שאלה
אישה שהיא לפני לידה
פתיחה (2 -3)
האם כבר אסורה לבעלה? ומאיזה פתיחה זה נחשב פתיחת הקבר?
תשובה
כאשר ישנה פתיחה של ארבעה ס"מ או יותר בצוואר הרחם נפתח הרחם בשיעור 3 מ"מ וא"כ הוי פתיחת הקבר שא"א לה בלא דם.
אמנם אם צוואר הרחם לא התרחב לשיעור 4 ס"מ טהורה כל עוד לא ראתה דם (ואז עליה היה לשאול את הרופא).
מקורות
כתב השו"ע בסי' קצ"ד סעי' ב' "מפלת בתוך מ' אינה חוששת לולד אבל חוששת משום נדה, אפילו לא ראתה. הגה: מפני שא"א לפתיחת הקבר בלא דם, ונפקא מינה דמיד לאחר שספרה ז' נקיים מותרת ואינה חוששת לולד".
א
וכתב השו"ע סימן קפח סעי' ג' " הכניסה שפופרת והוציאה בה דם, טהורה. וכן אם ראתה דם בחתיכה, אפילו היא מבוקעת והדם בבקעים, בענין שנוגע בבשרה, טהורה, כיון שאין דרך לראות כן. וכן אשה שנעקר מקור שלה, וכמין חתיכות בשר נופלים בבית החיצון, טהורה. הגה: אפילו ראתה דם, כל זמן שהחתיכות בבית החיצון שלה, טהורה, דתלינן הדם בחתיכה זו, הואיל וידעה ודאי שנעקר מקורה, ומחמת מכה היא. (כן משמע בטור ורבינו ירוחם והרא"ש). והוא שהטיל החתיכות במים פושרין, ולא נמוחו, ודוקא חתיכות קטנות דומיא דשפופרת, אבל חתיכה גדולה, טמאה, אפילו לא ראתה כלום, לפי שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, אפילו בנפל שלא נגמרה צורתו. " ובסעי' ו' "במה דברים אמורים שצריך בדיקה בשרייה, במפלת כמין קליפות ושערות, אבל חתיכת דם, אף על פי שקשה ואינו נימוח, טמאה. וי"א שגם לזה צריך בדיקה בשרייה, אם היא חתיכה קטנה כשיעור שפופרת הקנה דק שבדקים (ד"ע)".
וכתב מרן הרב בשו"ת מאמר מרדכי כרך ב יורה דעה סימן יא בשיעור פתיחת הקבר "הנה בנדה (דף כ"א ע"א) איתא פלוגתא בין חכמים לר' יהודה, אם אפשר לפתיחת הקבר בלא דם או לא. והרמב"ם פסק בהל' אסורי ביאה (פ"ה הי"ג) שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם. וכתב הב"י (יו"ד סו"ס קפ"ח) שרוב הפוסקים פסקו כר' יהודה דאמר אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. וכך פסק בשו"ע (שם סעי' ג').
ובב"י (שם ד"ה ודוקא) הקשה, על מה דקיי"ל שהרואה דם בשפופרת טהורה, משום דבבשרה אמר רחמנא ולא בשפופרת, אמאי מטהרינן לה, והרי נפתח הקבר בשפופרת ותאסר משום דא"א לפתיחת הקבר בלא דם. ותירץ הב"י, דדוקא בחתיכה קטנה דומיא דשפופרת הוא דמטהרינן, אבל בחתיכה גדולה טמאה אפילו לא ראתה כלום, משום שא"א לפתיחת הקבר בלא דם. וכן פסק בשו"ע (שם סעי' ג').
ולכאורה משמע מהב"י (שם) דס"ל כסברת הנודע ביהודה (תניינא יו"ד ס"ס ק"כ) המובא בפת"ש (שם סי' קצ"ד ס"ק ד') שגם אם נפתח הקבר ע"י גורם חיצוני הוי פתיחה. עיין שם ובפוסקים שהזכיר שם, ובמה שכתב בזה בספר טהרת ישראל (סי' קצ"ד סעיף ט' – י"א), ובמצוין בבאר יצחק וביד אליהו (שם).
ועתה לגופו של דבר. ראיתי מה שהביא כת"ר ממשנה אהלות (פ"ז מ"ד) שאין לנפלים פתיחת הקבר, עד שיעגילו ראש כפיקה. והיינו כמו גודל פלך של נשים או פקעת חוטים, בכל אופן שיעור גדול. ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סי' ק') כתב שיעורו, וי"א שהוא שיעור אצבע קטנה או גדולה, וכמו שציין כת"ר בתשובתו.
איברא תמיהה לי מילתא טובא, היתכן שנעלם מעיני מרן הב"י משנה מפורשת באהלות, והרי הקשה הב"י (סו"ס קפ"ח) בשם הרשב"א (תו"ה בית ז' שער א') כשהפילה חתיכה מאי נ"מ אם יש בה דם או לא, אם נימוחה או לא, תיפוק ליה משום דא"א לפתיחת הקבר בלא דם ותאסר. ותירץ, דהכא איירי בחתיכה קטנה שהיא דבר מועט ואין בזה דין של פתיחת קבר. והוסיף הב"י וכתב: "ושיעור דחתיכה גדולה לא אתפרש לן, דאין לומר שכל שהיא גדולה יותר מקליפה ושערה הויא גדולה, שהרי כתב רבנו בסימן זה שדוקא חתיכות קטנות דומיא דשפופרת, אלמא דשיעורא דשפופרת הויא קטנה לענין זה". וסיים הב"י, הואיל ולא ידוע לנו שיעור של שפופרת אם עבה אם דק "הלכך אזלינן לחומרא ולא מטהרינן אלא בשיעור שפופרת דק שבדקים". וכן פסק בשו"ע (שם סעי' ו'): "אם היא חתיכה קטנה כשיעור שפופרת קנה דק שבדקים". ומבואר בבאר הגולה (שם אות כ"ב), כיעו"ש.
ועל הראיה ממשנה באהלות הנ"ל, דן באורך בסדרי טהרה (סי' קצ"ד ס"ק כ"ה) והביא את פסק השו"ע (שם) שצריך שפופרת של קנה דק שבדקים. והקשה, והרי שיעור "פיקה" האמור במשנה אהלות הוא יותר גדול משיעור של שפופרת קנה שפסק השו"ע. ותירץ, דהא דשנינו באהלות לענין טומאת אוהל איירי אי הוי בגדר טומאה בלועה או לא, ולא לענין פתיחת הקבר לאוסרה על בעלה, משום דא"א לפתיחת הקבר בלא דם, עיין שם. ולפיכך מאחר ומרן הב"י ידע וידע כל השעורים שהזכירו האחרונים, לא מלאו לבו להקל, וכתב שיש להחמיר עד שיהיה כשיעור שפופרת קנה דקה מן הדקה. ואנו רואים שיש קנים גדולים שבראשם או בסופם יש קנים דקים, ומדדנו וראינו שיש הרבה קנים בשיעור של 2 מ"מ, 3 מ"מ, ויש אפילו יותר דקים אבל הם לא חלולים. ועל כן אין לזוז מפסק מרן השו"ע ששפופרת דקה מן הדקה של קנה, זהו השיעור של פתיחת הקבר"
ב
כתב מרן הרב בדרכי טהרה פרק י"א סעי' ב' "בַּמַּצָּב הַחֲמִישִׁי, דְּהַיְנוּ פְּתִיחָה שֶׁל שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וְיוֹתֵר, נֶחְשֶׁבֶת הָאִשָּׁה כְּנִדָּה, וְחָלִים עָלֶיהָ כָּל אִסּוּרֵי קִרְבָה וְכַדּוֹמֶה אַף אִם לֹא רָאֲתָה דָּם, וְאַף אִם לֹא יָלְדָה אַחֲרֵי פְּתִיחָה כָּזוֹ, צְרִיכָה לִסְפֹּר חֲמִשָּׁה יָמִים וְשִׁבְעָה נְקִיִּים וְלִטְבֹּל" כלומר שהפתיחה הזאת היא בצוואר הרחם ואם נפתח כשיעור הזה נפתח הרחם כשיעור 3 מ"מ ומעלה.
העולה
כאשר ישנה פתיחה של ארבעה ס"מ או יותר בצוואר הרחם נפתח הרחם בשיעור 3 מ"מ וא"כ הוי פתיחת הקבר שא"א לה בלא דם.
אמנם אם צוואר הרחם לא התרחב לשיעור 4 ס"מ טהורה כל עוד לא ראתה דם (ואז עליה היה לשאול את הרופא)