שאלה

מה הדין לגבי אדם שמתפלל שחרית לאחר זמן תפילה. לעניין ברכות שמע?

תשובה

לכתחילה הזמן של ברכות קריאת שמע הוא בנץ החמה עד שלוש שעות, וניתן לקרוא עם ברכותיה עד שעה רביעית (זמנית)
לאחר שעה רביעית – לא מברך אלא רק קורא קריאת שמע.
ואם הוא אנוס – לספרדים קורא בלי ברכותיה ולאשכנזים יקרא עד חצות עם הברכות.

מקורות

כתב השו"ע סי' נ"ח סעי' ו' "אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג', אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום". וכתב המשנה ברורה ס"ק כז "עיין בלבוש שכתב יכול לקרותה וכו' והכוונה הוא שטוב שיקראנה כדי שיקבל עליו עול מ"ש אבל אינו מחוייב שאינו מקיים בזה המ"ע דק"ש וכמו שהסכימו כל האחרונים שאין נמשך זמן ק"ש מן התורה רק עד ג' שעות וכנ"ל ודע דמ"מ פ' ציצית או שארי פסוקים שהם מזכירת י"מ מחוייב מן התורה כל היום דהא מן התורה לא נקבע זמן לזכירתה וכמו שכתב הש"א סימן י' דעד הערב הוא זמן לזכירת י"מ עי"ש".
כתב בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ע', על רבים במדינות ההם דמברכין ברכות יוצר, נגד מה שפסק מרן דאם עברה שעה ד' דאין לקרות בברכות, מ"מ אין לומר להם שלא יאמרו הברכות, כיון דהרמב"ם וה"ר מנוח בשם כל המפרשים, והרמ"ע באלפסי זוטא, והרב אבודרהם בשם חדושי רכ"ש והפר"ח סברי שיוכל לומר הברכות אחר שעבר שעה ד', א"כ יש להם על מה שיסמוכו, ועל התוספות כתבו הרשב"א וארחות חיים שנסתפקו שם אם יכול לומר הברכות עד חצות או כל היום ע"ש, אלמא עד חצות פשיטא להו, אלא דמספקא להו אם לאומרם כל היום, ומאחר שכל הגדולים האלה סברי דמצו לברך אחר ארבע שעות, ורובם סברי כל היום, אלא דהתוספות מספקא להו אי דוקא עד חצות, הנח להם לישראל לברך ברכות דק"ש אחר שעה רביעית, עד כאן לשונו.
וכתב הביאור הלכה ד"ה קוראה "עיין במ"ב ואף שדעת הפר"ח כדעת הרמב"ם שלא נתן קבע לברכות כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא"ש והטור והשו"ע ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי' ע"ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות כמו גבי תפלה דקי"ל לקמן בסימן פ"ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות עיין שם. ואפשר שיש לסמוך ע"ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד' שעות כי מצאתי בספר מהרי"ל הלכות תפילה שכתב בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות".
וכתב בשו"ת רב פעלים חלק ב – אורח חיים סימן יב "והנה לענין הלכה, אף על גב דכל האחרונים פר"ח ודעמיה הנז"ל נקטי להלכה כהרמב"ם ודעמיה, ולא חשו להאי כללא דקי"ל ספק ברכות להקל בענין זה, מ"מ אנן בדידן צריך להורות כמ"ש מרן ז"ל דלא יברך אחר ד' שעות, מיהו נ"ל בס"ד דיש לנו לומר בנ"ד איכא טעמא רבא ע"פ הסוד לברך גם הקורא אחר ד' שעות, ולפחות אית לן למנקט סברה מציעתא, והיא סברת מ"ד דמצי לברך עד חצות, שהוא זמן תפלה לתנא קמא, ואפילו לרבי יאודה יכול להתפלל עד חצות, ויש לו שכר תפלה, ומאחר דיכול לתהפלל עד חצות גם הק"ש יקרא בברכותיה, יען כי לדברי רבינו האר"י ז"ל אם יקרא ק"ש בלא ברכות קודם התפלה ה"ז חסרון גדול בידו בתיקון הק"ש ותפלה, כי הק"ש הוא לצורך התפלה, ובלא ברכות אינו נשלם הענין, גם עוד חסרון זה יזיק לתפילת המנחה, כי במנחה לא יש ק"ש, והסמך על מה שנעשה בק"ש דשחרית, ואם קראה בלא ברכות לא נשלם הענין הנעשה בק"ש, גם עוד אם יקרא ק"ש בלא ברכות ויתפלל, ה"ז חסר ממנו סמיכות גאולה לתפלה, שהוא צורך גדול לפי הסוד ולפי הפשט, ועל כן יש לומר כל כהא אין לחוש להכלל דסב"ל , ונלך בזה לפחות בתר סברה האמצעית לברך עד חצות בשביל התפלה.
וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת וארא סעי' ה' "זמן ק"ש של שחרית נמשך עד רביע היום בשעות זמניות. וצריך להזהר בימות החורף שהיום קצר, שאז זמן ק"ש הוא קצר, ועד שעה אחת אחר רביע היום יכול לקרותה בברכותיה, אבל אין לו שכר כקורא אותה בזמנה. ואם עבר שעה אחת אחר רביע היום יקראנה בלא ברכותיה כקורא בתורה משום סב"ל". וכן כתב בעוד יוסף חי וארא סעי' י"ז
וכתב הכה"ח ס"ק כ"ה "כן כתב הרא"ש פרק קמא דברכות סימן יו"ד בשם רב האי גאון, וכן פסק הטור, וכן כתב הלבוש, אליה רבה אות י"א, סולת בלולה במקור חכמה אות ה', נוה שלום אות ב', רבינו זלמן אות יו"ד, חיי אדם כלל כ"א אות ג', שלמי צבור שם, חסד לאלפים אות ו'. מיהו הרמב"ם ז"ל כתב פרק א' מהלכות קריאת שמע דין י"ג דמברך לפניה ולאחריה כל היום אפילו איחר וקרא אחר שלש שעות יעו"ש, והביאו בית יוסף, וכן כתב בחדושי דב"ש והביאו ה"ר דוד אבודרהם בסוף שער הראשון וכנסת הגדולה בהגהות בית יוסף יעו"ש, וכן הסכים הרדב"ז בסימן קנ"ו, וכן הכריע הפרי חדש אות ז' והרב ראשון לציון דף ט' יעו"ש, והביא דבריהם ערך השלחן סוף אות ג', וכן הסכים המור וקציעה יעו"ש. ועיין ביפה ללב אות ב' מה שהקשה על המור וקציעה מספרו שאלת יעב"ץ חלק א' סימן מ"ט דשם כתב בענין הזה יש לחוש לספק ברכות להקל ושב ואל תעשה עדיף, וכענין זה הקשה גם כן על הרדב"ז עצמו מסימן רכ"ט יעו"ש. והרב מהר"ד עראמה בביאורו על הרמב"ם ז"ל בפרק א' דקריאת שמע כתב עליו אבל רוב הפוסקים סבירא להו עד ארבע דוקא יש לו זמן שהוא זמן תפלה ולא יותר יעו"ש, והביאו יפה ללב שם. והרב מהר"י אזולאי בשו"ת חיים שאל חלק ב' סימן (ל"א)[ל"ח אות ע'] כתב דמי שקרא קריאת שמע וברכותיה אחר שעה רביעית יש לו על מה לסמוך יעו"ש, והביאו סידור בית עובד בדיני זמן קריאת שמע אות ז' וכתב וז"ל אבל לכתחלה ודאי דאין לזוז מפסק השלחן ערוך ולהכניס עצמו בספק ברכות לבטלה ומה גם דהברכות אינם מעכבות עכ"ל. והרב מהרי"ח זלה"ה בספר רב פעלים חלק ב' סימן י"ב הכריע לברך עד חצות כמו זמן התפלה, אלא שבספרו עוד יוסף חי פרשת וארא אות י"ז חזר בו ופסק כדברי מרן ז"ל יעו"ש. ועיין מה שכתבנו לעיל סימן ח"י אות ז'. ועל כן נראה לי דיאמר הברכות של קריאת שמע בלא שם ומלכות כמו שכתבנו בכמה מקומות דכל ברכה דיש בה מחלוקת בין הפוסקים יאמר אותה בלא שם ומלכות, ואם כן מי שארעו אונס ונתאחר עד שעה רביעית יתפלל כל סדר התפלה מפרשת העקידה ואילך עד אחר ושמו אחד, רק ברכות של קריאת שמע יאמר אותם בלא שם ומלכות, והוא שעדיין לא הגיע חצות. ועיין לקמן ריש סימן פ"ט. ועוד עיין מה שכתבנו לעיל סימן ז"ן אות ג'".
וכתב המאמר מרדכי פי"ג סעי' י' "סוף זמן קריאת שמע הוא עד סוף ג' שעות זמניות מתחילת היום, דהיינו רבע היום (חישוב שעות זמניות הוא ע"י חלוקת שעות היום – מעמוד השחר ועד סוף (צאת הכוכבים) השקיעה – לשנים עשר חלקים שווים, וכל חלק מהי"ב הוא שעה זמנית). אם עבר זמן זה ולא קראה – יכול לקוראה עם ברכותיה עד סוף השעה הרביעית מתחילת היום, דהיינו עד שליש היום, אבל אז אין שכרו כקורא ק"ש בזמנה. ואם עברו ארבע שעות זמניות ולא קראה – קוראה כל היום כולו בלי ברכותיה". ובהערה "ולעניין ברכות אחר שליש היום – עיין כה"ח שם ס"ק כ"ה והחיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח ס"ק ע'. ועי' ביאור הלכה שם ד"ה "קוראה בלא ברכותיה" שנוטה להקל באנוס שיכול לברך עד חצי היום, וכן נראה בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' י"ב, ועיין מ"ש עליו הרב מני ז"ל. ויש ליישב מה שכתב בשו"ת רב פעלים שם עפ"י עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ז".
העולה למעשה
לכתחילה זמנם הוא בנץ החמה עד שלוש שעות, וניתן לקרוא עם ברכותיה עד שעה רביעית (זמנית)
לאחר שעה רביעית – לא מברך אלא רק קורא קריאת שמע.
ואם הוא אנוס – לספרדים קורא בלי ברכותיה ולאשכנזים יקרא עד חצות עם הברכות.