שאלה

האם עושים תיקון חצות בשנת השמיטה?

תשובה

בני ארץ ישראל לא אומרים תיקון חצות או את תיקון רחל, וגם בבין המצירים לא אומרים בין ביום ובין בלילה, ובני חו"ל אומרים תיקון רחל בשנת שמיטה.
בפרט במקום שיש לחוש שילמדו לטלטל עוד דברים דיש להחמיר.

מקורות

והנה בשו"ת רב פעלים חלק א – סוד ישרים סימן י' הביא דברי הארמת ליעקב שאין לוטמר תיקון רחל שבשנת שמיטה וז"ל: "אמת ליעקב הנז' בדף ק"א ע"ד שכתב, והוי יודע דבכל שנת השמיטה אין אנחנו אומרים תיקון רחל בחצות הלילה, כיון שיש עילוי המלכות ונקראת שבת הארץ שבת לה', ולכן אין לומר קינות, דלמא ח"ו יהיה פגם, כיון דשנה זו נקראת שבת לגבי המלכות, והרב מהר"א עזריאל ז"ל הביא ראיה מזוה"ק שלח לך דף קע"א ע"ב, דנראה משם שיש ששון ושמחה בשנת השמיטה, וזהו דוקא לדידן בני א"י, אבל לבני חו"ל צריכים לאומרו כנז"ל, וכ"כ לי בפירוש הרב החסיד הראב"ד ז"ל, בהיותי בעיר אזמיר והוא פשוט, עכ"ל".
והקשה עליו "ותמיהא לי, כיון דבא"י אין אומרים תיקון רחל משום כבוד המלכות, שהשביעית נקראת שבת לגבה, א"כ מטעם זה גם בני חו"ל לא יאמרו תיקון רחל וקינה משום כבודה, ואף על פי שבחו"ל אין נוהג איסור שביעית, ראוי שיזהרו בכבוד המלכות בענין זה, וכאשר מצינו בפורים שגם כרכים שאינם מוקפים חומה שקורין בי"ד דוקא, עכ"ז נזהרים בכבוד יום ט"ו שאין אומרים בו ודוי, ואין מתענים בו משום שהוא יום פורים בירושלים וכרכים המוקפין חומה, וכן אנשי ירושלים נזהרים בכבוד יום י"ד אף על פי שאין להם בו מקרא מגילה וכיוצא, משום שהוא יום פורים למקומות שאין מוקפים חומה, וה"ה הכא, אף על גב דאין שביעית נוהגת בחו"ל, מ"מ צריכים ליזהר בכל דברים של כבוד שעושין בא"י משום עילוי המלכות, כי אחת היא לכולנו".
וכתב שגם לדברי האמת ליעקב "וכל זה ליושבי ארץ ישראל, אבל ליושבי חו"ל שלא נתן השי"ת שם מצות שביעית כלל בשום זמן, א"כ אין להם מגע שם בענין העליות של שביעית כלל, שכל הארה ותיקון שלא ניתן לתחתונים מצוה כנגדה אין להם מגע בה כלל, ולגבי דידם כל העליות הן בזו"ן הגדולים, הן ביעו"ר חשיב הכל כנעשה מאיליו, כיון שאין להם מגע בזה, ולגבי דידם הם כמו הארות הנעשים למעלה, ולא נתן השי"ת לישראל מצוה כנגדן, וכמו עניינים שהבאתי לעיל מדברי רבינו זלה"ה, דאין פועלים בזה כלום, ולכן גם בכונות אשר ישתנו אצל יושבי ארץ ישראל בשביעית, הנה אצלם לא יש שינוי, אלא נוהגים בהם כשאר השנים".
ומשיב רבנו בעל הבן איש חי, אחרי שהקדים שיש הארות ועליות שנעשות מאליהן אחר החורבן, ויש שנעשות בידי אדם ויש שלא זכו לרדת לתחתונים כלל, שיש הבדל בין הזמן שהיתה השביעית נוהגת בארץ ישראל מן התורה לזמן שלא היתה נוהגת אלא מדרבנן, וז"ל (שם, ד"ה "אמנם"): "אמנם כל זה הוא בזמן שהיתה מצות השביעית נוהגת בארץ ישראל מן התורה, אבל אחר החרבן שאינה נוהגת אלא מדרבנן אז אין כח מצות השביעית של יושבי ארץ ישראל מגיע ופועל תיקון בזו"ן הגדולים, אלא רק מגיע התיקון ביעקב ורחל בלבד כדין מצוות דרבנן, והעליות שנעשים בשנה השביעית בזמן הזה בזו"ן הגדולים הם נעשים מאיליהם ולא על ידי ישראל, וכמו שכתב רבינו זכרונו לחיי העולם הבא בענין התכלת בזמן הזה וכאמור לעיל".
וכתב עוד "והנה בכל זה שכתבתי בס"ד, נתיישבה תמיהתי הראשנה, מה טעם יש לחלק בין יושבי חו"ל לבין יושבי א"י בענין הכונות, אשר יושבי חו"ל אין להם שינוי בענין הכונות בין שביעית לשאר השנים, אך תמיהתי השנית שתמהתי בענין אמירת תיקון רחל, שכתב באמת ליעקב רק בא"י אין אומרים תיקון רחל בשביעית, לכבוד המלכות שיש לה עילוי בשביעית שנקראת שבת הארץ שבת לה', ועל כן אין לומר קינות דילמא יהיה פגם ח"ו, כיון דהשביעית נקראת שבת לגבי המלכות, ותמהתי א"כ גם בחו"ל לא יאמרו תיקון רחל בשביעית, לכבוד המלכות שיש לה עליה, וכאשר הבאתי הוכחה לזה מן ימי הפורים וכאמור, הנה לא תתיישב תמיהתי זו באותם דברים שכתבתי בס"ד.
ונראה ליישב דבר זה בס"ד, דידוע כי ענין תיקון רחל הוא על ירידת רחל בעולם הבריאה, כנז' בשער הכונות, והנה יש אתנו הקדמה אחת מרבינו הרש"ש ז"ל שהביאה בספר דברי שלום, ובספר אמת ליעקב מערכת המ"ם במ"ב אות ט"ו, ושפת אמת דף ק"ד ע"ג, שיש ב' בחינות זו"ן, הא' זו"ן דששת ימי בראשית, שהם ו"ק חג"ת ונה"י דחג"ת, אשר הם נפרטים לשנים ולחודשים ולשבועות ולימים, והב' זו"ן דסדר הזמנים שהם חג"ת ונה"י דנה"י, והם נפרטים ליובלות ולשמיטין ולשנים ולחודשים ולשבתות וימים ע"ש, וא"כ העליות של המלכות בשביעית היא בזו"ן דסדר הזמנים, אך בזו"ן דסדר הימים דששת ימי בראשית, אין שם שינוי בשביעית על שאר השנים, וא"כ שם יורדת רחל בבריאה בימי החול, וצריך לומר תיקון רחל בחו"ל, ורק בא"י דיש שם מצות השביעית שהיא כסדר הזמנים, ששם יש עילוי למלכות, ואין רחל יורדת בבריאה, אין אומרים תיקון רחל, כן נראה ליישב הדבר, והקדמה זו של רבינו הרש"ש שכתב בשתי בחינות אלו, דסדר ששת ימי בראשית וסדר הזמנים, עדיין לא הבנתי אותה על בוריה, ולא ידעתי מהיכן הוצאה מדברי רבינו זלה"ה, אמנם הוא נאמן בודאי שלא יחדש דבר מדעתו בחכמה זו, אם לא יש לה הכרח מדברי רבינו הגדול אר"י החי זלה"ה".
וכתב מרן הרב מאמר מרדכי – שביעית מאמרים סימן כו "והנה, ידוע ומפורסם המנהג כי בשנת השמיטה לא אומרים 'תיקון רחל' בתיקון חצות, מה שאין כן בחו"ל גם בשנת שמיטה אומרים אותו. והיינו טעמא, כמו שאומר הזוהר הקדוש והאר"י הקדוש, שאין לבכות ולהצטער על חורבן הבית ולומר 'תיקון רחל' בשנה זו, שכן בשנה זו יש שמחה גדולה בשמים ואין לבכות ולהצטער בה.", ועיי"ש שהביא דברי הרב פעלים והעלה "בשנת השמיטה א"א 'תיקון רחל' בא"י, אבל אומרים בחו"ל".
וכן כתב בכה"ח סופר סי' א' ס"ק י"ב, "בשנת השמיטה אין אומרים תיקון רחל בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ אומרים. אמת ליעקב שם אות ב'. וכן כתב כף החיים שם אות ל"ו בשם כמה פוסקים יעו"ש, וכן כתב בספרו רוח חיים אות כ"ד. ועיין בשער המצות פרשת בהר סיני ובתשובת רב פעלים חלק א' בקונטריס סוד ישרים סימן יו"ד".
בין המצירים
וכתב הכה"ח בסי' תקנ"ד ס"ק רכ"א לגבי אמירת תיקון חצות בבין המצירים ביום בשם האר"י וז"ל "צריך ליזהר מי"ז בתמוז וכו'. מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חרבן הבית, וטעם היות זה אחר חצות היום הוא כי אז הוא התעוררות הדינים בסוד כי ינטו צללי ערב אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה נעשית תועלת בנפש האדם, וענין חצות הלילה אין צורך להזכירו כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה ועליו נאמר שמחו את ירושלים וכו'. שער הכוונות דף פ"ט ע"ג, פרי עץ חיים שער כ"ג פרק א', מגן אברהם ס"ק מ"ה, אליה רבה סימן תקמ"ט אות ד'. וכן נהגו בקהלות קדושות בכמה מקומות, ויראה אחר חצי היום נטיית השמש לא זמניות. משבצות זהב סימן תקמ"ט. וכן כתב באשל אברהם סימן זה אות מ"ה דאחר חצי היום היינו מיד אחר נטיית השמש בחצי היום. וכבר כתבנו לעיל סימן א' אות ז' אימתי זמן חצות מכמה פוסקים יעו"ש".
וע"כ כתב בס"ק רכ"ד "ומשמע מדברי האר"י ז"ל שכתבנו לעיל אות רכ"א דטעם אמירת התיקון אחר חצות היום בין המצרים משום כי אז הוא התעוררות הדינים וכו', כי גם בשנת השמטה שאין אומרים תיקון רחל בארץ ישראל כמו שכתבנו לעיל סימן א', בין המצרים אחר חצות היום יש לאומרו, כי שם הטעם תיקון חצות של הלילה משום בחינת המלכות היורדת אל עולם הבריאה כמו שכתב בשער הכוונות דף נ"ד, ובשנת השמטה יש עלייה לבחינת המלכות כמו שכתב בשער המצות פרשת בהר יעו"ש, אבל הכא לא משום בחינת המלכות כי אם משום התעוררות הדינים והתאבלות על החרבן, וכמו שנוהג כל דיני התאבלות על החרבן בשנת השמטה גם זה נוהג", אמנם כתב מרן הרב בקול צופייך לחלוק ואין לומר גם בבין המצירים ביום תיקון חצות.
העולה
בני ארץ ישראל לא אומרים מתיקון חצות את תיקון רחל, וגם בבין המצירים לא אומרים בין ביום ובין בלילה, ובני חו"ל אומרים תיקון רחל בשנת שמיטה.