שאלה
האם מותר לכבות את החנוכיה לאחר חצי שעה אם צריכים לצאת מהבית?
תשובה
בין לאשכנזים ובין לספרדים – לכתחילה יש להתנות שהשמן או נרות לאחר חצי שעה אינם מוקצים, ואם לא התנה במקום הדחק יכול לכבותן אבל אין להשתמש לאורם. ואם התנה עליהם לכתחילה ראוי שלא להשתמש בהם גם לאחר חצי שעה.
מקורות
כתב הטור סימן תרעב "מצותה מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה שאז העם עוברין ושבין ורואין בביתם ואיכא פירסומי ניסא הילכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבות לאחר שיעבור זה הזמן וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן שעבר עיקר מצותה".
וכתב השו"ע סימן תרעז סעי' ד' "הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה, עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו".
וביאר הדברים בב"י "הנותר מן השמן והפתילות בליל ראשון מוסיף עליו ומדליק בליל שני וכו' עד שהרי הוקצה למצותו. כן כתב הרא"ש בפרק במה מדליקין (סי' ט) בשם שאילתות דרב אחאי (סי' כו שאילתא ב) והמרדכי בשם ילמדנו ופסיקתא רבתי, וא"ת והרי כתב רבינו בסימן תרע"ב צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן, וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן שעבר עיקר מצותה, וגם הרי"ף (ט.) והרא"ש (סי' ג) כתבו כן בפרק הנזכר ודברים אלו סותרים זה את זה, וכן כתב הר"ן (ט. ד"ה אי נמי) שהגאונים שאומרים שאם כבתה ונשאר שמן ביום הראשון מוסיף עליו ומדליק ביום שני וכו' נשאר בה ביום אחרון עושה לו מדורה ושורפו במקומו שהרי הוקצה למצותו, הם חולקים על מה שכתב הרי"ף שאם היתה דולקת והולכת עד כשיעור הזה ורצה לכבותה או להשתמש לאורה הרשות בידו, אבל אין נראה כן מדברי הרא"ש שאף על פי שכתב סברא זו דעושה לו מדורה בשם השאילתות אם איתא שהיה סובר שהיא חולקת על הסברא הראשונה ה"ל לכתבן סמוכות זו לזו, ורבינו פשוט הוא שסובר שאינן חולקות שהרי כתב לשתיהן סתם, ומצאתי כתוב בשם מהר"י אבוהב ז"ל שיש לחלק ביניהם שכשנתן השמן בנר ולא הקצהו אלא לשיעור זמן הדלקה יכול אחר כך להסתפק ממנו אם ירצה, אבל כשנתן השמן בנר בסתם אז הוקצה למצות נר חנוכה וצריך לעשות לו זה התיקון עכ"ל, ולי נראה לחלק ביניהם בענין אחר שמה שכתב בסימן תרע"ב מיירי שנתן בה שמן יותר מכשיעור ואחר שדלק כשיעור מותר ליהנות ממנו דלא הוקצה למצוה, אלא כדי שיעור הצריך בלבד ומה שכתב בסימן זה מיירי בשנותר מהשמן הצריך לשיעור הדלקה הוא הוקצה למצותו ולפיכך צריך לעשות לו מדורה דכיון דמשיעור הדלקה הוא הוקצה למצותו ואסור ליהנות ממנו, וכן כתוב בהגהות מיימוניות (פ"ד אות ד)".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ח "מן השמן הצריך וכו' – היינו שלא נתן תחלה רק כשיעור הדלקה ונכבה באמצע ונותר ולכן אסור דהוקצה למצותו ואסור להנות הימנו אבל אם נתן הרבה בנר ונותר מותר להשתמש בו לכתחלה וכמו שכתב לעיל בסימן תרע"ב ס"ב. ודע דיש פוסקים שסוברין דאם נתן השמן בסתם הוקצה כל השמן אם לא דהתנה לכתחלה שלא יאסור אלא כשיעור ועיין לעיל בסימן תרע"ב במ"ב סק"ז".
כתב הכה"ח בס"ק כ"ז "מן השמן הצריך וכו'. והיינו שכבה קודם שנדלק חצי שעה כמו שכתבנו באות הקודם לדעת השלחן ערוך. ואם נכבה כזה בליל שביעי והוסיפו בליל שמיני הרבה שמן יותר מן השיעור ודלק כשיעור חצי שעה וניתותר, נראה דלכולי עלמא אסור ליהנות מהן דבודאי יש בזה מן השמן של תוך שבעה האסור, אם לא שיודע שבשמן שהוסיף על האתמול היה ששים כנגד מעט הראשון. משנה ברורה בביאור הלכה. והיינו לדעת השלחן ערוך ודעמיה, אבל לדעת האוסרים כל השמן שנתן בסתם ואפילו כבה אחר זמן הדלקה כמו שכתבנו באות הקודם, בלאו הכי אסור אותו שמן שנשאר אחר שכבה אפילו אם לא נשאר מליל שביעי ואפילו נתן יותר מהשיעור וכבה אחר שדלק שיעור".
סימן תערב
כתב השו"ע סי' תרע"ב סעי' ב' "שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא".
כתב המשנ"ב בס"ק ה' "הלכך צריך ליתן וכו' כזה וכו' – משמע דאם הדליק זמן מה אחר שקיעת החמה א"צ ליתן שמן כ"כ רק עד שתכלה רגל מן השוק, אכן כ"ז הוא לדין התלמוד שהיה ההיכר לעוברים ושבים אבל האידנא דההיכר הוא רק לב"ב לעולם בעי שיעור הידוע [פר"ח], ואף מדליק אחר שכלה הרגל משוק בעי זה השיעור [פמ"ג]:
וכתב עוד בס"ק ו' "ואף בזמנינו צריך לשיעור הזה אבל אם נותן בה שמן הרבה שידליק יותר אין בו שום מצוה, אבל בנרות של שעוה יש הידור מצוה כשהן ארוכות, ומ"מ אין לעשותם גדולות יותר מדאי".
אולם הכה"ח בס"ק י"ח כתב ". מיהו האליה רבה אות ו' כתב על דברי מגן אברהם הנז' לפי מאי דקיימא לן דאסור להשתמש בהם כל זמן שדולקים (כמו שנכתוב לקמן אות כ"א) אפשר שמצוה אפילו בנר של שמן הרבה. ועיין לקמן סימן תרע"ג אות טו"ב".
וכתב עפ"ז השו"ע "הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור, ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן, וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן".
וביאר המשנ"ב ס"ק ז "יכול לכבותה וכו' – שאינו מקצה השמן רק מה שצריך לשיעור חצי שעה למצותו, וע"כ מותר לכבותו ולהנות ממנו, ומ"מ הסכימו כמה אחרונים דלכתחלה טוב להתנות שאינו מקצה השמן אלא לשיעור הדלקה משום דיש מן הפוסקים שסוברים דאם נתן בסתם הקצה למצותה הכל".
וכתב הכה"ח בס"ק כ"א "ואם נתן בה יותר יכול לכבותה וכו' וכן יכול להשתמש לאורה וכו'. ולא הוקצה למצוה אלא כדי שיעור הצריך בלבד. בית יוסף סימן תרע"ז. והיינו כשנתן השמן בסתם. ורש"ל בתשובה סימן פ"ה כתב דיכול לכבותה אבל בלא כיבוי אין להקל להשתמש לאורה מפני הרואים. והב"ח כתב דאין להקל לא לכבותה ולא להשתמש לאורה, וכן כתב בשם צדה לדרך דיש מדקדקים שלא לכבותה ולא להשתמש לאורה הואיל ושם השמן למצוה יעו"ש. והביא דבריהם מגן אברהם ס"ק ד'. וכן הסכים הפרי חדש סימן תרע"ז להחמיר כדברי הב"ח יעו"ש. וכן הסכים השלחן גבוה אות ט'. והאליה רבה אות ב' כתב דטוב שיתנה בפירוש שאין מקצה השמן אלא כשיעור מצוה ואז מותר לכבות להנות אחר חצי שעה, אבל כשעדיין דולק יש לחוש לדברי רש"ל מפני שהרואה סבור שמותר להשתמש לאורו עכ"ל. ועיין שם מה שכתב להשיב על דברי הט"ז שכתב להתיר אפילו בשלא התנה יעו"ש. ועיין עוד לקמן סימן תרע"ז אות כ"ו".
וכתב עוד המשנ"ב בס"ק ח' "להשתמש לאורה וכו' – ויש מחמירין שבעוד שהנרות דולקין אין להשתמש לאורן משום הרואה שלא ידע לחלק בין תוך זמן שיעורו לאחר זה הזמן". והוסיף בשער הציון בס"ק י"ב "ולפי טעם זה אפילו התנה מעיקרא לא מהני [דרך החיים], וכן אין לטלטל הנרות ממקומן בעוד שדולקים אפילו יותר מחצי שעה, מפני הרואים שלא ידעו ויאמר להשתמש נטלו [שם]".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים סעי' ע"ט פ' "אם נתן בה שמן סתם או הדליק נרות גדולים סתם, אין להשתמש לאורם אפלו לאחר חצי שעה. ואם התנה מראש שאינו מיחדם למצות חנוכה אלא רק לחצי שעה – מותר. גם אם התנה מראש שאינו מיחדם למצות חנוכה אלא רק לחצי שעה, ראוי שלא להשתמש בהם כשהם דולקים במקומם אפלו אחרי החצי שעה, מפני מראית העין שיראו אותו משתמש בנרות חנוכה ולא ידעו שהוא עשה תנאי להשתמש אחר חצי שעה", משמע דרק כדאי להשתמש לאורם בעינן תנאי אמנם בסעי' ע"ח כתב "ואם לא התנה יש מחלוקת בדבר ונהגו להחמיר".
העולה
בין לאשכנזים ובין לספרדים – לכתחילה יש להתנות שהשמן או נרות לאחר חצי שעה אינם מוקצים, ואם לא התנה במקום הדחק יכול לכבותן אבל אין להשתמש לאורם. ואם התנה עליהם לכתחילה ראוי שלא להשתמש בהם גם לאחר חצי שעה.