שאלה
האם מותר לבקר בבית קברות בחג החנוכה?
והאם מותר לבקר בשתי קברות בפעם אחת?
תשובה
בחנוכה לספרדים לא עולים לקברים מלבד קברי צדיקים, ולאשכנזים ביום היארצייט או שלושים או שבעה ניתן לעלות אבל ביום אחר לא יעלו, כי הנפש לא שם, וכן משום שלא אומרים תחנונים (אע"פ שסברא זו הרבה פוסקים לא סוברים כי ניתן לעלות ולא לומר תחנונים).
אמנם מצד שני קברים בפעם אחת אין בעיה.
מקורות
יום שלא אומרים בו תחנון
כתב המג"א סי' תרצ"ו ס"ק ה' "אסורים בהספד. ומקום שנהגו שביום ז' הולכין על הקבר לקונן אסורים בפורים אלא האבל לבדו ילך שם עם חזן א' ויאמר לו השכב' ואפי' בערב פורים אסור לילך שם שלא יחשבו העולם שאבילו' נפסק מחמת פורים (ר"ש לוי י"ג כ"ה)". וכב בגשר החיים פכ"ט סעי' ה' שעיקר הקפידא זה על לומר תחנונים אבל תהילים ניתן לקרוא שם.
קב וישר פ"ח "אבל אין המנהג בניסן לילך לבית החיים להתפלל על הקברים ולומר תחנונים כמו בשאר ימים כדי שיהיה החודש ניסן כולו קדש ובזה נעשים חטיבה מול חטיבה לנשמות הקדושים הנזכרים"
וכתב בשו"ת מלמד להועיל יו"ד קמ"ה "עוד יש מנהג שלא לילך על הקברות בחדש ניסן וכל מי שיש לו יאהרצייט בניסן הולך אל קבר אבות בערב ראש חדש ניסן.
והנה באמת ראיתי בארחות חיים לסי' תר"ה שהיעב"ץ הקפיד שלא לילך על הקברות בערב י"כ משום דהוא י"ט אלא יום או יומים קודם. וכן כ' המג"א בסי' תקפ"א שבערב ר"ה אין לומר רק התחינות שכתובים בספרים מפני שאין אומרים תחנון. נשמע מזה שבימים שאין אומרים תחנון אין לומר כל התחנות בביה"ק. ואפשר דמשום הכי נמנעו ללכת על הקברות בניסן משום דרוצים לומר כל התחנות.
אמנם ראיתי בשו"ת דבר משה י"ד סי' ס"ח שכתב דלומר קדיש והשכבה על הקבר אין איסור בדבר באסרו חג של פסח , והובא בס' עקרי הד"ט י"ד סי' ל"ו אות ל"ה, וכן הביא שם בא"ח סי' כ"ט אות ל"ג בשם פני אהרן סי' כ"ז. על כן נראה מי שלא הלך על הקבר בערב ר"ח ניסן ויש לו יאהרצייט בניסן יש להתיר לו לילך בניסן, אך לא יאמר כל התחנות שאומרים בשאר ימות השנה אלא תחנת ההשכבה או תחנה של יאהרצייט הכל לפי הענין".
וכתב הגשר החיים פכ"ט סעי' ה' ואפי' בחודש ניסן עולין לבית הקברות ליארצייט ולשלושים ושבעה לומר שם מזמורי תהילים לעי"נ והקדיש אלא שא"א השכבה כנז"ל". וכתב בגשר החיים פכ"ט סעי' ו' דה"ה באיסור חג שמותר לעלות לקבר. וכן כתב בדברי סופרים פרק סב אות ה'.
כתב בתשובות והנהגות כרך ב סימן סה "ולפי דברינו תלוי אם באים רק לומר תהלים וכמה תפלות מותר לבוא גם בחודש ניסן וכדומה ביום היאהרצייט ואדרבה בעידניה ראוי טפי, אבל אם עלולים שמה לבכות הרבה כדאי לדחות לערב ר"ח או ט"ו שזהו זמן המתאים שהנפש במקומה, והקרובים שמבקרים יחליטו לעצמם. ויש נוהגין לתת צדקה שמה לת"ח או לנדור לצדקה, ולבקר קברות צדיקים שמה ולבקש שבזכותם יביא הקדוש ברוך הוא נפש הנפטר למקומו"
כתב מרן הרב בצרור החיים שא' רנד "ביום השבעה שלושים ושנה הראשון עולים לקבר גם בחודש
חול המועד
וכתב האדמו"ר ממונקטש בספרו דברי תורה תרפ"ב ח"א אות צ"ו שיכול ללכת בחול המועד לקברים ולהתפלל שימליצו טוב בעדו, משמע שדיבר על קברי צדיקים. ובמנחת אלעזר כתב עפ"י המגיד משרים פרשת אמור שמרן הב"י הלך לקברי צדיקים בחול המועד כשעשה צריכה לכך. וכתב בבאר שרים ח"ד סי' ח' אות ז' בשם החוזה מלובלין שכשעה צריכה לכך מותר ללכת ושלח אחד להתפלל בקבר הרב שכנא ואמר "עכ"פ הבלא דגרמא נשאר גם אז עד התיה וכח קדושת ההבלא דגרמא של הר"ר שכנאה נ"ל עדיף יותר מכל ציון אחר".
מאידך כתב בגשר החיים פכ"ט סעי' ה' "אין מבקרים קברים בחול המועד כי גם חול המועד הם ימי מועד". וכן באורחות רבינו ח"א עמ' ש"ה וח"ד עמ' קל"ד כתב "שביו"ט וחול המועד ובראש חודש לא עולים מטעם דאין תועלת כי הנפש שאליה התפלה לא נמצאת בימים אלה על הקבר".
אמנם בשבט הקהתי ח"ד סי' קמ"ח ב' כתב שניתן ללכת לקברי צדיקים. בשו"ת ירך יעקב (חלק אורח חיים סימן כ') התיר ללכת ביום השלשים לבית הקברות בחול המועד.
ראש חודש
וכתב בשער רוח הקודש – דף לח עמוד ב "דע כי עיקר כל היחודים הם או לייחדם בעת שתשתטח על קברי צדיקים וכו' ובשבתות וימים טובים וראש חודש לא תשתטח כי אז נפשותם עולות למעלה ואינם מושגות ואפילו בחול המועד תוכל להתפלל עליהם אבל לא תייחד יחודים". ויש להסתפק האם על דברי צדיקים או גם על שאר קברים ונראה יותר שכוונתו דווקא על קברי צדיקים, וכתב בספר שבחי המהרח"ו, שפעם אחת שלחו רבו האר"י ז"ל על קברי צדיקים בחול המועד להתפלל עליהם, ורק בשבת וביום טוב ובראש חודש הזהירו שלא ילך. ע"ש. וכן כתב בשער הגלגולים הקדמה לח "ופעם אחת שלחני על קברי צדיקים בחול המועד להתפלל עליהם אבל לא נשתטחתי". ונראה שמה שכתב לעיל היינו על קברי צדיקים.
וכתב בשער רוח הקודש – דף לח עמוד ב "והיחוד של ראש חדש. תייחדנו ביום ראש חודש בדוקא. ואפילו להשתטח בקבר הצדיק ביום ר"ח. על ידי יחוד זה תוכל. משא"כ בשאר היחודים". משמע שאף שאר תפילות אין לאומרם אבל יחוד זה כן. והביא כן המהרש"ם בספר אורחות חיים סי' תקפ"א ס"ק י"ד (הובא גם בדעת תורה שם]). [וראה עוד בשער הגלגולים הקדמה ל"ח שמשמע שכן התשטח בקברי צדיקים שכתב וז"ל "ביום א' דחול המועד פסח הלכתי עמו לכפר אחד הנקרא עכברא ושם נכנסנו במערת ר' ינאי … ושם הדביק נפשו בנפש ר' ינאי"].
וכתב באר הגולה בסי' שד"מ או כ"ח "וכתב הכל בו שאם חל יום ז' בר"ח אינו הולך לבית הקברות" והביאו בגשר החיים (פרק כט אות ה') וכתב שכיום המנהג ללכת לבית הקברות בר"ח וכוונת הכל בו זה לקונן אבל להתפלל מותר.
ובהליכות שלמה פרק א' סעי' כ"ג כתב שאם היארצייט חל בראש חודש מותר לעלות אבל לא אם חל ביום אחר וכתב בהערה שמה שדיבר האר"י זה דווקא אם עושה השתטחות אבל תפילה לבד עושים בראש חודש.
וכתב מרן הרב בצרור החיים פט"ו סי' רנ"ג מנהג הספרדים שלא לעלות לקבר בראש חודש ואשכנזים נהגו לעלות.
חנוכה
כתב בספר מועד לכל חי פכ"ז סעי' י"א כתב שבחנוכה לא ילך לזיהרא כלומר להשתטח בקברי צדיקים, וכתב שם שמי שיש לו יארצייט יקדים לעלות יום או יומיים לפני חנוכה, אולם הבן איש חי ש"ר פרשת וישב – חנוכה סעי' כ"ב כתב "בחנוכה אין הולכים לבית הקברות ביום יארציי"ט כנהוג. ומי שיש לו יארציי"ט בתוך ימי חנוכה, ילך קודם חנוכה. אבל הולכין להשתטח על קברות הצדיקים זיע"א. וכן המנהג פה עירינו הולכין על מצבת אדונינו יהושע כה"ג בתוך ימי חנוכה בער"ח", והביא דברי הבא"ח בכה"ח סי' עת"ר ס"ק כ"ג, כלומר שלאדם רגיל אין לעלות לקברו בעוד שלצדיק ניתן לעלות לקברו בחנוכה.
וכתב בגשר החיים פכ"ט סעי' ה' שהמנהג לעלות לקברים, וכן כתב בדברי סופרים עמ' תשמ"ב אך שכתב שרק בשבעה שלושים ויארצייט יעלו.
העולה
בחנוכה לספרדים לא עולים לקברים מלבד קברי צדיקים, ולאשכנזים ביום היארצייט או שלושים או שבעה ניתן לעלות אבל ביום אחר לא יעלו, כי הנפש לא שם, וכן משום שלא אומרים תחנונים (אע"פ שסברא זו הרבה פוסקים לא סוברים כי ניתן לעלות ולא לומר תחנונים).
אמנם מצד שני קברים בפעם אחת אין בעיה.