שאלה

אימתי שינוי בקוטר הריבוע פוסל?

תשובה

אם יש מלימטר הפרש (באופן שיש יותר מאחד לחמישים) יש לתקנו.

מקורות

כתוב בגמ' חולין (דף י"ח ע"א): "וכמה פגימת המזבח? כדי שתחגור בה צפורן. מיתיבי: כמה פגימת המזבח? ר' שמעון בן יוחאי אומר: טפח, ר"א בן יעקב אומר: כזית! לא קשיא: הא בסידא, הא באבנא". כלומר שיש דין שאבן תהיה שלימה ואם נפגם כציפורן פסול. וכן פסק הרמב"ם (הל' בית הבחירה פ"א הי"ד). וכאשר המזבח שלם יש בו דין פגימה ושיעורה טפח (במבנה ולא באבנים שבה) כן כתב הרמב"ם (שם פ"ב הי"ח). וכתב היד אליהו (שם), דלפ"ז בתפילין שזה דין ריבוע לפי ערכו מידתו בצפורן. ודחה זה דא"כ למה לא מנה שם רב חסדא תפילין.
כתב בשו"ת מהרש"ם (ח"ד סימן קכ"א): "מ"ש לענין ריבוע דתפילין, הנה זה כמה שנים הערתי מתוס' סוכה מ"ט שהביא רו"מ וכו', ואני כתבתי מאז דלפמ"ש תוס' הנ"ל יש לשער כפי ערך זה ממזבח של ה' אמות לפחות דלא יתבטל הריבוע בכזית וטפח, א"כ לפי ערך זה יש לשער להקל בבתים של תפילין לפי גדלן, אבל מ"מ מסתפינא להקל, שהא"ר ופמ"ג לא הקילו רק במה שאין ביכולת האדם לעשות, כמ"ש הר"מ בפיה"מ לעירובין, וגם בחידושי רע"א הביא ד"ז".
ב
כתב הב"י (סימן ל"ב): "כתב הר"י אסכנדרני ז"ל וכו', צריך שיתקן מקום התפירה שיהא בריבוע, והוא שיעשה ארבעה נקבים בארבע זויות הארובה, וישער מנקב לנקב שיעור שוה כמנקב לחבירו עד שיהיו הארבעה נקבים שבארבע הזויות עומדים על קצב אחד, וכן אלכסונן צריך שיהיה בריבוע, והוא כשיקח מחוגה ויעשה עיגול על ארבעה הנקבים שבארבע הזויות, אם ימצא שלא עבר היקף המחוגה חוץ לאחד מהם או לפנים ממנו אז יכיר שאלכסונן בשוה, ואם מצא שעבר חוצה לו או לפנים ממנו אז יכיר שאין אלכסונן שוה, ויחזור ויכוין עד שלא יעבור סיבוב המחוגה מאחד מארבעה הנקבים לא לפנים ולא לחוץ". כלומר שיש לבדוק בעזרת מחוגה שהריבוע מדויק.
כתב השו"ע (סעי' ל"ט): "תפילין בין של ראש בין של יד, הלכה למשה מסיני שיהיו מרובעות בתפרן, ובאלכסונן, דהיינו שיהיו ריבוען מכוון אורכו כרוחבו, כדי שיהיה להם אותו אלכסון שאחז"ל כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא, וצריך לרבע מקום מושבן וגם הבתים".
כתב המשנ"ב (ס"ק קע"ה): "כדי שיהיה וכו' – פי' בריבוע גמור שאורכו כרוחבו ממש, שיערו חכמים כל השיעור שיש לו יש לו באלכסון ב' חומשים נוסף על אותו השיעור, וגם כאן צריך שיהיה מרובע ממש, אבל אם לא יהיה מרובע ממש לא יהיה באלכסון שלו כשיעור ב' חומשים תוספות אלא שיעור אחר. וע"כ ימדדנו בד' קוים וידע אם הוא מרובע, דהיינו תחילה ימדוד קו אחד באורך וקו אחד ברוחב שיהי' שוה אך שמא באמצעו שוה ובצדדיו מתמעט, לכן ימדדנו עוד בשני קוים באלכסונו שיהיו שוים ב' קוי האלכסון ג"כ" [ובזה יישב קושיית היד אליהו]. וכ"כ הקול יעקב (ס"ק קע"ו).
וכתב המשנ"ב (ס"ק קע"ו): "ואף דמרובע ממש במלאכת הבתים דהיינו שיהיה בתכלית הצמצום הוא כמעט מן הנמנע, מ"מ כל מה דאפשר לו לאדם לעשות בענין זה בודאי חייב הוא לעשות. ועיין בע"ד".
כתב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סימן ק"כ): "ולענין ריבוע התפילין שאין למדוד במיקרוסקופ ברור ופשוט, וגם מה שכתבתי הכרח מהא דחשבון תרי חומשי באלכסונא אינו מדוייק, והכוונה שאף זה הוא ריבוע הכשר לכתחילה אף למהדרין ביותר, וגם כשר ומהדרין אף אם יזדמן ריבוע אמיתי ממש, וכן כאן שהלכה דא"א לצמצם, ובכל דבר שאמרה תורה מידה הכשירה תורה אף לכתחילה כהמידה שמודדין האינשי כמפורש בבכורות דף י"ז, וא"כ בהכרח שכשר בין משהו יותר מהאמת שגליא כלפי שמיא ובין שהוא משהו פחות, ובודאי כשיזדמן שהוא מצמצם כדכתבתי, ולא שייך למיפלג ע"ז, כי הרי אף התנאים ואמוראים לא יכלו לצמצם, וגם על בצלאל ואהליאב וכל חכם לב אמרה הגמ' בבכורות שלמ"ד א"א לצמצם גם בהם אפשר שלא היה מצומצם והיה כשר, משום דזה גם כן הכשירה תורה, ואין זה ענין חריפות ובקיאות אלא שהוא דבר מוכרח, ולכן כתבתי שהוא פלא מה שאמר אחד שהגרי"ז הלוי זצ"ל היה סבור שיש מעלה כשימדדו ריבוע דתפילין במיקראסקאפ, אך אם הוא אמת יש אולי לתרץ דחשש שמא עושי הבתים לא טרחו כפי יכלתם למדוד היטב, שא"כ ליכא אף מידה דהאינשי, שהם אף שא"א לצמצם והתורה הכשירה כל היכא דמצית למעבד הרי צריך למדוד כל היכי דמצי בכל הטירחא וראיית העין שאפשר, ולא יוכשר כשיתעצלו לטרוח ולעיין היטב שזה הא אינו אמת אף למידת האינשי, שלכן החמיר למדוד במיקראסקאפ שזה שייך להחמיר לחוש לזה, אף שלדינא אין מחוייבין לחשוש דסומכין על האומדנא דמומחין". וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"א או"ח סימן ד'): "דבזה ודאי בעינן שכל הצלעות יהיו שוות בדיוק בצמצום, עד כמה שעין האדם יכולה לדקדק (וא"צ לזה מכשירי מדידה מיוחדים כמו שיש היום)". וכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סימן ב'): "ורגיל אני להקל דיעבד עד רוחב מילימטר לכל היותר". וא"כ מה שאנו מקילים הוא כיון שריבוע יכול לחרוג אחד מחמישים, ובהכרח שכן, דהא בעבר לא יכלו ולא ניתנה תורה, כמו שכותב באיגרות משה.
ושאלה כזו נשאל מרן הרב הובא בגדולה שימושה שא' ה' וכתב "מספיק לבדוק במכשירים רגילים (כגון: מחוגה, ואין צורך במיכשור מיוחד), ועד מלימטר הפרש זה נחשב מרובע, ובתנאי שאינו ניכר לעין".
העולה
כיון שיש מלימטר הפרש (באופן שיש יותר מאחד לחמישים) יש לתקנו.