שאלה

האם מותר להקציף ביצים ביום טוב באמצעות מקצף ביצים המונע ע"י קפיץ (מכני אך לא חשמלי) שבלחיצה הלוך ושוב מקציף?

תשובה

כיון שטורף כמה ביצים יחד – ובפרט בכלי המיועד לכך – אסור כיון שנראה כמכין לבישול.
מלבד זה יש לאסור כיון שזה תיקון גדול.

מקורות

הגמרא אומרת (שבת ק"ט ע"א): "פעפועי ביעי – אסור", ופירש רש"י שם שאסור "לטרוף ביצים מגולגלים בקערה בכף, דמחזי כמאן דבעי למשדינהו בקדירה". וכתב השו"ע סימן שכא סעי' י"ז "מותר לעשות יינומלין, שהוא יין ישן דבש ופלפלין, מפני שהוא לשתיה; ואין עושין אלונתית, שהוא יין ישן ומים צלולים ושמן אפרסמון, שהוא לרפואה".
וביאר ערוך השולחן סימן שכא סעי' מ"ג "ואסור לטרוף ביצים מגולגלים בקערה שקורין צ"ו שלאגי"ן אייער דזהו כעובדא דחול דמיחזי כמו שרוצה להשליכם לקדירה לבשל [שם סקכ"ד]".
וראה במשנ"ב (סי' שכ"א ס"ק ס"ח) "אסור לטרוף ביצים בקערה מפני מראית העין שנראה כמי שרוצה לבשלם בקדרה, ואם היו טרופות מע"ש אפשר דיש להקל ליתנם לתוך בארש"ט בכלי שני לגוון, ואם היה הבארש"ט מחומץ הרבה יש להחמיר גם בזה משום בשול".
ועיין כה"ח (סי' שכ"א ס"ק קט"ו), ז"ל: "אסור לטרוף ביצים מגולגלים בקערה דמחזי כמאן דבעי למשדינהו בקדרה, והוא הדין לכל דבר אסור לטרוף. מגן אברהם שם, תוספת שבת שם, חיי אדם כלל ך' אות כ"א. והא דאסור לטרוף היינו דוקא לטרוף בכח כמו שדרך שטורפין ביצים ליתן בקדרה או לעשות פאנקוכי"ן, אבל אם מערב עם מעט משקה כדרך שעושין לשתות עם קאוו"ע – מותר, ובלבד שיזהר שלא ישפוך על החלמון מכלי ראשון דאז הוי בישול, ואפילו בכלי שני צריך ליזהר וכל שכן ביצים שבחימום קל מתבשל, ולכך צריך ליזהר שיהיה רק פושרין. חיי אדם שם. ועיין לעיל סימן שי"ח אות פ"ב".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי פק"ב שכיון שכל הטעם הוא משום השמעת קול – "ולכן אם הצלחת והכפית או המזלג עשויים פלסטיק – מותר לערבב, אך אם הצלחת עשויה חרסינה, והמזלג או הכף עשויים מנירוסטה, כסף או זהב וכדו' – אסור לערבב את הביצה, כי החשש כאן הוא משום השמעת קול, שמא ישמעוהו מערבב, ויחשבו שכוונתו לטגן בשבת, ויבואו להתיר טיגון בשבת. ועל כן כשהכלים עשויים פלסטיק – אין חשש להשמעת קול, אך בכלי חרסינה או מתכות – החשש קיים".
[וראה תפארת ישראל בכלכלת שבת במלאכת האופה, וז"ל: "אסור לטרוף ביצים בכף בקערה דמחזי כרוצה לבשלם, וה"ה בדבר אחר, אבל מותר לטרוף ביצה א' עם מעט מים ללבן הקאפפע, רק יזהר שלא יהא יד סולדת בו דאז אסור", עכ"ל, וצ"ע מה הבדל יש אם זה ביצה אחת או שנים.
וביאר הציץ אליעזר חי"ב סי' ל"ב "ולכאורה בלתי מובן מה נשתנה בזה ביצה אחת שמתיר לטרוף, סוף סוף הא טורף בכח שאסור, אלא כנראה שסבר לה הבעל תפא"י כנ"ל דבהיות שכל האיסור בזה הוא רק משום דמיחזי כרוצה לבשלם ולכן אין לנו בזה אלא מה שאסרו, דהיינו רק טריפת ביצים אחדות, ועכ"פ לא פחות משתים, דאז הטורח והטריפה יותר מרובה, וגם רק בקערה שהדרך משם לתתו לקדרה לבשל, אבל לא ביצה אחת במעט מים בכוס וכדומה, כי עי"כ אין הטריפה מרובה כ"כ וגם ניכר דלא בעי למשדינהו בקדרה. וא"כ דון מינה בכל כיוצא בזה שלא דמי באיזה צד שהוא לההיא דפעפועי ביעי וכנ"ל.
מובן שאם באפשר לערבב בנחת שיש להדר לעשות כן, אבל כפי שמסבירים אם לא יטרפו בכח לא יתערבב שפיר ויקלקל עוד המאכל והמשקה"].
היכא שמעורב בדבר אחר
וכתב בשו"ת ציץ אליעזר שם "איתא במסכת שבת ד' ק"ט ע"א: אמר רב חסדא שריקא טויא שרי פיעפועי ביעי אסור, ופירש"י: שריקא טויא, לשרוק ולטוח שמן ובצים מגולגלין על הצלי כשהוא חם משחשיכה שרי ובלבד שלא יהא רותח כדי לבשל ולא אמרינן דמי למתקן, פיפועי ביעי, לטרוף ביצים מגולגלין בקערה אסור דמתחזי כמאן דבעי למשדינהו בקדרה.
נלמד מדברי רש"י דלטרוף ביצים מגולגלין בקערה אסור אפילו שלא יהא רותח ומטעם דמיתחזי כמאן דבעי למשדינהו בקדרה. אלא דלא פירש לנו מדוע דכאן מיתחזיא יותר משריקא טויא כשטח הבצים המגולגלין על הצלי, ואולי החילוק הוא מפני שבשריקא טויא מיירי שהבצים כבר טרופים מע"ש ולכן לא מתחזיא, ובפיפועי ביעי טורפם כעת, אבל אם זהו החילוק היו יכולים לחלק זאת ובכזאת בפיעפועי ביעי גופיה. ויותר מסתבר על כן לחלק בכזאת, מפני שבפיעפועי ביעי טורף את הביצים בקערה ולכן מיתחזי עי"כ כמאן דבעי למשדינהו בקדירה ואסור. מפני שכן הוא הדרך בזה שטורפים הביצים בקערה ואח"כ משליכן בקדרה לבשלן, ומשא"כ בשריקא טויא שאין דרך לשרוק ולטוח השמן והביצים על הצלי ולתתם אח"כ על האש, אלא הדרך להיפך לשרוק ולטוח על הצלי לאחר הסרתן מעל האש וכשעודו חם, ולכן מותר לעשות זאת משחשיכה ובלבד שלא יהא רותח כדי לבשל.
ועולה בדעתי לחלק עוד חילוק מפני שבשריקא טויא לא טורפים הביצים בכח, אבל בפיעפועי ביצי טורפים בכח, אלא דאם זהו כוונת רש"י א"כ מה זה שתולה רש"י האיסור בזה מפני שמתחזיא כמאן דבעי למשדינהו בקדירה, אם לא שנאמר שהטריפה בכח הוא שגורם להמתחזיא, כי כן הדרך בזה דאם רוצה למשדינהו לקדירה טורף מקודם לזה בכח הביצים בקערה, ולאחר שטרפם בכח היטב נותנם בקדירה לבשל, ולכן כל שעושה פעולה כזאת בשבת בטריפת ביצים בכח בקערה מתחזיא כמאן דבעי למשדינהו בקדרה ואסור.
ועוד נ"ל לחלק שבכאן בפיעפועי ביעי אין המדובר כשמערבן בקערה באיזה תבשיל שהסירו מעל האש, אלא המדובר כשטורפן לבד בקערה כדי לאוכלן לאחר מיכן, וזוהי הסיבה שמתחזיא עי"כ כמאן דבעי למשדינהו בקדרה, דאל"כ מדוע צריך לטורפן בקערה, הא מתחזיא לאכילה גם בלי זה. וזהו דדייק רש"י לכתוב בלשון: ביצים מגולגלין ולא נקיט סתם ביצים, מפני שהמגולגלין ראוים לאכילה, וכדכותב גם המאירי על שבת שם דהואיל ומגולגלים הם ראוים לאכילה בלא כך ע"ש, אבל בשריקא טויא הואיל וטחם על הצלי זהו המוכיח שאין בכוונתו למשדינהו בקדרה ולכן מותר, ויעו"ש במאירי שמוסיף גם זה כנ"ז דהואיל ומגולגלים הם וראוים לאכילה בלא כך אין מעשיו כלום.
ואם צדקנו בחילוק האחרון הנ"ז, א"כ בכגון נידוננו שטורף הביצים לתוך המרק של סלק או עגבניות שכבר נתבשלו, יש לומר דבכה"ג לא מתחזיא כלל כמאן דבעי למישדנהו בקדרה דמרק הסלק או העגבניות המבושלים כבר מוכיחים על כך שאין כוונתו בזה אלא לתת להם גוון ולהטעימן. וגם לפי חילוקנו השני יש ג"כ מקום להתיר ולומר דבהיות והדרך הוא לטרוף הביצים במרק הסלק או העגבניות לאחר בישולם [והנשים מדקדקים על כך בהטעימם דאם יערבבו לפני כן התבשיל לא יצא מתוקן כדבעי]. ולכן המה המעידין שאין בדעתו למשדינהו בקדרה כי אם להטעימן ולתת להם גוון לאחר שכבר נתבשלו, וצריך רק לדקדק שהמרק לא יהא רותח וכנ"ל בשריקא טויא", ועיי"ש עוד.
לש
והנה יש עוד בעיה שיכולה להיות מעירוב מדין לש שכתב במגן אברהם סימן שכא ס"ק כד "אסור לטרוף בצים מגולגלים בקערה דמתחזי כמאן דבעי למשדינהו בקדרה (רש"י דף ק"מ) ובהג"מ פכ"ב כתב וז"ל ויין זיגר"א אין להכותו בשבת כו' משמע דכל דבר אסור לטרוף כמ"ש סי"ז עסי"ט".
וביאר הפמ"ג בא"א "ואסור לטרוף כל דבר דנראה כלש כשעושה עב", וכן כתב החמד משה ס"ק ו'. וכן כתב בחזו"א מועד ה' שבת סי' נ"ח בד"ה כתב המג"א ובד"ה סי' שכ"א, ועיי"ש שהוסיף דהיכא שאינו עב אין בו איסור, וא"כ הכא אין בו איסור כיון שאינו עב.
נולד
וראה עוד בשו"ת בצל החכמה חלק ב סימן כו "וראיתי בשו"ת שמן המאור (סי' ל"ח) שנשאל בדין עשית גלידה בשבת ומאריך בביאור דברי הר"ן סו"פ במה טומנין הנ"ל ומסקנתו דבעושה הגלידה ע"י סיבוב ונענוע הכלי כיון שעושה מעשה בידים נראה כבורא ומוליד הדבר ההוא ואסור לרש"י וכוותי' פסק בשו"ע ומכש"כ שאסור לסה"ת דהו"ל נולד והרמ"א פסק להחמיר כוותי' ועוד דהוי כמו פעפועי ביעי וטרחה יתירה ואומנות שאסור כבמג"א סי' שכ"א סקכ"ד וסקכ"ה ע"כ ע"ש.
והנה מש"כ לאסור משום פעפועי ביעי ואומנות וטרחה יתירה הדברים מסתברים. ברם מש"כ דלסה"ת שהרמ"א פסק להחמיר כוותי' אסור בזה משום נולד לענ"ד זה אינו מוכרח כאשר יבואר בס"ד". ועיי"ש דחה דבריו וכתב שאין בזה משום נולד.
הקצפה – תיקון גדול
כתב השו"ע שם סעי' י"ז "מותר לעשות יינומלין, שהוא יין ישן דבש ופלפלין, מפני שהוא לשתיה", וכתב המג"א ס"ק כה: "ומז"ה מתיר אפי' לסננו במסננת ול"נ שלא הותר אלא לערבן ולאכלן כמות שהן אבל לטרוף אותן יפה ולסננן אסור שזה טורח יותר ואומנות גדולה ותקון גדול הוא זה והרי נאסר לטרוף אפי' בחרדל הנילוש כבר עכ"ל (ש"ג) וכ"כ ב"י ססי' ש"ט בשם ש"ל", והביאו המשנ"ב ס"ק סט "יינומלי"ן – היינו לערבן ולאכלן כמות שהן אבל לטרוף אותן יפה ולסננן שזה טורח יותר ואומנות גדולה ותיקון גדול הוא זה וכמו לעיל בחרדל בסט"ו דאסור לטרוף", וע"כ כתב מרן הרב "אסור לטרוף חלבון ביצים בכוח כדי להכין קצפת וכדו' בכל אופן, כיון שיש בכך תיקון גדול".
העולה
כיון שטורף כמה ביצים יחד – ובפרט בכלי המיועד לכך – אסור כיון שנראה כמכין לבישול.
מלבד זה יש לאסור כיון שזה תיקון גדול.