שאלה
פתח שיש לו רק משקוף אחד או שהוא משמש כפתח ללא משקופים האם צריך לקבוע שם מזוזה?
תשובה
כיון שיש לו מזוזה מימין ומשקוף חייב במזוזה אך בלי ברכה.
מקורות
איתא בגמ' מנחות ל"ד ע"א "אמר אמימר: האי פיתחא דאקרנא חייב במזוזה. אמר ליה רב אשי לאמימר: והא לית ליה פצימין! א"ל: עדי פצימי. רב פפא איקלע לבי מר שמואל, חזא ההוא פיתחא דלא הוה ליה אלא פצים אחד משמאלא ועבידא ליה מזוזה, א"ל: כמאן? כר"מ, אימר דאמר ר"מ – מימין. משמאל מי אמר? מאי היא? דתניא: ביתך – ביאתך מן הימין; אתה אומר: מן הימין, או אינו אלא משמאל? ת"ל: ביתך. מאי תלמודא? אמר רבה: דרך ביאתך מן הימין, דכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר. רב שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר, מהכא: ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חור בדלתו ויתן אותו אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה' ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה'. מאי ר"מ? דתניא: בית שאין לו אלא פצים אחד – ר"מ מחייב במזוזה, וחכמים פוטרין".
ופרש"י "דאקרנא – בקרן זוית של בית. והא אין לה פצימין – מזוזות אלא ראשי הכתלים. עדי – הרי כלומר אלו ראשי הכתלים הן הן פצימין", כלומר שרש"י מפרש שעצם זה שנגמר הכותל שם זה פיצמי המזוזה וחייב במזוזה אמנם בד"ה פצים אחד כתב – "שהיה הפתח אצל הזוית וציר הפתח הוא הזוית ואין אצלו כלום ואין לו פצים אלא סף שסוגר בו". וכ"כ הנמק"י, וברש"י על הרי"ף מבואר שסף הסוגר אותו אינו דלת אלא "דף שסותם" והיינו שיש קרש שאיתו סותמים ואין לו פיצמים כלל [וראה בשו"ע סי' שי"ג].
ובגידולי הקודש סי' רפ"ז ס"ק ב' הקשה למה ראשי הכתלים לא הוי פיצמין ונחשב רק פיצמים אחד, וע"כ כתב לחלק שבפתחא אקרנא מדובר שהכתלים אינם מסתימין בדיוק אחד מקביל לשני אלא באלכסון וא"כ בשני הצדדים השאיר רווח בשביל פתח ולכן נחשב כפתח שיש לו שני פצמין אבל בפצים אחד כתב שמצד צפון הקיר מגיע עד לקוו קיר מזרח וא"כ מצד צפון נעשה רק קיר ולא פתח ומצד מזרח יש רק מזוזה אחת ולא שניים.
אמנם נראה דאדרבה איפכא מסתברא שהיכא שהפתח באלכסון אינו נחשב כשני פיצמים אלא אחד כיון שאינו מקביל אחד לשני וכאשר הם מקבלים הם נחשבים כשנים וזה כוונת רש"י שכתב שהוא בזווית אמנם א"כ יש להקשות דא"כ למה אין לו פצין מצד ימין ונראה ליישב ע"פ דברי רבינו ירוחם שכתב תולדות אדם וחוה נתיב כא חלק ז דף קפ טור א "פתח שאין לו פצימין כגון שהפתח כל כך רחב כמו רוח א' מהבית והכותל מכאן והכותל מכאן של הבית הן פצימין חייבת במזוזה וכן אם אין לה אלא פץ אחד כגון שהפתח לקרן זוית ומצד הא' הוא כותל הבית מקום פץ ומצד השני פץ ודוקא שהפץ מימין אבל אם הפץ משמאל פטור מהמזוזה כך פשוט בגמרא". כלומר שבתחילה ביאר כדברי הרא"ש [יובא להלן]. ובסוף ביאר כדברי רש"י ועיין בגידולי הקודש שכתב שסותר דבריו תוך כדי דיבור וצ"ע, אמנם נראה שבא ר"י ללמדנו שכיון שאחד הכתלים משמש את בית חבירו ואינו כותלו לא נחשב לו כפצמין, אבל אם שניהם ישמשו לו הוי כפתח.
ודעה שניה שמצינו שהזכיר היא דעת הפסקי רי"ד שניתן לשלבם יחד "מאי ר' מאיר דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד, ר' מאיר מחייב במזוזה וחכמ' פוטרין, פי' פצים אחד כגון שסמך ביתו לבית חבירו ולא חיבר כותלו לכותל חבירו, ובין כותלו לכותל חבירו עשה פתח, כגון שכותלו היה מושך ובא מן המזרח למערב, וכותל בית חברו היה מן הצפון לדרום, ובכותלו עשה פצים שהוא סימן פתח, ובכותל חבירו אין שום סימן פתח". כלומר שלמד שדווקא היכא שיש ממש פיצמין אז נחשב לפתח אבל בלי צירים לא נחשב למקום הפתח. והוסיף נכדו הריא"ז שהואיל ולא נעשה לתיקון הפתח לא נחשב כפיצמים אבל אם יעשה לתיקון הפתח אע"פ שאין בו פיצמין יחשב כמזוזה.
וכעין זה מצינו בשיירי כנסת הגדולה הגהות בית יוסף ס"ק ב' "וכן ראוי לומר במי שסמך ראש פתחו ע"פ רחבו של כותל, אעפ"י שהיו פני הכותל שוין וחלקין, הואיל ולא נעשו לתיקון השתא אינו דומה לפצים, והרי הוא כפתח שאין לו אלא פס א' ופטו' ממזוזה. ופעמים שהבנין עשוי באבני גזית וא"צ לקבוע עמודים בצדי הפתח, אלא מצפין שם הבנין יפה מכאן ומכאן והכותלים שכאן וכאן במקום פצימין שבהם מעמדין הדלתות חייבין". כלומר שמשמע דווקא היכא שעושים לצורך כן.
אמנם דעת הרא"ש אינה כן שכתב (מנחות) הלכות מזוזה סי' י"ד "אמר אמימר האי פיתחא דאקרנא חייב במזוזה. אמר ליה רב אשי לאמימר והא לית ליה פצימין. א"ל עדי פצימין. פיתחא דאקרנא כגון שהפתח ממלא כל מזרח ומגיע מצפון לדרום. והא לית ליה פצימין אלא כותלי הבית של צפון ודרום. עדי פצימין באמת אף על פי שאין נראין כפצימין אלא כותלי הבית שנמשכין עד שם מכל מקום פצימין הן. רב מרי איקלע לבי מר שמואל חזא דליכא אלא חד פצימא משמאליה ועביד ליה מזוזה והיה כותל הבית לצד ימין הפתח עובר לה מן הפתח. (וזו צורתה) נמצא שלא היה לו פצימין אלא משמאל. וקבע בפצים המזוזה שבשמאל". כלומר שלמד שכאשר יש שני כתלים שמקבלים אחת לשניה נחשב כשני מזוזות אע"פ שבאף אחת לא נחסר כלום אלא העדר קיר במזרח הוא הקובע שקירות הצפון והדרום הם הפתח, וכשביאר פצים אחד כתב שהפתח עובר הלאה ממנה ולכאורה היה יכול לומר שיש כותל במזרח רק שאינו סותם שם הכל וממילא הקיר משמש את הצפון אלא ע"כ דלא ס"ל זה, וזה ברור.
כתב הטור ביו"ד סי' רפ"ז "פתח שאין בו אלא מזוזה א' כגון שמצד האחד עובר הכותל להלאה מהפתח כזה אם המזוזה מצד ימיני חייב ואם היא מצד שמאלי פטור ואם הפתח ממלא כל הריוח כזה חייב שכותלי הבית שמן הצדדין חשובין כמזוזות". כלומר שנקט כדברי אביו הרא"ש. וכן כתב הב"י בביאור דברי הטור את דברי הרא"ש ולא הביא דברי רש"י , והעלה "והרי"ף כתב כל סוגיא זו (הל' מזוזה ו.) ולא הכריע הלכה כדברי מי אבל הרמב"ם פסק הלכה כחכמים שכתב (שם ה"א) שאין הבית חייב במזוזה עד שיהיו לו שתי מזוזות והשמיט ההיא דפתחא דאקדנא ואפשר דטעמא משום דממילא משמע שראשי הכותלים הם חשובים מזוזות".
כתב השו"ע ביו"ד סימן רפז סעי' א' "אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף", כלומר כדעת הרמב"ם. וכתב הש"ך ס"ק א' "ודעת הרא"ש וטור דאפי' אין לו אלא מזוזה אחת כגון שמצד אחד עובי הכותל להלאה מהפתח אם המזוזה מצד ימני חייב ואם מצד השמאל פטור וכן דעת רבינו ירוחם סוף נתיב כ"א ונראה דיקבענה בלא ברכה", כלומר שהבין דברי רבינו ירוחם כדברי הרא"ש וצ"ע כמבואר למעלה, וכן הט"ז ס"ק ב' הביא דברי הרא"ש. וכן כתב בקצו"ש סי' י"א י"א.
וכ"כ הבא"ח ש"ש פרשת כי תבוא סעי' י"ב וז"ל "פתח שאין לו אלא מזוזה אחת, כגון שעומד בקרן זוית אצל הכותל שבזה נמצא מצד אחד אין בו מזוזה דהכותל עובר להלאה מן הפתח לצד חוץ, שורת הדין בזה הוא אם המזוזה ההיא של הפתח היא מצד ימין, ה"ז חייב, ואם מצד שמאל פטור, ומ"מ יקבע בה מזוזה בלא ברכה".
וכתב מרן הרב " פתח שיש לו מזוזה אחת, כגון ומצד שני עובר הכותל, אם המזוזה מצד שמאל פטור, ואם המזוזה מצד ימין, יש ספק אם חייבת או לא, ויש לקבעה בלא ברכה, או שיקבענה לאחר שיקבע מזוזה בפתח אחר בו יש חובה לקבוע מזוזה, ויפטור גם את זאת", ועיי"ש הביא עוד תקנה שיהרהר שם ומלכות בלבו.
אמנם מה שיש להעיר דא"כ מה הבדל בין זה לאכסדרה
והנה בפרישה יורה דעה סימן רפז ס"ק ג' כתב ליישב "ממלא כל הרוח כזה. ומיירי דיש לו דלת העומדת במקום מחיצה רביעית דאל"כ קשה מאי שנא מאכסדרה דפטור ממזוזה (עיין מ"ש לעיל סימן רפ"ו סעיף י"ב. עכ"ה)". וביאר החזו"א סי' קע"א ס"ק ה' "דהיכי דאיכא דלת הרי נעשו ראשי הכתלים לשם פיצמין ואף שאין הפיצימין ניכרים מפני שהם שוים בבניין לכל הכותל מכל מקום חשיב פיצמין ומיירי ג"כ דאיכא סף העליון".
ובסי' קע"ב ס"ק ב' כתב להקשות על דברי הפרישה וז"ל "קשה דלת מאן דכר שמיה והלא בגמרא שאלו והא לית ליה פיצמין ולא מצינו שהדלת יועיל להיחשב פיצימין", וכן כתב בגידולי הקודש ס"ק ב' שדברי הפרישה הם דוחק. ועיין בחזו"א שם שכתב שאם יש משקוף מעל המזוזות הוא מגלה שהם בשביל מזוזה וחייבות.
אמנם נתן ליישב שבאכסדרה לא נעשו העמודים לצורך כותל, משא"כ הכא ראה בגר"א סי' תר"ל כעין זה וכתלי האכסדרה לא יחשבו כיון שעמודים מפסיקים שם, ובזה סרה קושיית החזו"א על זה עיי"ש.
וביד קטנה תי' ב' מנ"ע יד "משום שאכסדרה אינה נעשית לשם דירה כלל אלא לטייל וקפנדריא והלכך אמרינן גבה דהכל בשביל התקרה נעשה לפי שכל עיקר הצורך לטיול וקפנדריא הוא התקרה אבל גבי בית הואיל וכל עיקרה הוא לדירה לא אמרינן גבה כלל דבשביל תקרה נעשה אלא הכל לשם דירה נעשה ואפילו אם אין לה פיצמין כלל אמרינן דכותלי הבית נעשין לשם מזוזה כי מזוזות צורך דירה הן".הביא סברה זו גם בגידולי הקדוש שם, ומכל מקום יושב זה לא מסתדר עם הרא"ש
וראה בערוך השולחן סעי' ח' שדרך אחרת לו ורצה לומר שהרא"ש איירי היכא שיש עומדים שצמודים לראשי הכתלים אמנם זה צ"ע מניין לו בדעת הרא"ש.
וראה במקדש מעט סי' רפ"ז ס"ק ד' "נראה לי ב' בתים דבניהם ד' אמות ריוח ועשה כותל מצד מערב מבית זה לבית זה ורוח מזרחית פתוחה לכולי עלמא אין נחשבים זוית של כותלי הבתים כפיצמין ופטור".
לסיכום
דעת הרא"ש אינה כדעת רש"י ורי"ד, וכשיטתו פסקו הש"ך ט"ז קיצו"ש בא"ח ומרן הרב (ניתן להביא עוד פוסקים אי"ה) וא"כ מה שכתב המקדש מעט ס"ק ד' הוא לשיטת רש"י ורי"ד וריא"ז ואין הלכה כמותם. אמנם לחומרא שאם שני הכתלים מצפון ומדרום נגמרים באופן שווה לא מברך דיש לחוש לשיטתם, ראה חזו"א סי' קע"ב ס"ק ב'.
משקוף
כתב הטור ביו"ד סי' רפ"ז "אין הפתח חייב במזוזה אפילו הוא עומד במקום החיוב אא"כ עשוי כתיקונו כיצד שתהא לו שתי מזוזות ומשקוף על גביהם ואם אין המשקוף שהדלת שוקף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוזה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור".
וכתב הב"י "אין הפתח חייב במזוזה אפילו הוא עומד במקום החייב אלא אם כן עשוי כתקנו כיצד שתהא לו שתי מזוזות ומשקוף על גביהם ואם אין המשקוף שהדלת שוקף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוזה ישרה אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור. בפרק הקומץ (מנחות לג:) אמר רבא הני פתחא שימאי פטורים מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגו בה רב רחומי ורב יוסף חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שיקפי ופירשו התוספות (ד"ה דלית) והרא"ש (הל' מזוזה סי' יא) דלית להו תקרה פירוש שהדלת שוקף בה מלמעלה אינו שוה אלא אבני הכיפה אחת נכנסת ואחת יוצאת ובענין זה דלית להו שיקפי אלא אבנים בולטות כמו שיני החומה. וסתם רבינו דבריו כדברי התוספות והרא"ש וה"ל לכתוב שרש"י והרמב"ם לא פירשו כן שרש"י פירש דלית ליה תקרה אסקופה עליונה שיקפי מזוזות. לשון אחר דלית להו תקרה שאין הבית מקורה. שקפי אסקופה עליונה. והרמב"ם (הל' מזוזה פ"ו ה"ה) כתב כפירוש אחרון. וכו' וכתבו הגהות מימון (שם אות א) ויהיה לו משקוף וכו' וכתב רא"מ (יראים סי' ת, ריט.) דעבדינן לחומרא ואי זה שיהיה חייב במזוזה אבל בספר המצוות (עשין כג, קו ע"ג) פסק כרבינו המחבר עכ"ל".
כתב השו"ע ביו"ד סימן רפז סעי' א' "אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף", כלומר כדעת הרמב"ם.
דלת
פתח שאין בו דלת, מצינו שנחלקו בו רבתינו הראשונים אם חייב במזוזה, שכתב הטור בסי' רפ"ו "תב הרמב"ם אם הקירוי אצל הפתח חייב ואם לאו פטור וכתב עוד שאין הבית חייב במזוזה אא"כ העמיד בו דלתות לפיכך צריך להעמיד הדלתות קודם שיקבענה ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל שאין חיוב המזוזה תלוי בדלתות יש בבית הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבין במזוזה".
והכריע בב"י "ולענין הלכה אף על פי שנראין דברי הרמב"ם כיון שרש"י והתוספות והרא"ש והראב"ד חולקים עליו והם לחומרא הכי נקיטינן".
וכתב השו"ע בסעי' ט"ו "הבית, אף על פי שאין לו דלתות, חייב במזוזה. ויש מי שפוטר".
וכתב הש"ך בס"ק כ"ה "ויש מי שפוטר. ואם קבעה קודם תליית הדלת לא יצא ידי חובתו כשנותן הדלת אח"כ דהוי תעשה ולא מן העשוי עכ"ל עט"ז ולצאת ידי שניהם יתלה בה הדלת מיד ויקבענה ואם אי אפשר לתלותה מיד יקבענה בלא ברכה או יברך מתחלה גם על אחרת ויהא דעתו גם על זו וכשיתלה בה הדלת יטלנה ויחזור ויקבענה בלא ברכה או יברך על אחרת ויהא דעתו גם אזו ובזה יוצא ידי כולם ודו"ק". וכ"כ הבא"ח ש"ש כי תבא סעי' י"ט "בית שאין לו דלתות חייב במזוזה, ויש פוטרין, ולכן יקבענה בלא ברכה בשם ומלכות, או ישתדל לקבוע אותה עם אחרים דחייבין בברכה ופוטרה בברכה שלהם", וכן דעת מרן הרב בקיצו"ש סי' י"א הערה י"ד.
העולה למעשה
כיון שיש לו מזוזה מימין ומשקוף חייב במזוזה אך בלי ברכה.