שאלה
אדם שעושה הכל ביד ימין ורק כותב ביד שמאל האם מניח תפילין רגיל כמו כל אדם ימני או שצריך להניח כמו איטר?
תשובה
לספרדים מניח בשמאל כל אדם ולא הולכים אחר הכתיבה.
לאשכנזים – הדבר במחלוקת ולכן אם יכול לעשות עוד מלאכות בשמאל, רק שנקל לו ביד ימין מניח ביד ימין, וטוב שיניח לאחר התפילה בשמאל כל אדם.
אך אם לא עושה עוד מלאכה בשמאל לבד יניח בשמאל כל אדם, שבט הלוי ח"ה סי' ה'.
מקורות
כתוב בגמ' מנחות (ל"ז ע"א): "ת"ר: אטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו. והתניא: מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם! אמר אביי: כי תניא ההיא, בשולט בשתי ידיו". ופרש"י "ימין של אטר – הויא שמאל לדידיה הואיל ורוב כחו בשמאלו". וכתב בביאור הגר"א (שם) "ודברי רש"י הן עיקר ובלא"ה כן עיקר כנ"ל ולכן סברא ראשונה עיקר".
כתב השו"ע (סימן כ"ז סעי' ו'): "ואם כותב בימינו, ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו, או כותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין – י"א שיניח תפילין ביד שתש כח, דבעינן יד כהה, וי"א שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה (הגה: והכי נהוג)".
כתב כה"ח שם (ס"ק ל"א): "הכי איתא בפרק הקומץ דף ל"ז ע"א, תנו רבנן: אטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו, והתניא מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם, אמר אביי: כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו ע"כ. ולשון זה נוכל לפרש דלא מקרי אטר ומניח תפילין בימינו שהוא שמאלו אלא אם כן הוא שולט בכל דבר בשמאלו בין בכתיבה בין בשאר מלאכות, אבל אם הוא כותב בימין ושאר מלאכות עושה בשמאל או איפכא – מניח בשמאל כל אדם, דכל שאינו עושה כל מלאכתו הצריך לו בשמאל מיקרי יד כהה דהא אינה יכולה לעשות לו כל מלאכתו, ואף על גב דבימין נמי אינו יכול לעשות כל מלאכתו, מכל מקום אמרינן מה ראית וכו' ושדינן ליה ארובא דעלמא. מיהו הרא"ש כתב בהלכות קטנות סימן י"ח בשם ספר התרומה והביאו בית יוסף דאדם הכותב בשמאל ושאר רוב מעשיו עושה בימין או כותב בימין ושאר רוב מעשיו עושה בשמאל, זה הכלל – יניח תפילין ביד שתש כחה, כרב אשי דדריש יד כהה ולא אזלינן בתר כתיבה, עכ"ל. וכתב בית יוסף דכן נראה שהוא מסקנת המרדכי, ובסמ"ק כתב דאם כותב בימינו ושאר כל מלאכתו עושה בשמאלו, הוי כשולט בשתי ידיו ומניח תפילין בשמאל, ושתי סברות אלו הביאם מרן ז"ל בשלחן ערוך בשם יש אומרים ויש אומרים. ובהרגיל עצמו לעשות מלאכה בשמאל, כתב שם המרדכי דלא הוי הרגלתו כלום למיקרי אטר אלא אם כן נולד כן וכו' ויש לדחות היינו הך דמשני בשולט בשתי ידיו, ומיהו נראה לר"ץ דבעיקר כח תליא מילתא ע"כ, והביאו בית יוסף, ואם כן בזה דהרגיל עצמו נמי בפלוגתא שניא, וכן כתב המגן אברהם ס"ק ט'. אמנם הרב מהר"י צמח בספר זר זהב האריך והרבה בראיות שאטר יד ימינו אינו רשאי לשנות משאר כל אדם שלא לשנות הסדר העליון יעו"ש, והביאו שלמי צבור דף מ' ע"ג, שערי תשובה אות י"א, יפה ללב אות ג', בן איש חי פרשת חיי שרה אות ז', וכן כתב בספר נגיד ומצוה יעו"ש, והאמת אתו שכן האר"י ז"ל בשער הכוונות דרוש ז' דתפילין נתן טעם בסוד שצריך להיות תפילין של יד דוקא בזרוע שמאל יעו"ש. על כן מי שהוא אטר ועושה כל מלאכתו בשמאל, בין הכתיבה בין שאר מלאכות, דזה לכולי עלמא הוי אטר – מניח תפילין ביד שמאלו שהוא ימין של כל אדם ומברך עליו ומתפלל בו כיון דדין האטר נזכר בגמרא, רק אחר התפלה כשיחלוץ התפילין חוזר ומניח ביד שמאל של כל אדם כדי לצאת ידי חובה לדעת מהר"י צמח והאר"י ז"ל, ולא יברך עליו כי אם בלא שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו ויקרא בו קריאת שמע, וכן כתב בן איש חי שם. וזה שחוזר ולובש בשמאל כל אדם אם ידו משגת יעשה שני תפילין של יד כדי שיבוא הנחת תפילין על הסדר המעברתא לצד הכתף והקציצה לצד היד והיו"ד לצד הלב, ואם אי אפשר לו, ישאל תפילין מאחר או יהפוך התפילין ויהיה המעברתא לצד היד והקציצה לצד הכתף כדי שיהיה היו"ד לצד הלב כמו שכתבנו לעיל אות י"א. אבל אם כותב בימין ועושה שאר מלאכתו בשמאל או איפכא, וכן מי שהרגיל עצמו לעשות מלאכה בשמאל – זה יניח בשמאל כל אדם ויברך עליו ויתפלל בו, דכיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים אמרינן דעת המקובלים תכריע ולא חיישינן לספק ברכות כמו שכתבנו לעיל סימן כ"ה אות ע"ה יעו"ש, ועוד כיון שהוא ספק שיש בו מחלוקת הפוסקים שדינן ליה בתר רובא דעלמא. ואף על גב דמרן ז"ל כתב בזה יש אומרים ויש אומרים, וביש אומרים בתרא כתב לילך אחר הכתיבה, וקיימא לן דדעתו ז"ל לפסוק כדיעה שנייה, קים לן אילו היה רואה דברי האר"י ז"ל גם הוא היה פוסק כן וכמו שכתבנו לעיל סימן כ"ה אות ע"ה. מיהו הרוצה להחמיר ולהניח גם ביד ימין דכל אדם אחר התפלה תבא עליו ברכה. ומה שכתב החסד לאלפים סוף אות ה' דאיש כזה יניח תפילין בשתי ידיו בשעת קריאת שמע וכו', אינו נראה, ועוד דאיכא חשש דבל תוסיף כמו שכתב יפה ללב שם וכן כתב בן איש חי שם, אלא מה שכתבנו הוא העיקר. ודע דנפקא לן עוד מזה ממה שאמרו לענין כתיבת תפילין דדרשו שם במנחות: 'וקשרתם וכתבתם', מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, ואם כן צריך לכתוב ביד שקושר בה תפילין, ואף על גב דרש"י ז"ל שם כתב דרוב בני אדם כותבין בימין וכו' משמע דבדיעבד כשר אם לא כתב ביד ימין, אין כן דעת הפוסקים אלא אפילו בדיעבד פסול כמ"ש בסימן ל"ב סעיף ה' ובדברינו לשם בסה"ק קול יעקב יעו"ש, ואם כן מי שהוא כותב ביד ימין ועושה מלאכתו בשמאל או כותב בשמאל ועושה מלאכתו בימין כיון שכתבנו שצריך להניח תפילין בשמאל כל אדם, צריך לכתוב תפילין דוקא ביד ימין של כל אדם, כיון שקושר בה תפילין, ועיין מ"ש בקול יעקב לסימן ל"ב אות כ"ה, ואם הוא כותב בשמאל של כל אדם וגם כל מלאכתו עושה בשמאל של כל אדם שכתבנו לפום דינא, צריך להניח בימין של כל אדם ומברך עליו אלא רק שצריך לחוש לסברת מהר"י צמח ולהניח תפילין אחר התפלה בשמאל של כל אדם, גם בכתיבה כן דבעל נפש יחוש לסברת מהר"י צמח דלסברתו צריך לכתוב בימין של כל אדם שקושר בה תפילין, ואם כן לצאת אליבא דכולי עלמא צריך לקנות תפילין דוקא ממי שכותב בימין של כל אדם וגם שאר מלאכתו עושה בימין של כל אדם, וכן כתב מהרי"ח בספר רב פעלים חלק אורח חיים חלק ב' סימן ט' יעו"ש, אמנם לפום דינא אם כותב בשמאל של כל אדם וגם כל מלאכתו עושה בשמאל של כל אדם וכתב בשמאל של כל אדם שהוא ימין דידיה – מותר, וכמו שכתב מרן ז"ל בסימן ל"ב סעיף ה', ועיין קול יעקב סימן ל"ב אות כ"ד".
ובביאור הלכה ד"ה (וי"א וד"ה והכי נהוג). כתב שם, וז"ל: "עיין במ"א שכתב דלדעה זו אפילו אם הוא שולט בשתי ידיו בכתיבה – מניח בשמאל כל אדם, אף ששאר כל מעשיו עושה בשמאלו, ועיין עוד שם שהביא דעת הב"ח שחולק וסובר דדוקא אם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו שבזה נחשב כשולט בשתי ידיו, אבל אם כותב בשמאלו ושאר מלאכתו עושה בימינו – יניח בשמאל של כל אדם, אך המ"א מסיים עליו: שאנו אין לנו אלא פסק השו"ע, וכן סתמו כהמ"א הרבה מאחרונים שאחריו, אך הארה"ח החזיק בדעת הב"ח להלכה, והגר"א בביאורו החזיק לגמרי כדעה הראשונה דלא אזלינן כלל בתר כתיבה, וא"כ אם כותב בימין ושאר מעשיו עושה בשמאל – יניח בימין, אך מ"מ נלענ"ד דנוכל להמליץ על העולם דנוהגין כהלכה אליבא דכו"ע ומנהגן של ישראל תורה היא, דנ"ל דאפילו לדעה הראשונה ה"מ דביד שכותב בה אין יכול לעשות פעולות האחרות, אבל אם באותו יד יכול ג"כ לעשות פעולות האחרות, רק שנקל לו לעשות בהיד השני, מקרי שולט בשתי ידיו לכו"ע, כיון דבהיד השני אינו יכול לכתוב כלל וכל יד יש לה מעלה בפני עצמה, ואין זה דומה למה שכתבנו במ"ב סקכ"ה ד"ה שולט. ולמדתי דבר זה מתורתו של הרב שערי תשובה לקמן בסימן תרנ"א לענין לולב ששם אין לכתיבה שום מעלה לכו"ע רק כסתם פעולה יחידית, וכמו בכאן לדעה ראשונה לענין תפילין, ואפ"ה כתב שם דזה מיקרי שולט בשתי ידיו מחמת סברא זו, וא"כ ה"ה הכא אפי' לדעה הראשונה, ולהגר"א שהולך בשיטתם אם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאל מחמת שנקל לו – יניח התפילין בשמאל כל אדם, כנלענ"ד".
והשיב מרן הרב בשו"ת הרה"ר ח"א פ"ד שא' ז' "דבר זה שנוי במחלוקת עי' בב"י (סי' כ"ז) ובשולחן ערוך שם (סעי' ו'), שיש שתי דעות – דעה אחת סוברת שרוב המלאכות הם הקובעות ויד שמאל של כל אדם אעפ"י שכותב בה היא יד כהה, ויש אומרים שהיד הכותבת היא החשובה ויד שאינה כותבת היא יד כהה. אך עיין שם להגאון שפוסק כדעה ראשונה, היינו שהכתיבה לא קובעת, ולא כפסק הרמ"א שם. וכן לא כסברת הקיצור שולחן ערוך, ועי' בב"ח שם שסובר כן ובאורך בספר ארצות החיים. ועי' לכף החיים שם (ס"ק ל"א) משם האר"י ז"ל, ועי' בא"ח (חיי שרה אות ז') ולמשנ"ב שם (בביאור הלכה ד"ה וי"א וד"ה והכי נהוג).
לפיכך אעפ"י שכלל נהוג בידינו בפסיקת השו"ע, שיש אומרים ויש אומרים הלכה כיש אומרים בתרא, ובפרט שכך פסק הרמ"א, עם כל זה, מחמת הספק ומאחר שחכמי הקבלה פוסקים אחרת וכן סברת הגר"א, על כן אדם שכותב בשמאל ושאר מלאכות עושה בימין, או עושה מלאכות בשמאל וכותב בימין – יניח בשמאל כפי רוב בני אדם.
טעם נוסף הוא, לקיים מה שנאמר: "על לבבך" ובהנחה על יד שמאל אפשר לקיים פסוק זה". וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול (פרק ח' סעי' ל"ח).
העולה
לספרדים מניח בשמאל כל אדם ולא הולכים אחר הכתיבה
לאשכנזים – הדבר במחלוקת ולכן אם יכול לעשות עוד מלאכות בשמאל, רק שנקל לו ביד ימין מניח ביד ימין, וטוב שיניח לאחר התפילה בשמאל כל אדם.
אך אם לא עושה עוד מלאכה בשמאל לבד יניח בשמאל כל אדם, שבט הלוי ח"ה סי' ה'.