שאלה
חדר אמבטיה עם שרותים שיש לו האמבטיה והשרותים עם דלת זכוכית ומחוץ לזה יש את המקום לנטילה וכו' האם שמים שמה מזוזה?
תשובה
אפילו שיש הפרדה של דלת זכוכית לבין האמבטיה ושרותים לשאר החדר, כיון שעומד לשימוש בצורה שאינה של כבוד, אינו חייב במזוזה.
מקורות
כתוב בגמ' יומא י"א ע"ב "והתניא: בשעריך – אחד שערי בתים, ואחד שערי חצירות, ואחד שערי מדינות, ואחד שערי עיירות, ורפת, ולולין, ומתבן, ואוצרות יין, ואוצרות שמן – חייבין במזוזה. יכול שאני מרבה אף –בית שער אכסדרה ומרפסת – תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד לדירה – יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה. יכול שאני מרבה אף בית הכסא, ובית הבורסקי, ובית המרחץ, ובית הטבילה – תלמוד לומר, בית, מה בית העשוי לכבוד – אף כל העשוי לכבוד, יצאו אלו שאין עשויין לכבוד".
וכתב הב"י ביו"ד סי' רפ"ו: "תני רב כהנא קמיה דרב יהודה בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות פטורים מן המזוזה מפני שהנשים נאותות בהם ומאי נאותות רוחצות א"ל רב יהודה טעמא דרוחצות הא סתמא חייבין והתניא רפת בקר פטורה מן המזוזה אלא מאי נאותות מתקשטות והכי קתני אף על פי שהנשים מתקשטות בהן פטורים א"ל רב כהנא ושהנשים מתקשטות בהם פטורים והתניא רפת בקר פטורה מן המזוזה ושהנשים מתקשטות בה חייבת במזוזה אלא מאי אית לך למימר מתקשטות תנאי היא לדידי נמי סתמא תנאי היא ופירש רש"י מאי נאותות רוחצות. נאותות לשון הנאה ומשום דמקום גנאי הוא שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה: אף על פי שהנשים מתקשטות. שם בבשמים וסלקא דעתך אמינא דירה היא אשמעינן דלאו דירה היא: והרי"ף (הל' מזוזה ו:) כתב סתם כרב כהנא וכן כתב הרא"ש (הלכות מזוזה סי' טו) וסיים בה ודלא כמו שכתב הרמב"ם (מזוזה פ"ו ה"ז) דדוקא כשהנשים מתקשטות בהן", כלומר שהמקום הוא מקום שבדרך כלל עומדות שם בעירום נחשב כמקום שאינו מכובד שמחמת כן לא קובעים בו מזוזה.
והוסיף עוד הב"י "וכתב המרדכי (שם) חדר משכב נשים פטור מן המזוזה לפי שעושות שם דבר גנאי. וכן כתבו סמ"ק והכלבו (שם) וז"ל כתב ה"ר פרץ בית משכב נשים פטורה מפני שמכבסות ורוחצות בהם ומקשטות עצמן שם וכן איתא ביומא פרק קמא וצריך עיון וכן כתב הר"מ (תשב"ץ קטן סי' רעד) חדר או עליה שאיש ואשתו ישנים בה פטור מן המזוזה ומביא ראיה מפרק קמא דיומא דאמר באמת אמרו בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי פטורים מן המזוזה מפני שהנשים מתקשטות שם כל שכן חדר שאיש ואשתו ישנים בה עכ"ל. ואני אומר דאין משם ראיה דעד כאן לא פטרו במסכת יומא מפני שהנשים רוחצות שם אלא בית התבן ובית הבקר וכו' אבל בית דירה ממש אף על פי שהנשים רוחצות שם חייב במזוזה ועוד דאפילו בהנך לא פטרי אלא מפני שהנשים רוחצות שם ערומות וכדפירש רש"י ואם כן בחדר שאיש ואשתו ישנים בה אף על פי שמשמשים אין עומדים ערומים חייב במזוזה וכן עמא דבר", והנה לפי החילוק הראשון כיום חדר אמבטיה יהיה חייב כיון שנחשב דירה ואינו מקום נפרד משאר בית דירה, אמנם לחילוק השני כיון שדרך לעמוד שם בעירום בשונה מחדר שינה חייב במזוזה.
והנה כעין זה נשאל בשו"ת מהרי"ל סימן צד וזה לשון השאלה: "וציר ודלת דחדר קטן סובבים בבית החורף, ומבעי' לי הואיל ובבית החורף הנשים רוחצות ומקשטות בו פטור, או דילמא כיון דציר הדלת סובב בבית החורף, וכשהדלת נעול אז המזוזה מכוסה ונעולה בחדר, דלא גרע מחדר שהתינוקות מצויות בו דמכסין בשעוה ואת"ל דאותו פתח חייב במזוזה מבעי' לי באיזו צד אקבענה, בימין ביאה מן החדר לבית החורף הואיל והציר והדלת סובבי' בבית החורף".
וענה להם "אולי הואיל ובכל בית אין שם אלא בעל הבית אחד וסומכין בבית החורף אקשוט הנשים וטנוף הילדים ובחדרי משכבם סומכים אתשב"ץ דאיש ואשתו ישנים שם, ובמרתפות (וחצרות) סומכים ארמב"ם דפטר אוצרות, וחצרות שלנו אחורי הבתים חשיבי להו מוקצה, דחשיב לי' תלמוד' שלא הוקף לדירה פ"ב דעירובין וחשבי להו אינו רגיל.
וכל טעמים הללו לאו דסמכ' נינהו אלא כולהו חייבי'. ויוהרא נמי לית בי', דכה"ג כתב מהר"ם בתשובתו ג"כ אמתנות זרוע ולחיים וקיבה דנהיגי ג"כ שלא לתנו כר' אילעאי וכתב דלא הוי יוהרא מאן דיהיב להו, כ"ש לדידך דיש לך תדיר בחורים ודיורים רבים בביתך דכולהו רגילי, והוי כמו בשאר ארצות דלעיל שיש הרבה דיורים בבית אחד. ואשרי לו (דהזהיר) [הזהיר] בה ומקיים מצוה זו כתיקונה להיות יראת שמים על פניו בשעת צאתו ובואו למען ירבו ימיו וגו'", ונראה דס"ל כיון שהוא בית דירה וכחילוק הראשון שכתב הב"י אמנם ראה לקמן ברמ"א שלמד שהטעם כיון שזה מאחורי הדלת.
והנה כתב בדרכי משה ס"ק ג' "ונראה לי דאם הוא בענין שהדלת מפסיק בין המזוזה ובין החדר חייבים לכולי עלמא".
ולמעשה כתב השו"ע בסעי' ב': "בית התבן, בית העצים ובית הבקר חייבים. ואם הנשים רוחצות בהם, כיון שעומדות שם ערומות, אין כבוד שמים להיות שם מזוזה. הגה: ודוקא אלו, אבל חדר ממש, אפי' מקום שאיש ואשה ישנים ומשמשים שם, חייב במזוזה. ויש מקילין ואומרים דבכל מקום שנשים שוכבות פטור ממזוזה (ב"י בשם סמ"ק וכל בו ומרדכי סוף הלכות מזוזה). ונראה לי דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים שם סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחוץ חייב לכולי עלמא (מהרי"ל)", נראה שדעת השו"ע שכל מקום שדרכן לעמוד בעירום פטור ממזוזה, ולרמ"א בסתם היכא שהוא בית דירה חייבות אף במקום שעומדות בעירום והביא בדעת הי"א שמקלין גם במקום ששוכבין, ומכל מקום כתב שאם מניח אחורי הדלת מבחוץ לכו"ע חייב.
וכתב הש"ך בס"ק ט' "ויש מקילין ואומרים כו'. כ' הב"ח דהוא הדין היכא דרגילין הנשים לרחוץ בבית החורף או בחדר כנשי דידן דאי אפשר לרחיצה אלא אם כן היא ערומה ואיכא בזיון דכתבי הקדש ומשום הכי נתפשט המנהג שאין עושין מזוזה כי אם בפתח הבית הסמוך לר"ה והיינו משום דרוחצין בבית החורף בחורף ובהחדרים בקיץ ועומדים שם ערומים כו' ומקרוב נהגו הלומדים לעשות מזוזות לכל הפתחים שבבית ומיהו צריכין ליזהר שלא יעשו מזוזות במקום שרגילין שם לרחוץ ולכבס טינופת בגדי קטנים עד כאן ומיהו נראה שיש לתקן מזוזות בכל הפתחים ויכסה המזוזה כדלקמן סעיף ה'", כלומר שפוסק כשו"ע.
בית הכסא
והנה מלבד הטעם הנ"ל יש עוד טעם שכתב השו"ע ביו"ד סימן רפ"ו סעי' ד' "בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה, פטורים, לפי שאינם עשויים לדירת כבוד". וכתב הש"ך בס"ק י"א "פירוש אף אם מכסה המזוזה דלא יהיה משום בזיון כתבי הקדש מכל מקום כיון דאינם עשויים לדירת כבוד פטורים מהמזוזה ואין לעשות בם מזוזה".
וביאר בערוך השולחן סעי' ה' "ודווקא דירת כבוד ולפחות שאינה של בזיון ושל טינוף אבל של בזיון או של טינוף פטור ולכן בית הכסא ובית המרחץ וכמו שיש לעשירים חדר למרחץ ועומדים שם אמבטאות ובית הבורסקי ובית הטבילה פטורים לפי שאינם עשוים לדירת כבוד דאין זה כבוד שמים להיות שם מזוזה [עי' רש"י יומא שם ד"ה מאי] ואין לשאול דלמה לן האי טעמא והא כיון דהוא מקום טינוף ומקום ערוה הרי יש איסור להכניס שם דבר קדוש די"ל דאי משום זה היה היתר ע"י כיסוי לכסות המזוזה כמו שמותר ליכנס בקמיע ובספרי קדש לבית הכסא כשהן מכוסות כמ"ש בסי' רפ"ב ובפרט מזוזות שע"פ רוב כורכין אותן בנייר או בברזל או בעץ ואין איסור מטעם זה ולכן צריכין לטעם דאין זה דירת כבוד ולא חייביה רחמנא בהכי דבעינן דומיא דבית ושער שהם דרך כבוד ולאו דווקא פטור דה"ה שאסור לעשות שם מזוזה באלו המקומות שמבזה כבוד שמים [עי' ש"ך סקי"א וזהו כוונתו ודו"ק]" ובסעי' י' כתב שכיון שזה עשוי בקביעות למרחץ הינו פטור ממזוזה. א"כ יוצא שאף אם יש בו דירה כלומר כחדר שמתכוננים בו לאמבטיה הינו פטור ממזוזה כיון שעשוי בקביעות לכך ואינה דירה של כבוד.
העולה למעשה
שאע"פ שמפריד דלת זכוכית בין אמבטיה ושרותים לשאר החדר, כיון שעומד לשימוש בצורה שאינה של כבוד, אינו חייב במזוזה.