שאלה
האם מותר לאשה לטבול אחרי שקיעה בליל שבת – ולסכם עם גויה שתעשה לה פן ליבש את השיער? (היא לא שמה כיסוי ראש)?
תשובה
עכ"פ מצינו שהתירו איסור דאורייתא על ידי גוי לצורך טבילה בשבת וזה אע"פ שטבילה עצמה ביומה אינה מצווה אלא משום פריה ורביה כמבואר בסי' קצ"ז סעי' ב' וא"כ ה"ה שנתיר עשיית פן אם לא תלך לטבול בלי זה משום הנ"ל וכ"ש הכא שיש חשש שיבאו לידי איסור.
ומכל מקום היכא שאפשר ודאי עדיף שתעשה לה בבין השמשות כמבואר בשו"ע סי' שמ"ב, וכאן אין לחוש משום מסייע.
מקורות
האיסור בעשיית פן הוא מדין שימוש בחשמל , שאין בו משום בישול המים שאינו מגיע לטמפטורה, אלא יש בו משום בונה לחזו"א או משום מוליד לשאר הפוסקים ובמקום אחר הארכנו בשיטות, ולמעשה לכתחילה אנו מחמירים את החזו"א אמנם בדיעבד מקילים כמו הגרש"ז.
והנה דין זה דומה למה שדנו הפוסקים לגבי אשה ששכחה לגזור את ציפורניה וחל לליל טבילתה בשבת
שכתב הט"ז ביו"ד (סי' קצ"ח ס"ק כ"א) וז"ל אבל בשבת ויו"ט אם אירע ששכחה ליטול הצפרנים לא תאמר לעובדת כוכבים שתחתוך לה דכיון שאין מצוה גמורה בנטילת צפרנים דהא אפשר בניקור תחתם לחוד למה נבטל בזה שבות דאמירה לעובד כוכבים שבות הוא ותו דהוא חומרא דאתא לקולא שאע"פ שהעובדת כוכבים חותכת מ"מ אותה ישראלית מסייעת לה על ידי שמטה לה את ידיה וכאילו היא עושה מלאכה זו שאסורה מדאורייתא בשבת ויו"ט וכההיא שמצינו בסי' קפ"א לענין הקפת פיאה שגם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו כו' וזה א"א להשמר ממנו כשתניח לחתוך הצפרנים להעובדת כוכבים בלי הטיית הישראלית את ידיה אליה וא"ל דאין הכי נמי שלא תטבול כשאירע כן בשבת ויו"ט זה אינו דהא גם בחול המועד התירו על ידי שתנקר הצפרנים ולמה יגרע בשבת ויו"ט מאין לה עובדת כוכבים בחול המועד אלא דבר ברור דבשבת ויו"ט לא תחתכם ע"י עובדת כוכבים אלא תנקרם היטב ותטבול עכ"ל.
והקשה הש"ך בספרו נקודות הכסף (ס"ק א') דכאן לדעת הרבה פוסקים אף אם תחתוך את הציפורנים בכלי אין איסור דאוריתא וב' דדוקא בניקף חידשה שמסייע יש בו ממש ולא בשאר האזהרות והוכיח כן מגמ' שבת דף צ"ג ע"א (לגבי שנים שהוצאיהו דבר שאחד יכול לשאת לבדו והשני לא יכול לשאתו לבדו שהגמ' אומרת שהראשון חייב והשני פטור ומותר שמסייע אין בו ממש) ובביצה כ"ב ע"א (שהגמ' שם אמרה שאמימר כחל את עינו ע"י נכרי ואמר שאע"ג שפותח את העין מסייע אין בו ממש והגמ' הביאה שני אומראים שסוברים שאסור במסייע) והוא מוסכם מכל הפוסקים (וכן כתב הרמב"ם הלכות שבת פ"א הט"ז וברמ"א סי' שכ"ח סעי' י"ז) וא"כ כיון שהוי תרי שבותים ולצורך מצוה וכ"ש למ"ד דלא מועיל לנקר (כמבואר בש"ך ס"ק כ"ה) א"כ מותר לומר לנכרי לקצוץ ביד ואף בכלי נראה להתיר דתוס' כתבו דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה כל עוד לא צריך את הציפורנים וקשה על השו"ע דפסק כר"ש ומצד שני פסק שאסור לקצוץ את הציפורנים (ראה בהערה א') ובפרט לרמ"א שמקלים בשבות דאמירה לגוי לצורך מצוה אף באיסור תורה והעלה כיון דאפשר בקל ביד למה נקל בכדי ע"כ תורף דבריו.
וכתב המג"א (בהקדמה לסי' ש"מ) וז"ל (בתחילה כתב ליישב קושית הש"ך ממלאכה שאינה צריכה לגופה) ועמ"ש ססי' ש"ג בשם הריב"ש ונ"ל דתאמר לעכו"ם לטלן ביד דהוי שבות דשבות וכמ"ש סי' ש"ז ס"ה דשרי במקום מצוה אבל שבות ממש אסור לעשות כמ"ש סי' שכ"ו דאסור לטבול משום גזיר' סחיט' שער אף על גב דהיא שבות ולומר לעכו"ם לעשו' מלאכה דאוריי' נמי לא מסתברא להתיר דהא בקל דחינן הטבילה האידנא כמ"ש ביו"ד סי' קצ"ז וגם צ"ע אם יש להתיר בניקור לכן מוטב לומר לעכו"ם לחתכן ביד ואם א"א ביד מותר בכלי דהא הטור ודעימיה פוסקים מלאכה שאצ"ל פטור ועסי' רע"ח ועבי"ד ססי' ש"צ דא"א ליטול יפה בשינים וגם בה' שמחו' להר"מ כ' דבח"ה אומ' לעכו"ם לחתכם דשבו' במקום מצוה שרי כדאמרי' פ' הדר עכ"ל.
וביאור ע"פ מה שכתב הביאור הלכה (ד"ה וחייב) וז"ל והנה ראיתי בספר סדרי טהרה (שיורי טהרה סי' קצ"ח ס"ק ל"ט) שתמה על הח"צ בזה שהסכים לדעת הריב"ש וכתב דהלא הרא"ש כתב בהדיא בבכורות כ"ה וגם הביא שם כן בשם הרמב"ן דתלישת הצמר מן הבהמה קודם שחיטה וכן הנוצות מן העוף הוא מלאכה שאצ"ל וע"כ דהם ס"ל ג"כ כדעת התוס' ובאמת לאו ראיה הוא כלל כמו שדחה הוא בעצמו אח"כ דשאני התם דהאי תלישה לאו לצורך העור אלא לצורך השחיטה אבל היכא דהוא לצורך העור אף על פי שאין צריך לגיזה ס"ל דחייב וכמ"ש בגוזז מן השלח עכ"ל וא"כ ה"ה לעניננו דגזירת הציפורן אין בה ענין יפוי העור או הגוף אלא מטרתה לצורך הטבילה וא"כ הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה לכו"ע והוי תרי דרבנן ומותרת האמריה לגוי.
וכתב המשנ"ב (בס"ק ג') וז"ל ואשה ששכחה ליטול הצפרנים מע"ש ואירע טבילתה בליל שבת מסיק המ"א שתאמר לעו"ג ליטול ביד דהוי שבות דשבות במקום מצוה ואם א"א ביד מותר על ידו אפילו בכלי ואם אין עו"ג נראה שיש לסמוך בשעת הדחק על הנקור שתנקר תחת הצפורן ובלבד שתעיין היטב שלא יהיה בו שום טינוף: עכ"ל.
וכתב ביאור הלכה (ד"ה וחייב) וז"ל והנה באשה ששכחה ליטול צפרנים בע"ש ואירע ליל טבילתה בשבת בודאי לכתחלה נכון לה ליזהר שתאמר לעו"ג ליטלם ביד ולא בכלי דהוא מלאכה גמורה לדעת הרמב"ם אך בא"א לה ביד מצדד המ"א להקל ע"י עו"ג אף בכלי וכדעת נקודות הכסף ביו"ד סי' קצ"ח וכמ"ש למעלה דבזה מקרי מלאכה שאצ"ל שאין כונה שלה להתנאות בזה רק לצורך טבילה ונ"ל דבצפרני רגליה בודאי טוב יותר להתיר ע"י נקור מלהתיר ע"י עו"ג עיין בפ"ת שם בשם מהר"ר דניאל זצ"ל (דמה שנהגו ליטול את הציפורנים כמבואר ברמ"א בסעי' כ' הוא דוקא בציפורני ידים ולא בציפורני הרגליים). עכ"ל.
אמנם ראיתי לכה"ח (בס"ק ב') שכתב וז"ל אמנם לפי מה שכתבנו לעיל באות הקודם דדעת הטור והשלחן ערוך כהריב"ש דחתיכת שער וצפורן בכלי יש בו חיוב דאורייתא אף על פי שאינה צריכה לגופה דהיינו לשער וצפורן, אם כן אין להתיר על ידי נכרית רק לחתכם ביד או בשיניים דהוי ליה שבות דשבות ובמקום מצוה שרי. וכן הוא דעת ה"ר זלמן אות ב' יעו"ש. ועיין בן איש חי פרשת כי תשא אות ט"ז שכתב שנהגו בעירם להורות כהש"ך להסירם על ידי גויה ורק מלמדין את הגויה שהיא תמשוך ידי האשה כדי לקוץ ולא תקרב האשה את ידה אליה עכ"ל. ואם כן היכא דנהוג נהוג. ואם אין גויה נראה בשעת הדחק יש לסמוך על הניקור שתנקרם היטב, ובצפרני הרגלים אפילו יש גויה יותר טוב לעשות על ידי ניקור, כן כתבו האחרונים: עכ"ל.
ואני בעוני לא ידעתי מה קשיא ליה וכמו שנתבאר בדברי הבה"ל וסדרי טהרה וכתב הדרכי טהרה (ט"ז סעי' ס"ח) וז"ל תבקש מנכרית שתקצצן ותזהר שלא תסייע לה כלל עכ"ל וציין לנקודות הכסף ובא"ח כלומר דהבין דדברי הבא"ח הם לאו דוקא למקום שנהגו כך אלא הנוהגים כדעת השו"ע כך דינם וכמבואר בבה"ל וסדרי טהרה אמנם מה שיש לעיין בדבריו שסתם לגבי קציצת הנכרית ולא כתב דעדיף שתקצוץ ביד וישוב הוא ע"פ מה שכתב השולחן עצי שיטים (סי' ג' מלאכת גוזז) בזר זהב (ס"ק נ') שלמ"ד שתטול ע"י נכרית עדיף שתטול בכלי ולא ביד כיון שביד לא תטול יפה וא"כ ישאר ציפורנים באופן שדרך הנשים להוריד וא"כ יחצוץ ואפשר דלכן סתם הרב דבריו אמנם הוא למעשה העלה שעדיף שתנקרם היטב מאשר תקצוץ ובזר זהב (ס"ק נ') כתב דכיון דהקציצה אינה אלא מנהג ולא דין ויש את הט"ז שאומר שעדיף שלא תסייע .
העולה
עכ"פ מצינו שהתירו איסור דאורייתא על ידי גוי לצורך טבילה בשבת וזה אע"פ שטבילה עצמה ביומה אינה מצווה אלא משום פריה ורביה כמבואר בסי' קצ"ז סעי' ב' וא"כ ה"ה שנתיר עשיית פן אם לא תלך לטבול בלי זה משום הנ"ל וכ"ש הכא שיש חשש שיבאו לידי איסור.
ומכל מקום היכא שאפשר ודאי עדיף שתעשה לה בבין השמשות כמבואר בשו"ע סי' שמ"ב, וכאן אין לחוש משום מסייע.