שאלה

האם אדם בתוך י"ב חודש לאבילות על אביו או אמו יכול לברך שבע ברכות בחופה?

תשובה

אם החופה נערכת בלי מוזיקה – ניתן להגיע ולברך שם מברכת השבע ברכות.
חופה שאם לא יבא תתבטל השמחה יכול לבוא לאכול עימהם ולברך וה"ה בשבע ברכות שנערך בבית והוא אחד מבני החופה שבלעדיו לא יהיה עשרה או שיתבטל.

מקורות

כתוב בירושלמי בסוף מ"ק איתא על כל המתים אסור לילך בסעודה כל שלשים יום על אביו ואמו כל י"ב חודש אם היתה חבורת מצוה או קידוש החדש מותר ע"ש
תמצית השיטות המקלות בב"י. הב"י והגהות מיימון כתבו בפרק ו' (ד"ק ה"ז) שמותר להיות בחופה ובסמ"ג (הל' אבלות רמז:) כתב שרבינו יהודה והרב ר' יוסף מפי רבינו תם ור"י היו מתירים לבא לסעודת חתן וזה לשון המרדכי בפרק אלו מגלחין (סי' תתצא) רבינו טוביה היה מחמיר על האבל שלא לאכול בחופה תוך שלשים כי אם עם המשמשים וכו' וכן כתב הסמ"ק (סי' צז עמ' סה ובהגהות הר"ף אות) שההיתר של ששובין זה אם אוכל בחדר אחר והתוספות (מו"ק כב: ד"ה ולשמחת) ופסק הר"א דכניסה בלא אכילה [שרי דאין שמחה בלא אכילה] ושתיה"
כתב השו"ע סי' שצ"א סעי' ג "ליכנס לחופה שלא בשעת אכילה, לשמוע הברכות, יש מתירין ויש אוסרין; אלא עומד חוץ לבית לשמוע הברכות. הגה: אבל לא יכנס לבית כלל בשעה שעומדים במזמוטי חתן וכלה, וכן נוהגים באשכנז (טור) ובמדינות אלו. וכל זה בבית שעושין החתונה ואוכלין ושותין ושמחין שם, אבל בחופה שעושין בבית הכנסת, שמברכין שם ברכת אירוסין ונישואין ואין שמחה כלל, מותר מיד אחר שבעה (הגהות מיימוני). ויש אוסרין עד שלשים (שם בשם ראבי"ה), וכן נראה לי. ויש מקומות שמחמירין להיות האבל עומד כל י"ב חדש חוץ לבית הכנסת לשמוע הברכות (הגהות במהרי"ל). ומכל מקום נראה דאבל יכול לברך ברכת אירוסין ונישואין תחת החופה שבבית הכנסת. וכן יוכל להכניס חתן כדרך ארצנו ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה. ויוכל ללבוש קצת בגדי שבת בשעה שמכניסין, ובלבד שיהא אחר ל' (ד"ע), וכן נוהגין".
וכתב הרמ"א בסעי' ב' "ובחבורת מצוה, כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים, ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה, מותר לאחר ל', אבל תוך ל' אסור לכל סעודת מצוה שבעולם (טור בשם הראב"ד)". וכתב הב"ח שבשאר קרובים מותר אפי' בתוך ל' וכל האיסור עד ל' הוא באביו ואמו וכן כתב פת"ש ס"ק ג' ודלא כש"ך ס"ק ג'.
וכעין זה כתב בשו"ת מהרשד"ם חלק יורה דעה סימן רב "דמצינו למדין בנ"ד דמותרים האחים דאין לך שושבינין ובני החופה גדולים מהם והדברים ק"ו ומה מצות סוכה דאורייתא דחינן כי היכי דלא ליצטער חתן לפרש"י כפי דעת המ"מ או כי היכי דלא ליצטערו אינהו אבלות י"ב חדש דהוי קל שבקלים עאכ"ו וא"כ מ"ש באבל רבתי על כל המתים אסור לילך לבית המשתה עד לאחר ל' יום ולאביו ואמו כל י"ב חדש ואם היה חבורה לשם מצוה כגון קדוש החדש מותר מיד אפי' את"ל דהוי פי' כהרמב"ן והרשב"א והרא"ש ז"ל והנמשכים אחריהם דדוקא נקט מצוה זאת אבל הכניסה והאכילה לנשואין לא היינו דווקא לאנשים שאינם מבני החופה אבל האנשים שהם בני החופה נראה בעיני דפשיטא דשרי לכ"ע כ"ש דאיכא דס"ל שאפי' תוך ל' יום מותר לאכול בסעודת חתן וכלה אפי' כל איניש דעלמא וא"כ די לנו שנחמיר באיניש דעלמא כהרמב"ן והרא"ש ז"ל אבל באנשי החופה הקרובים אל החתן ואל הכלה מותרים די"ט שלהם הוא ואין להם להצטער וליתן צער לחתן כ"נ בעיני ומשיא יתום או יתומה איצטריך להראב"ד ז"ל לתת טעם להתיר מפני שאם לא יאכל שם יתבטל המעשה מפני שהוא איש נכרי ואינה קרוב לא לחתן ולא לכלה".
וכתב הערוך השולחן סי' שצ"א סעי' י' "ונלע"ד במקום ההכרח יש לסמוך על דיעות המקילות דהלכה כדברי המיקל באבל ובשמחת בניו ונכדיו וודאי מותר". כיון שיש חשש שיתבטל ויהיה צער לחתן וכן כתב מרן הרב בצרור החיים.
לגבי משמשין
כתב הרמ"א סי' שצ"א סעי' ג' "יש מתירין לאבל לאכול בסעודת נשואין או ברית מילה עם המשמשין, ובלבד שלא יהא במקום שמחה כגון בבית אחר (כל בו וב"י בשם סמ"ק), ויש אוסרין (הגהות אשירי), וכן נוהגין, רק שהאבל משמש שם, אם ירצה, ואוכל בביתו ממה ששולחין לו מן הסעודה". ומה שכתב הרמ"א בשם יש מתירין ראה בט"ז ס"ק ה'. וא"כ העולה שדווקא אם משמש שם ואוכל במקום אחר וכן הדגיש מרן הרב שם סי' קצ"א.
העולה
אם החופה נערכת בלי מוזיקה – ניתן להגיע ולברך שם מברכת השבע ברכות.
חופה שאם לא יבא יתבטל השמחה יכול לבוא לאכול עימהם ולברך וה"ה בשבע ברכות שנערך בבית והוא אחד מבני החופה שבלעדיו לא יהיה עשרה או שיתבטל.