שאלה
האם בחול המועד יש אפשרות לקרא פרשת המן ( שהרי יום חול המועד אסור במלאכה שאין בה הפסד ולפי זה האם יש להתפלל על הפרנסה )
תשובה
מותר לומר פרשת המן גם בשבת כמו כן כל בקשה שרגיל לבקש בכל יום יכול לאומרה.
אבל שאר בקשות של פרנסה אין לבקשם בשבת, אמנם אם יש לו צער או צרה יכול לאומרם.
וא"כ כ"ש בחול המועד שמותר לבקש שמותר במלאכת דבר האבד.
מקורות
כתב הטור סי' א' "בכוונה וטוב לומר פרשת העקידה ופרשת המן ועשרת הדברות",
וכתב הב"י "ופרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה". ודין זזה פסקו בסעי' ה'.
וכתב הפרישה בס"ק י"ד "ופרשת המן. ז"ל מורי בירושלמי דברכות איתא כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו וכו' ומפרש עד עשירית האיפה עכ"ל".
וכן כתב המשנ"ב בס"ק י"ג "ופרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין בהשגחה פרטית וכדכתיב המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה ואיתא בירושלמי ברכות כל האומר פרשת המן מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו".
וכתב ה´באר היטב´ (סימן א´ סעיף קטן ט´) "וגם בשבת יוכל לומר פרשת המן".
וכן ידוע ומפורסם בין החסידים בשם הרה"צ רמ"מ מרימינוב שאפילו בשבתות אומרים ובכל שבת היה אומר תורה על פרשת המן.
והנה בשו"ת תורה לשמה סימן קג נשאל אם מותר לבקש על פרנסה בשבת "תשובה דבר זה אינו כתוב בתלמוד בבלי אלא הוא בתלמוד ירושלמי בשבת פרק ט"ו דאלו קשרים דהכי איתא התם תניא אסור לתבוע צרכיו בשבת רבי זעירא שאל לר"ח בר בא מהו מימר רעיני פרנסינו א"ל טופס ברכות כך הם ע"ש ופירש מהר"ש יפה ז"ל בי"מ טעם האיסור הוא מפני שיש בזה טרדת הלב ודאגה ומכלל עונג שבת שיחשוב כאילו כל מלאכתו עשויה ואין לו שום צרה ויגון כמו שמטעם זה אסר הרב יונה ההרהור בעסקיו וכו' ולא אסרו אלא לתבוע דבר מחודש שאינו רגיל לתבוע ומה שאין אנחנו מתפללין כל י"ח בשבת הא אמרינן בברכות בפרק מ"ש דמשום כבוד שבת לא אטרחוה עכ"ל ודין זה הנז' בירושלמי לא פסקו הרמב"ם ז"ל להלכה אך הטור ז"ל בא"ח סי' קפ"ח הזכירו שכתב גרסינן בירושלמי תניא אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת ר"ז שאיל לרחב"א וכו' א"ל טופס ברכות כך הוא וכתב מרן ז"ל בבית יוסף וז"ל ולמוכיחים מכאן דאין למעט בהרחמן לא ינעם לי דהרחמן תוספת שנהגו להוסיף מעצמם הוא ולא מקרי טופס ברכות וכתב מור"ם ז"ל בד"מ וז"ל ובא"ז כתב כדברי שבלי הלקט וז"ל ואומר הרחמן בשבת כדרך שאומרו בחו"ל ואין בזה משום שואל צרכיו בשבת עכ"ל ע"ש והנה המנהג פשוט שאומרים הרחמן בשבת כדרך שאומרו בחול והיינו טעמא כמ"ש מהר"ש יפה ז"ל דלא אסרו אלא לתבוע דבר מחודש שאינו רגיל לתבוע בו ולכן כל תפלה שהוא רגיל לאומרה בכל יום מותר לאומרה בשבת ג"כ ולכן נהגו לומר בקשת יהא רעוא בשלוש סעודות של שבת ואף על פי שיש בה שאלת צרכיו כיון דרגיל לאומרה וכן כתוב בספר הכונות שסידר מהרש"ו ז"ל שהיא בקשה טובה לאומרה קודם כל סעודה מסעודת שבת ע"ש וגדולה מזאת מצאנו מפורש בזוה"ק שאומרים בשבת בהוצאת ס"ת בריך שמיה דמארי עלמא וכו' ויש בתפלה זו ג"כ שאלת צרכיו ואף על גב דלא נהגו לומר תפלה זו אלא בשבת ואין אומרים אותה בחול אפ"ה שרי. והיינו מאחר שבכל שבת ושבת אומרים אותה מקרי בזה רגיל ואינו תובע דבר מחודש שאינו רגיל בו.
המורם מכל האמור דאין אסור אלא לתבוע דבר מחודש שאינו רגיל בו וכל הטעם הוא משום עונג שבת שלא יביא דאגה בלבו מיהו עכ"ז אם האדם עבר ושאל דבר מחודש שאינו רגיל בו לא חשיב זה עבד איסורא ממש יען כי אף על גב דכתבו בירושלמי לישנא דאיסורא על זה אין זה איסור ממש לא מדאורייתא ולא מדרבנן אלא אסור ממידת חסידות וכמו ההיא שאמרו בגמרא אסור לעשות שותפות עם הגוי דליכא בזה איסורא לא מדאורייתא ולא מדרבנן ולא מיתסר אלא ממדת חסידות….
וא"כ ה"ה הכא וכל זה בשואל דבר מחודש שאינו רגיל בו אבל תפילה הרגיל בה אין בזה איסורא ולא חשיב עובר על תקנת חכמים דהא מתירים בזה וכן עמא דבר וגם בדבר מחודש נראה לומר דאם יש לו צער ודאגה בלבו בשבת ובעת שהוא שואל ומבקש על זה מאת השי"ת יהיה לו מנוחה והשקט בלבו מדאגתו וירגיש לבו טוב עליו אין בזה איסור דכהאי גוונא התירו לבכות בשבת היכא שבזה הבכיה תשתכך דאגתו וצערו והרי הוא לו כמו עונג והכל לפי הענין ולפי העת".
העולה
מותר לומר פרשת המן גם בשבת כמו כן כל בקשה שרגיל לבקש בכל יום יכול לאומרה.
אבל שאר בקשות של פרנסה אין לבקשם בשבת, אמנם אם יש לו צער או צרה יכול לאומרם.
וא"כ כ"ש בחול המועד שמותר לבקש שמותר במלאכת דבר האבד.