שאלה
מאיזה שעה אפשר להכין ארוחה מיום טוב ראשון לשני?
האם אפשר מזמן פלג המנחה?
תשובה
אין להכין מיום טוב לחבירו עד לאחר צאת הכוכבים, משום שמא היום קודש ומחר חול.
האיסור הוא גם על דברים שאין בהם מלאכה כגון עריכת השולחן וסידור הבית. אמנם אם לא יביא עתה לא יהיה לו מים או יין וכדו' מותר, רק שיביא בעוד היום גדול
מקורות
כתב השו"ע סי' תק"ג סעי' א' "אסור לאפות או לבשל או לשחוט ביום טוב לצורך מחר, אפילו הוא שבת או יום טוב ואפילו בשני ימים של ר"ה; אבל ממלאה אשה קדרה בשר אף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת. הגה: וכל שכן שיכול לשחוט אעפ"י שאינו צריך אלא לכזית (סמ"ק), וכן יכולה לבשל הרבה קדרות ולאכול מכל אחת מעט…. ממלא נחתום חבית של מים אף על פי שאינו צריך אלא לקיתון אחד. הגה: אבל צריך להשים הכל אצל האש בפעם אחת, אבל אסור להוסיף אם כבר החבית אצל האש, דטרחא שלא לצורך הוא".
וכתב המשנ"ב ס"ק א' "ואפילו דבר שאינו מלאכה רק טרחא בעלמא כגון הדחת קערות והבאת יין מיו"ט לחבירו ג"כ אסור כמו שנתבאר ס"ס תרס"ז וע"ש מש"כ בזה".
וכתב עוד בס"ק ו' "אף על פי שא"צ וכו' – היינו אף אם כונתה בהוספת הבשר בשביל לילה שהוא חול אעפ"כ מותר כיון שעכ"פ צריכה לחתיכה אחת לאכול ביום טוב והסכימו הרבה אחרונים דמ"מ תזהר שלא תאמר בפיה שמבשלת לצורך לילה ומ"מ בדיעבד אינו נאסר עי"ז".
ולגבי להערים מעיקרא כתב בס"ק ז' "אלא לחתיכה וכו' – וה"ה אם אינה צריכה רק להתבשיל או להרוטב בלבד ג"כ שרי דכ"ז משתבח ע"י הוספת הבשר. ואם א"צ לסעודת היום כלל ועיקר בישולו רק לצורך הלילה ואוכל קצת ממנה כי היכי דלא ליתסר עליה לבשל יש דיעות בין הפוסקים דיש אוסרין דהוא בכלל הערמה ויש מתירין כיון שעכ"פ אוכל קצת ממנה וגם הוא קודם אכילה וכדלקמיה והעולם נהגו להקל כדעה זו שמבשלין בשחרית לצורך הלילה וטועמין קצת מהן ואין למחות בידם כי יש להם על מי שיסמוכו [ודוקא מיו"ט א' ליו"ט ב' אבל מיו"ט לחול יש ליזהר בזה]. והמחמיר כדעה ראשונה שלא לבשל לצורך הלילה בקדרה בפני עצמה אלא באותה קדרה עצמה שמבשל לצורך סעודת שחרית הוא מרבה בה לצורך הלילה תבוא עליו ברכה ועיין לקמיה בסק"י".
ובסברת המקילין כתב בשער הציון ס"ק טו "מגן אברהם ומאמר מרדכי ובית מאיר, ומקורם הוא מדברי התוספות דף י"א ע"ב. וגם הט"ז ושולחן עצי שטים וחיי אדם ודרך החיים והגר"ז העתיקו להקל, אלא שדעתם דדוקא כשמבשל לצורך לילה מין אחר שלא מאותו מין שבישל לצורך שחרית, דאז מהני מה שטועם ממנו בשחרית".
ב
וכתב השו"ע סימן תרסז סעי' א' "ואסור להכין בי"ט לצורך ליל יום טוב, ולכן אסור להעמיד השלחנות והספסלים בבית לצורך הלילה, דהוי הכנה".
וביאר המשנ"ב ס"ק ה "לצורך ליל יום טוב – של שמחת תורה דספק חול הוא ונמצא יום טוב מכין לחול ופרטי דין זה עיין לעיל בסימן תק"ג. ואסור להביא יין מיו"ט לחבירו ובשעת הדחק שלא ימצא בלילה בקל מותר להביא יין וכן מים מיו"ט לחבירו רק שצריך להביאו בעוד יום גדול (דלא מוכח מילתא דאפשר דצריך עדיין לצורך היום) וגם לא יביא כדרך שנושא בחול רק ישנה ומ"מ לצורך חול אין לנו ראיה להתיר די"ל דוקא לצורך מצוה מותר ולכן אין מציעין המטות משבת לחול [ח"א] ולכן אסור לחפש הס"ת משבת ליו"ט (דהיינו להעמיד הס"ת בפרשה שיקראו בה ביום טוב אסור בשבת עיו"ט) וכן מיו"ט לחבירו".
וכתב עוד בס"ק ו' "וכן אסור להעמיד וכו' – והסכימו האחרונים דדוקא לסדרן (דהיינו להניח הטבלא על הרגלים) אסור אבל להביאן מהסוכה לבית מותר ואם צריך אותם לצורך היום וכן אם צריך לסדר אותם שלא יהא נראה הבית כחורבה מותר לסדר אותם". וכ"כ הכה"ח בס"ק י"א ". וכללא הוא כל לכבוד יום טוב מותר כמו להעמיד שלחן בבית שלא יהא נראה כחורבה וכדומה מותר ואם לאו אסור".
ג
וכתב הכה"ח בס"ק ד' "ואפילו בין השמשות של יום ראשון יש לומר דאסור שמא יום הוא, ולא אמרינן ספק דרבנן לקולא לכתחלה. משבצות זהב אות א'. ופשוט דאסור להתחיל באיזה מלאכת אוכל נפש אף בעוד היום גדול אם משער שימשך הדבר ולא יוכל ליהנות ממנו עד אחר שקיעת החמה. ביאור הלכה".
ובס"ק ה' "מיהו כל דבר הצריכין לאותו יום מותר לעשותו אפילו לאחר המנחה לתקן האש וכל מאכל שירצה, ודלא כיש טועים להחמיר שלא להבעיר אש במנחת יום טוב שני עד הלילה. דרשות מהרי"ל הלכות יום טוב, שיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות ג', אליה רבה אות ד'. ועיין בשו"ת שואל ומשיב מהדורא תנינא חלק ב' סימן יו"ד שמתיר לבשל ביום טוב ראשון של גליות בבין השמשות כדי להאכיל הקטנים יעו"ש".
העולה למעשה
אין להכין מיום טוב לחבירו עד לאחר צאת הכוכבים, משום שמא היום קודש ומחר חול.
האיסור הוא גם על דברים שאין בהם מלאכה כגון עריכת השולחן וסידור הבית. אמנם אם לא יביא עתה לא יהיה לו מים או יין וכדו' מותר, רק שיביא בעוד היום גדול.