שאלה
האם מה שכתוב שלא לישון בראש השנה זה דווקא ביום או גם בלילה (ברמ"א כתוב יום ) ? והאם יש את אותו עניין גם ביום כיפור?
תשובה
א. בראש השנה יש להקפיד (בשני הימים) שלא לישון מעלות השחר ועד חצות ומי שרוצה להחמיר על עצמו שלא לישן תבוא עליו ברכה אבל בלילה יכול לישון
. ב. ביום כיפור מותר לישון ביום אפילו קודם חצות, אך אין להרבות בשינה ביום קדוש זה רק כדי הצורך שיתחזק על ידי כך בתפילות היום. בליל יום כיפור יישן על מיטתו כראוי ואין היתר להיות נעורים כלל
מקורות
בענין שינה ביום ראש השנה הובא בירושלמי (הו"ד בדרכי משה סי' תקפג): 'האי דדמיך בריש שתא דמיך מזלא כוליה שתא', ע"כ. ועל פי זה כתב רמ"א (סי' תקפג ס"ב בהגה): וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה ומנהג נכון הוא, ע"כ. ויש לציין שבערוך השולחן (תקצז, ב) כתב: ולא ידענו איפה נמצא זה הירושלמי, ע"כ. אולם במשנה ברורה (סק"ט) מובא בשם הב"ח שמהר"ם היה ישן בראש השנה, ולמעשה כתב שמי שראשו כבד עליו יוכל לישון מעט אם אי אפשר לו בלא זה, ובשעה"צ (סק"י) נימק דבריו שבדיעבד נוכל לסמוך על הנהגת מהר"ם, עכ"ד. ולמעשה כמה פוסקים התירו לכתחילה לישון בר"ה באליה רבה (שם אות ה) העתיק את דברי הרמ"א וכתב שמכך שהלבוש השמיטו משמע שסבירא ליה שמותר לישן, וכפי שכתב הב"ח (סי' תקפג) בשם המהרש"ל שהיה רגיל לישן בראש השנה כמו שאר יום טוב, וכן כתב המג"א בשם האר"י שמותר לישון אחר חצות וכן דעת הערוך השולחן (סי' תקצז ס"ב) בשם האר"י. וכן הובא בהליכות שלמה (ראש השנה פ"א סכ"ד) בשם הגרש"ז אוירבך שמי ששינת היום נצרכת לו כדי שיוכל לכוון בתפילה כראוי יישן כדרכו. והנה ידועים דברי האר"י שהובאו במשנ"ב (שם) וכן כתב מהרח"ו בשער הכוונות בשם האר"י ז"ל בזה"ל: ענין השינה ביום ראש השנה נראה לעניות דעתי ששמעתי ממורי ז"ל שאין לישן ביום ראש השנה לפי שז"א הוא ישן למעלה עד שמתעורר על ידי תקיעת שופר כמבואר לקמן במקומו אשר זה סוד מה שאמרו זכרונם לברכה (רמב"ם הל' תשובה ג, ד) כי תקיעת שופר הוא לומר עורו ישנים מתרדמתכם, וכבר יתבאר גם כן לקמן כי עד יום שני של ראש השנה הוא ישן וכוונתינו היא לעוררו ולכן אין ראוי לישן האמנם נראה לעניות דעתי ששמעתי גם כן ממורי ז"ל שאין זה אלא עד חצי היום ומאז ואיך יכולים לישן כי כבר נתעורר ז"א על ידי התקיעות דמיושב ומוסף ואני זוכר שראיתי למורי ז"ל שאחר חצי היום שכב על מיתתו וישן, עכ"ל. וידועה המחלוקת בין חכמי הקבלה אם מה שהתירו לישון אחרי חצות הוא רק ביום השני של ר"ה כך דעתו של השמן ששון (ח"ג דקט"ו ע"ד) או שאין חילוק בין שני הימים כך דעתו של החמדת ימים (ח"ד דמ"ד ע"ד). ומדעת מרן הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי – למועדים וימים פ"מ ה"ח) נראה שלא חילק בזה בין שני הימים וכתב לאסור לישון מעלות השחר עד חצות היום ואף למי שאינו מרגיש טוב, וכתב שבמיוחד יש להקפיד שלא להתנמנם בשעת התפילה, עכ"ד. ומקור דבריו הוא כנראה מדברי המגן אברהם (סי' תקפג סק"ו) הכף החיים (סי' תקפג ס"ק לו) ז"ל, לעניות דעתי אין חילוק בין יום ראשון לבין יום שני דכיון דנגמר המשכת המוחין של בחינת היום על ידי התפילות והתקיעות לא יש עוד פחד ויכול לישן אכן מי שאינו נצרך כל כך לשינה ורוצה להחמיר שלא לישן כלל ביום הראשון הוא היותר נכון, עכ"ל. משמע שרק מי שרוצה להחמיר יחמיר אך מדינא מותר לישון אף ביום הראשון אחר חצות. וכן הובא בבן איש חי (ש"א נצבים יא) ושם כתב שמותר למי שיש לו מיחוש ראש או שאר מיחושים שיתאפק וישן אחר חצות היום, עכ"ד. וראוי לציין מה שכתב בזה החיד"א במורה באצבע (סי' ט רס"ג) ז"ל, יתגבר כארי שלא לישן ביום ראש השנה ויעסוק בתורה כי לא כל העיתים שוים לישן ולהתענג כי עתה יום הדין וכל העולם עוברים כבני מרון לפניו יתברך ואף שכתבו שאחר חצות מותר לישן לא נאמר לנו המלאים חטאות וזוהמת הסט"א פרחה הכל לכן טוב מאד להתגבר לעסוק בתורה וכולי האי ואולי לשפתת מצבנו בדור יתום כזה, עכ"ל. ובודאי כפי שכתב המשנה ברורה מי שראשו כבד עליו יוכל לסמוך על הדעות המתירות לישן אחר חצות ביום ראש השנה הראשון.
אולם גם בראש השנה לא הקפידו אלא על שינה ביום בלבד ולא על שינת לילה, שכל הקפידא היתה דווקא על שינה ביום כמו שכתב בזה תלמיד הרשב"א רבי יהושע אבן שועייב ז"ל בספרו 'דרשות' (דרשה לר"ה) וכן כתב הכף החיים (שם, ס"ק לט) וכן הובא בבן איש חי (שנה א פרשת נצבים אות יא) שצריך להתעורר משנתו קודם עלות השחר, אולם במטה יהודה (עייאש סו"ס תקפג) כתב שיוכל לקום מעלות השחר ולא חייב לקום מקודם בזמן הלילה ואף שישן ביום קצת, לא גרע כיון שהתחיל לישון בהיתר בלילה דומיא דמי שהיה ישן בסוכה וירדו עליו גשמים, ע"כ. וכן נראה מדברי הגרש"ז אוירבך זצ"ל (שם סכ"ג).
ונראה שכל מה שהקפידו הוא על שינה בראש השנה דווקא שאז ישן מזל האדם לפי חלק מהדעות האוסרות לישן לעיל, אולם ביום כיפור אין איסור בפוסקים שלא לישן
ויש להעיר שגם מה שהתירו הוא כדי הצורך שאין להפריז בשינה יותר מדאי שלא גרע מיושב בטל שהובא במשנ"ב (שם) שיושב בטל כיושן דמי ובמיוחד אדם שעוסק בדברים בטלים, כתב מרן הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי, שם אות ט) שאדם שיושב בטל או ח"ו עוסק בשחוק ליצנות ולשון הרע גרוע מישן ועדיף שיישן ולא יעשה כדברים הללו, ע"כ. וכן נראה מדברי המטה יהודה (שם) שכתב שאין לישן היום כל השנה יותר משינת הסוס שהוא יותר משיתין נישמין ראוי להזהר בזה ביותר בימי הדין וכו', עכ"ד משמע מדבריו שבכל ימות השנה אין להפריז בשינת היום ובפרט 'בימי הדין' שהוא ענין כולל בוודאי גם ליום הכיפורים שספרי חיים ומתים פתוחים לפניו בוודאי שיש להזהר בזה.
שינה ביום כיפור ביום ובלילה
והנה ביום כיפור גם אין שום קפידא על שינה ביום כנזכר לעיל וודאי שאם שינה מוסיפה כוח לתפילה בהמשך התפילות ומסייעת לריכוז הדבר מומלץ אך אין להפריז כמו שנתבאר.
ולענין שינה בליל יום כיפור כמובא בבית יוסף (סי' תריט) ז"ל, ועוד נהגו אנשי מעשה באשכנז שעומדים על רגליהם כל הלילה וכל היום על פי המדרש שכתבתי בסימן תרו ש[סמא"ל] משבח את ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ביום הכיפורים ואומר שאין להם קפים כמלאכי השרת ונראה לי, דהא דקאמר שעומדים על רגליהם כל הלילה היינו בשעת תפילת ערבית דוקא דאם לא כן נמצא שאינם ישנים כל הלילה ואי אפשר להם לכוון יפה בתפילתם ביום שהרי הם מתנמנמים, עכ"ל. וכתב בשו"ע (שם, ס"ה): יש שעומדים על רגליהם כל היום וכל הלילה, ע"כ. ופירשו המג"א (שם סק"י) והט"ז (שם סק"ה) שכל זה רק בשעת התפילה ולא בשאר שעות הלילה שאז לא יוכלו להתפלל. וכן כתב המשנה ברורה (שם סקי"ג). וכן כתב הלבוש (סי' תריט) שיש אומרים את כל התהילים כל הלילה, וכתב שרק בזמן שבית המקדש היה קיים היו נוהגין יקירי ירושלים שלא לישן, אולם בזמן הזה שאנו נוהגין להתפלל ולומר סליחות ותחנונים כל היום יותר הגון וטוב הוא שאחר שאמר סליחות ותחנונים בלילה ילך לישן לביתו על מיטתו כדי שישן שינת קבע ויוכל להתפלל ולהתחנן למחר ביום בכוונה שלימה שאם לא יישן כל הלילה הרי הוא מבטל כל תפילות יום הכיפורים שאי אפשר לו להתפלל ביום בכוונה יפה שעל כרחו הוא מתנמנם שכבר תש כוחנו בזמן הזה לעמוד כל הלילה וכל היום בלי שינה שדוקא בזמן שהיה בית המקדש קיים היו עושין כן וכו' ועיין שם שהזהיר בפרט לשליח ציבור שלא יעור כל הלילה כי בזה מפסיד קולו וכוונת תפילתו, עכ"ד.
העולה מהאמור
א. בראש השנה יש להקפיד (בשני הימים) שלא לישון מעלות השחר ועד חצות ומי שרוצה להחמיר על עצמו שלא לישן תבוא עליו ברכה אבל בלילה יכול לישון
. ב. ביום כיפור מותר לישון ביום אפילו קודם חצות, אך אין להרבות בשינה ביום קדוש זה רק כדי הצורך שיתחזק על ידי כך בתפילות היום. בליל יום כיפור יישן על מיטתו כראוי ואין היתר להיות נעורים כלל.