שאלה
אישה בשנה, שלפני האבלות תפרה בגד חדש ולא הייתה הזדמנות ללבוש לפני האבלות (חוץ ממדידה). האם היא יכולה ללבוש לחג?
תשובה
אשה אבלה על אביה או אמה ורוצה ללבוש בגדים חדשים הדין כך
בגד חדש לבן – לא מחדשים כל השנה עד שיגערו בה, אמנם אם נקרעו יכולה לחדש, וכן ה"ה אם הבגד אינו נראה טוב כגון שהינו מלוכלך וכדו'.
בגד צבעוני – לא מחדשים כל שלושים יום, לאחר שלושים אם צריך יחדשו, ולאשכנזים עד שיגערו.
לכבוד הרגל (בגד צבעוני) יכולה לחדשה כיון א. סומכים על דעה שהובאה בתשובה מאהבה ב. על הנהר מצרים שכל הגערה היא משום גיהוץ ואנו סמוכים על מרן שאין היום גיהוץ. וא"כ די באחרי ל' ולכבוד הרגל.
אבל על אח או אחות לאחר שלושים יכול לחדש.
מקורות
כתב השו"ע ביו"ד סי' שפ"ט סעי' ג' "אסור ללבוש תוך שבעה כלים חדשים צבועים וישנים יוצאים מתחת המכבש. (פי' כלי לעצור בו הבגדים)" וכתב הרמ"א "דאסור ללבוש בגדי שבת תוך ד' שבועות הראשונים, אבל אח"כ מותר אפילו על אביו ואמו, וכן לעשות בגדים חדשים (כל בו בשם מוהר"ם), אבל נהגו איסור כל י"ב חודש"
ובסעי' ה' כתב השו"ע "כל שלשים יום אסור ללבוש (או להציע תחתיו) (ב"י בשם רבינו ירוחם) בגד מגוהץ, והוא שיהא לבן וחדש, ואפילו הוא של פשתן. ועל אביו ועל אמו, אסור עד שיגיע הרגל אחר שלשים ויגערו בו חביריו".
וכתב בערוך השולחן יורה דעה סימן שפט סעי' ט' "ולפ"ז כל מיני גיהוץ שלנו מותר ללבוש בשלשים ואין נוהגין כן דוודאי לבנים וחדשים נוהגים איסור ואפילו בצבועים נהגו איסור בחדשים ורק בישנים מקילים".
פתחי תשובה יורה דעה סימן שפט ס"ק ד "משמע דתלתא בעינן אחר ל' והגיע הרגל והגערה אמנם (בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סימן קכ"ה) אות כ' כתב דלאו דוקא נקט השו"ע. ולא למימרא דהני תלתא בעינן אלא ר"ל הרגל אינו מבטל כמו הגערה גם ל' לא מהני אלא בעינן דוקא הגערה ולאחר ל' אבל ודאי הגערה אחר ל' מהני ולא בעי רגל ומה דנקטי הט"ו בלשונם רגל בהוה נקטו כמ"ש הרא"ש סימן נ"ג משום דברגל דרך ללבוש כלים מגוהצים כו' ע"ש ועמש"ל סי' ש"צ סק"ג".
ועיי"ש שהגערה היא משום גיהוץ וז"ל "לכן נראה ברור או דט"ס נפל בדברים וצ"ל עד שיגיע הרגל או למ"ד ויגערו בו חביריו דהיינו דחדא מנייהו מהני עם הגערה או דהך ויגערו בו חביריו פי' או שיגערו בו והמכוון הוא דמהני או שיגיע הרגל אחר שלשים דאז א"צ הגערה דרגל הוי כמו הגערה (וכדעת הנ"י הובא בב"י סי' ש"צ וכדעת הר"מ מקוצי הובא בטור סי' שצ"ט) או שיגערו בו חביריו לאחר שלשים ואז א"צ להגיע הרגל.
ולכן דברי הגאונים המתירין שרירין וכ"מ מדברי הטור בסימן שצ"ט בתרתי מהני תלת סגי ודי לחכם כי"ב ולתשובתו הרמה איחל עבדו ומחותנו הד"ש". והשיב לו בעל התשובה מאהבה "ומ"ש עוד, ח' וז"ל היוצא מכל הדברים כו' דתרתי מתלח /מתלת/ סגי עכ"ל אמת הדבר כאשר בארתי עד כה דבתרתי סגי אבל לא תרתי מהני תלת אלא דוקא הנך תרתי אחר למ"ד /ל'/ והגערה זולת זה לא מהני".
וכתב בגשר החיים פרק כ"א סעי' י' "מכ"ש שלא ילבוש בגדים חדשים או צבועים שנצבעו מחדש ובגד חדש אין ללבוש כל שלושים ועל אביו ואמו אף אחר שלושים עד שיגערו בו חבריו היינו שיאמרו לו שכבר צריך להחליף בגדו, ובבגד חדש לא די מה שילבשנו אחר שעה קצרה בלתי אחר לבשו ב' ג' ימים אז התירו לו ללבשו תוך ל' אם הוא צריך לו".
ב
ברכי יוסף יורה דעה סימן שפט "חלוק המלוכלך אפילו תוך ז' יש להתיר. כ"כ מהריק"ש בהגהותיו. וכן הסכים בשו"ת לחמי תודה סימן ל'. ועמ"ש הרב ש"ך. ומ"ש הרב פרי צדיק בהגהותיו".
שו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן מד "עוד מסתפק ושואל בדין בגדים חדשים דמבואר בבאר הגולה בשם הכלבו שכתב דבמקום שאסור ללבוש חדשים אם מניח לאחר ללבשם ב' או ג' ימים הכל מותר, ומוסיף שזה דוקא בצריך להם, אם דין זה אמור גם בבגדים העשוים לזיעה, כי ידוע בגדים אלו אינו נח כ"כ לתת לאחר ללבשן ב' או ג' ימים, וגם אין הם בגדים העשוים לכבוד, ורוצה על כן למצוא מקום להקל בזה עפי"ד הערוה"ש שם סעיף ו' לענין בגדים מכובסים בתוך ל' שהמנהג ליתנו לאחר ללבשו שעה אחת, דכותב שם שכמדומה שעתה אין נזהרין בזה ליתן לאחר ללבוש הכותנת מפני שהרבה אנשים קצים בזה ללבוש כתנת שלבשו אחר, ושבכתנת יש להקל אפילו להריב"א דאין זה משום תענוג אלא דאי אפשר לילך בכתנת הישנה מפני הזיעה, וא"כ אולי אפשר ללמוד היתר מדברי הערוה"ש גם בבגדים חדשים לאחר ל', ועוד במכ"ש, כי בגדים מכובסים בתוך ל' לדברי הריב"א הוא מדינא דגמ', ואילו בגדים חדשים לאחר ד' שבועות כתב הרמ"א שמותר אלא שנהגו איסור, וא"כ אם אפשר להתיר בבגדים מכובסים העשוים לזיעה ק"ו לבגדים חדשים לאחר ד' שבועות עכ"ד.
תשובתי ע"ז היא, כי אני מזדהה עם דבריו, והדמיון הוא נכון, ובגדולה מזו הרי מצינו בשו"ת לחמי תודה למהר"י באסאן ז"ל סימן ל', (שצוין אליו וצוטט בקצרה בפ"ת סק"ב וערוה"ש סעי' ז') שהתיר אפילו תוך ז' להחליף את הבגדים כל שהוא משום לכלוך וערבוביא, ובנימוק, כי כל שהוא להעביר הזוהמא מותר, יעו"ש, ועפי"ד מהר"י באסאן אלה כתבתי בספרי שו"ת צ"א חי"ג סי' ס"א כי יש להקיש וללמוד מדבריו להיתרא גם בנוגע להחלפת והצעת לבני – מטה מכובסים באבל ובתשעת הימים עיין שם, ולכן אפשר שפיר להקל בזה הלכה למעשה".
וראה בנהר מצרים אבלות ק"נ שכתב שנהגו להקל גם בלבנים כיון שאין היום גיהוץ וכדברי מרן בסעי' ח' "יש מי שאומר דהאידנא ליכא איסור גיהוץ, שהרי אמרו גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם".
העולה
אבלה על אביה או אמה
בגד חדש לבן – לא מחדשים כל השנה עד שיגערו בה, אמנם אם נקרעו יכולה לחדש, וכן ה"ה אם הבגד אינו נראה טוב כגון שהינו מלוכלך וכדו'.
בגד צבעוני – לא מחדשים כל שלושים יום, לאחר שלושים אם צריך יחדשו, ולאשכנזים עד שיגערו.
ולכבוד הרגל (בגד צבעוני) יכולה לחדשה כיון א. סומכים על דעה שהובאה בתשובה מאהבה ב. על הנהר מצרים שכל הגערה היא משום גיהוץ ואנו סמוכים על מרן שאין היום גיהוץ. וא"כ די באחרי ל' ולכבוד הרגל.
אבל על אח או אחות לאחר שלושים יכול לחדש.