שאלה
האם מותר להעלות לבית תמונה של עיר ורואים בה גם כנסיה?
תשובה
לאשכנזים – מותר. וכתב בתשובות והנהגות ח"ב סימן תיא "אמנם מאוס הדבר וודאי".
לספרדים – אסור
מקורות
כתב השו"ע סי' קמ"א סעי' א' "כל הצלמים של עבודת כוכבים הנמצאים בכפרים, אסורים, דסתמא לשם עבודת כוכבים נעשו. והנמצאים בכרכים, מותרים, דודאי לנוי נעשו אא"כ עומדין על פתח המדינה והיה ביד הצורה צורת מקל או צפור או כדור או סייף או עטרה וטבעת. הגה: צורות שמשתחוים להם, דינם כדין הצלם ואסורים בלא ביטול. אבל אותן שתולין בצואר לזכרון, לא מקרי צלם, ומותר".
וכתב השו"ע בסעי' ג' "אם הכלים מכובדים, אסורים שוודאי נעשו לשם עבודת כוכבים. ואם הם מבוזים, מותרים שלא נעשו אלא לנוי. ואלו הם מכובדים, שעל השיראים נזמים וטבעות. וכו' וכל זה בסתם שאין אנו יודעים שנעבדו כלים הללו, אבל בידוע שלא נעבדו כלים הללו, שעל המכובדים נמי מותרים. (דעת הר"ן) ויש מי שאומר שכל צורה שהיא נעבדת בודאי, אפילו על המבוזים אסורים, אף ע"פ שאין אנו יודעים שכלים הללו נעבדו. ולפי זה בזמן הזה שמחקקים חקק בכלים ומציירים בהם צורת כוכבים ומזלות, המוצא כלים שיש בהם כוכבים ומזלות, אסורים. הגה: והמנהג כסברא הראשונה" . וכתב הש"ך בס"ק י"ד שהי"א אוסר דווקא בסתם ואינו מחלק בין מכובד למבוזה אבל אם ידוע שלא נעבד מותר ולרמ"א יש הבדל בין מכובד למבוזה.
וכתב עוד בש"ך ס"ק ו' " אבל אותן שתולין בצואר לזכרון, לא מקרי צלם, ומותר – היינו בידוע שלא השתחוה לו (ואתא לאשמועינן דל"ת כיון שתולין אותו בצואר מיד נאסר) הא לאו הכי לא גרע מאם מצא כלים שעליהם צורת עבודת כוכבים דהכלים אסורים אם הם מכובדים דכיון שדרך לעבוד אותה הצורה חיישינן שמא נעבדו הכלים כדלקמן סעיף ג' והכי נמי איכא למיחש להכי וכו' ומצאתי בהר"ן פרק כל הצלמים וז"ל כתב הרשב"א דבזמן הזה שחוקקים חקק בכלים ומציירים בהם צורות ודמות עבודת כוכבים אף המוצא אותם הכלים אסורים ע"כ וצל"ע שאפשר שאין עובדים היום לצורות הללו אלא לזכר בעלמא עושין אותם עכ"ל הר"ן וכ"כ רבינו ירוחם נתי"ז ח"ד ואפשר דעובדי כוכבים אלו שאין אדוקים בעבודת כוכבים כל מה שעושין בצורות הללו בכלים אינם עושים אלא לנוי ומותרים בהנאה כולם ואסור להשהותן משום חשד אם הם בולטים וראוי להחמיר בספק איסור תורה ע"כ ואפשר בצורה עצמו כיון שדרך שמשתחוים לו לכ"ע אסור".
וכתב מרן השו"ע בשו"ת אבקת רוכל סימן סח (לגבי מטבעות) "ומ"ש ותו שקרוב הדבר לומר בודאי שאין זו צורה נעבדת כו' הנה שכח מה שכתוב בשאלה שהיה בשמאל העובר ההוא צורת שתי וערב וצורה זו נעבדת היא וכמו שכתב הר"ן בשם הרשב"א ומ"ש ואפי' בצורות מניקה כתב הר"ן שם שאין עובדים היום לצורות הללו כו' תימא גדול הוא שהר"ן לא מלאו לבו לחלוק ולא כתב כן אלא בדרך אפשר וצ"ע וזה השואל סומך על זה לעשות מעשה להקל וזה לא עלה על דעתו של הר"ן.
ומ"ש גם רבינו ירוחם כתב בשם ה"ר אברהם אסמעאל הגוים אלו שאינם אדוקים בע"ז כל מה שעושים בצורות הללו בכלים אינם אלא לנוי כו' מי ישמע לו הדבר הזה לתפוס ספקו של אברהם בר אסמעאל להקל ולהניח פשיטות של הרשב"א להחמיר בהיותו רב גדול ומפורסם".
ב
וכתב הרב בתי כהונה סי' י"ג שפנינים ומרגליות שבצורת צלב אסורות ואע"פ שדחאו הרב זרע אמת ח"ב מ"ה כתב העיקרי הד"ט סי' י"ט שמאבקת רוכל הנ"ל יש ראיה כבתי כהונה וראה בשו"ת שואל ומשיב קמ"א ג' ע"א לגבי מדליה בצורת צלב שקיבל אדם וצידד להתיר משום שזה לזכרון וכן יש בה צורך משום כבוד המלך ונשאר בצ"ע וראה בשות לב חיים ח"ג סי' ק' שלמרות שצידד להתיר משום איבה וכן משום שזה לא של אדם פריטי וא"כ אין חשש שנעבדה והעלה דמותר ללובשה רק בפני המלך וכן היה מעשה עם מרן הרב שקיבל מדליה מנשיא צרפת וקיצצה ובשו"ת ערוגת הבושם סי' ק"ל העלה להקל שאין צורה זו נעבדת אבל כתב מידי חששא לא יצאנו.
וכתב הפת"ש סי' קמ"א ס"ק א' "ועיין בת' פרי תבואה סי' נ"א לענין הכפות שחקוק עליהם צורות עבודת כוכבים דיש להתירם ע"פ דברי הר"ן הובא בש"ך שכתב על דברי הרשב"א וצל"ע שאפשר שאין עובדין לצורות הללו אלא לזכר בעלמא ופי' דבריו דר"ל דאפילו צורה שודאי עובדין אותה איכא ספק שמא ביטלוה וכיון דאיכא עוד ספק שמא לזכר בעלמא הוא הוי ס"ס (וראה באבקת רוכל שדחה הנ"ל) ואף דהרי"ו כתב דנכון להחמיר בספק איסור תורה מ"מ בנ"ד יש להקל טפי כיון שהוא צורה שוקעת (ולא ראה דברי הרשב"א) וצירף עוד דברי הרמב"ם דמכירה הוי כביטול (וראה בשו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעי' ג' שע"י מכירה לא מתבטל השם עכו"ם שיש בו) ובפרט שי"ל דכפות שאוכלים בהם אין נקראים כלים מכובדים דכתב בהג"ה לקמן ס"ג דהמנהג כסברא הראשונה דאף בצורה שודאי נעבדת בכלים מבוזין מותרין ועוד שנראים הדברים שכל עיקר הצורה מעשה אומן הוא לסימנא בעלמא והסכים עמו לדינא הגאון מוהר"ר יצחק ז"ל מקראקא ע"ש בסימן נ"ב ונ"ג". ונראה דטענת אומן היא רק בצירוף הנ"ל והוי כמו לגבי מדליה.
וא"כ יוצא שלדעת הרשב"א והב"י אסור כיון שצורה זו נעבדת ולדעת הר"ן מותר ולדעת הר"י אם הם בולטים משום חשדא לא יצאנו.
העולה
לאשכנזים – מותר. וכתב בתשובות והנהגות ח"ב סימן תיא "אמנם מאוס הדבר וודאי".
לספרדים – אסור.