שאלה
האם מותר להשכיר דירה למי שאינו יהודי בארץ ישראל?
תשובה
יש להימנע מלהשכיר דירות בא"י לנכרים, מכמה טעמים המבוארים בגוף התשובה אות ג'.
מקורות
שנינו במשנה עבודה זרה (כ:), "אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות, ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות, ובחו"ל מוכרין להם בתים ומשכירין שדות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות, ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות, ובחוץ לארץ מוכרין אלו ואלו. אף במקום שאמרו להשכיר, לא לבית דירה אמרו, מפני שהוא מכניס לתוכו עבודת כוכבים, שנאמר לא תביא תועבה אל ביתך" וכו'.
וראה בפירוש המשנה לרמב"ם (שם ס"ק ח'), דביאר וז"ל: "יסוד איסור אלו הדברים אומרו יתעלה לא תחנם, ובאה הקבלה לא תתן להם חניה בקרקע, לפי שזה נכנס בכלל לא תחנם. ואומרו ואין צריך לומר שדות לפי ששדות יש בהם שני ענינים, אחד משום לא תחנם, ושני שהוא מבטל ממנו הפרשת התרומה והמעשרות. והלכה כר' יוסי" וכו'.
משמע דלדעת ר' יוסי לא חיישינן בשכירות ללאו דלא תחנם כלל אפי' בא"י, ולא גזרינן אטו מכירה שהיא אסורה מן התורה. ובירושלמי (שם פ"א ה"ט), פירשו בדעתו, שלא גזרו על השכרת בתים, לפי שבית אין מצוי להתברך מתוכו, שדה מצויה להתברך מתוכה, ולא גזרו חכמים אלא על שדה, שהברכה מצויה מתוכה, שאוכל פירותיה בכל שנה, שלא ימסור לעכו"ם את הברכה המצויה בארץ.
למעשה נפסקה ההלכה בגמ' (שם), כדעת ר' יוסי. וכן פסק הרמב"ם (ע"ז פ"י הל' ג'), ובטוש"ע (יו"ד סי' קנ"א סעי' ח'). אמנם הש"ע (שם סעי' י'), הוסיף וז"ל:
"אף במקום שהתירו להשכיר, לא התירו אלא לאוצר וכיוצא בו, אבל לא לדירה, מפני שמכניס לתוכו עבודת כוכבים בקבע". אך הרמ"א כתב דהמנהג האידנא להשכיר אף לדירה, כיון שאין נוהגים להכניס עבודת כוכבים בבתיהם. וראה בבאה"ט (ס"ק י"ג), ז"ל: "כתב הש"ך: קשה דהא חזינן שמכניסין עבודת כוכבים בבתיהם, ואפשר בזמן הרב לא היו נוהגין להכניס עבודת כוכבים בבתיהן בקבע, א"נ כדכתב הראב"ן דאפילו מכניסין עבודת כוכבים בבתיהם שרי, משום דכיון דאותם ישראלים נותנים מס מקרקעות להעובד כוכבים אינו מיוחד הבית לישראל".
ולפי"ז י"ל דהאידנא מתלא תלי במנהגם בזה, ותירוץ הראב"ן לא שייכא בא"י.
ב
עתה ראה בדרכי תשובה (שם ס"ק כ"ב), דדן בדין מכירת בית האידנא לגוי שאינו עע"ז אי שרי, ז"ל:
"עי' בס' מזבח אדמה דף י"ב ע"ב שעמד בזה במה שראינו האידנא שכמה גדולי ישראל מוכרי חצירות לנכרי בא"י, וכמה וכמה חצירות יש בא"י שהיו של ישראל שהם עתה ביד נכרים ע"י מכירה, והביא מכמה מקומות והוכיח, דכל איסור זה לא שייך רק בנכרים שבזמניהם שהיו עובדי ע"ז, משא"כ ישמעאלים שבזמנינו שאינם עובדים ע"ז ליכא למיסר, כי דוקא באיסור דלא תחנם שלא ליתן להם מתנת חנם הוא דשייך גם בישמעאלים, משא"כ בחניות קרקע למכור להם בתים לא שייך רק בנכרים שבזמניהם שהיו עובדי ע"ז דוקא, משא"כ נכרים שבזה"ז שאינם בקיאים בטוב ע"ז ורק מעשה אבותיהם בידיהם. ועיי"ש במ"ש בדברי הש"ך ס"ק י"ז וסיים דהוי ספיקא דדינא עיין שם באורך ועי' בשו"ת קול אריה חיו"ד סי' נ"ט מה שהאריך בדברי השואל במ"ש לדחות דברי הש"ך בזה. ודעתו להחליט לאסור גם בזה"ז, והאריך בפלפולו ומדחה דבריו בשתי ידים, וסיים שאין בידינו לדחות מנהג ישראל בזה ותורה הוא, והנח להם לישראל עיין שם".
עפ"ד נראה ברור דכ"ש הוא בשכירות דשרי להשכיר לגוי כזה. (אמנם ראה בחידושי הריטב"א פסחים דף כה: ד"ה מה, דמשמע מיניה דאמונת הישמעלים חשיבא ע"ז ממש, וצ"ע. מ"מ הסכמת הפוסקים להחשיבם כאינם עע"ז).
ג
חזינן דמצד הדין מותר להשכיר לגויים שאינם עע"ז דירה בארץ, אך נראה דבזמננו אסור להשכיר או למכור להם דירות בארץ כלל, מצד שע"י כך גורם לירידת ערך הדירות של שכניו וגורם להם הפסד ניכר וממשי, וביותר שדבר זה מהוה סכנה ביטחונית גדולה, כמו שראינו לצערנו לאחרונה במהלך מבצע שומר החומות, שהשכנים הגויים הרשעים טבחו ורצחו בשכניהם היהודים בשנאה עצומה ויוקדת, וכבר נאמר שהלכה בידוע שעשו שונא ליעקב וכו', ויש בזה חשש ממשי של פיקוח נפש והריסת וגניבת רכוש וכדו', רבות רעות וצרות, ר"ל.
ובפרט שפשתה נגע הצרעת, שפושטים ידיהם הרעות בבנות ישראל הכשרות, וראשון הגורמים לכך הוא המגורים בשכנות, ויש לעשות כל לאל אשר בידנו למנוע את הרעה הגדולה הזאת שמפתים בנות ישראל ושובים אותם בשבי וכל עין דמוע תדמע וכל לב יכאב וידאב ויפה שעה אחת קודם ובידינו הדבר, וע"ז נאמר "ולא תביא תועבה אל ביתך".
צא ולמד ממה שקבעו חז"ל שהדר בחצר שיש בה גויים, צריך ליקח חלק בבית הגוי בכדי לעשות עירובי חצרות (ראה בש"ע או"ח סי' שפ"ב באריכות), והטעם מפני שסביר להניח שהגוי יסרב, ויהא בכך טרחא מרובה ליהודי שיצטרך לשכנעו וכו', ועי"ז יעדיף להתגורר בין אחיו היהודים, ויתרחק משכניו הגויים, ולא ילמד ממעשיהם הרעים.
וראה עוד כיו"ב במאמר מרדכי שביעית (פי"א הל' ז'), דפסק מרן הרב זצ"ל ז"ל: "עדיף להקל באיסור ספיחין בצירוף עם היתר מכירה שגויים עבדו בו, ולא לקנות מנכרים מעזה". ובהערות שם (ז'- נ"ו), מבואר בין היתר דהוא משום חשש "לא תשים דמים". ודו"ק.
העולה מן האמור
יש להימנע מלהשכיר דירות בא"י לנכרים, מכמה טעמים המבוארים בגוף התשובה אות ג'.