שאלה
מי ששכח להבדיל במוצ"ש או בליל יום שני (כשצום תשעה באב חל במוצ"ש) עד מתי יוכל להבדיל?
תשובה
מבדיל עד סוף יום ג' בלי נר ובשמים, לאשכנזים ברכת הבדלה עם שם ומלכות ולספפרדים בלי אלא מהרהר בלבו.
מקורות
כתב השו"ע סי' רצ"ט סעי' ו' "שכח ולא הבדיל במו"ש, מבדיל עד סוף יום ג'. וי"א שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר, ודוקא בפה"ג והמבדיל בין קודש לחול, אבל על הנר ובשמים אינו מברך אלא במו"ש. ויש מי שאומר דהא דקי"ל טעם מבדיל ה"מ היכא דהבדיל בליל מו"ש, אבל אם לא הבדיל בלילה כיון שטעם שוב אינו מבדיל. הגה: והעיקר כסברא הראשונה". וכתב המשנ"ב ס"ק י"ט "כסברא הראשונה – ואתרוייהו יש אומרים קאי".
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ו "ולפי מה שאנחנו נוהגין להחמיר בספק ברכות אפילו כנגד מרן ז"ל ואפילו כנגד הרוב כמו שכתבנו לעיל סימן ח"י אות ז', אם כן אם שכח ולא הבדיל במוצאי שבת אינו יכול להבדיל כי אם דוקא כל יום ראשון ולא יותר, ואם עבר כל יום ראשון ולא הבדיל יאמר אחר כך ברכת המבדיל בלתי שם ומלכות. וכל זה אם עדיין לא טעם מידי עד שהבדיל, אבל אם טעם אינו יכול להבדיל כי אם דוקא בליל מוצאי שבת וכמו שכתב אחר כך בשלחן ערוך, ואם לא הבדיל בליל מוצאי שבת יאמר אחר כך ברכת המבדיל בלתי שם ומלכות. וכן פסק הרב בן איש חי פרשת ויצא אות כ"ג".
וכדברי הכה"ח כתב מרן במאמר מרדכי פמ"ג סעי' ק"ו.
העולה
מבדיל עד סוף יום ג' בלי נר ובשמים, לאשכנזים ברכת הבדלה עם שם ומלכות ולספפרדים בלי אלא מהרהר בלבו.