שאלה
האם מותר לנשים לבצע טיפולי פנים בתשעת הימים? (שעווה וכדו')
תשובה
לספרדים מותר.
וכן לאשכנזים מותר לעשות שעווה לגבות בתשעת הימים.
מקורות
תחילה נפתח בדין תספורת ממתי נאסר:
הנה כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ג' "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס", וכתב הרמ"א "ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחלת ר"ח עד אחר התענית, אם לא לצורך מצוה". ובסעי' ד' כתב הרמ"א "ונוהגין להחמיר מתחלת ראש חודש לענין כיבוס, אבל תספורת נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז", כלומר שלענין תספורת דעת השו"ע שאיסור הוא בשבוע שחל בו ולדעת הרמ"א הוא כבר מי"ז בתמוז.
וכתב הבה"ל ד"ה ואנו נוהגין "ר"ל בכל האמור לעיל בתחלת הסעיף לבד מי שאין לו אלא חלוק אחד בזה יש להקל כמש"כ הא"ר [ח"א] ומה שכתב בפתחי עולם מר"ח עד התענית מותר בזה ט"ס הוא וצ"ל עד השבת".
וכתב הכה"ח בס"ק פ' "כתב מה"ר שמואל ויטאל ז"ל בשער הכוונות בהגה דף פ"ט ע"ג על האר"י ז"ל שלא היה מסתפר מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב, אלא שכתב שהוא היה מיקל בסיפור להיות כי היא חומרא בעלמא והאבילות ישנה יעו"ש", כלומר דלעת רבינו האר"י יש לנהוג איסור בתספורת מי"ז בתמוז.
ואם אין שבוע שחל בו כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ד' "ואם חל תשעה באב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת, מותר בשתי השבתות, בין שקודם התענית בין שאחריו. ויש מי שאומר שנהגו לאסור כל שבוע שלפניו, חוץ מיום ה' ויום ו'"
וכתב הבא"ח פרשת דברים סעיף י"ב "קי"ל כסתם מר"ן ז"ל ולכן מותר לכבס ולספר בשבוע שלפניו, וכן נוהגים פה עירנו לכבס בשבוע שלפניו דאין כאן דין שבוע שחל בו ט"ב". ובכה"ח ס"ק ע"ח כתב שלכתחילה יש להחמיר היכא דאפשר בהכל כמו שבוע שחל בו וכדעת הי"א.
וכתב מרן הרב במאמ"ר הלכות חגים פכ"ה סעי' נ"ז שראוי להחמיר בתספורת שלא להסתפר בשבוע הזה. וכמו הבא"ח.
ועתה נבוא לדון איזה שערות הם בכלל האיסור שכתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' י"ב "תספורת שבוע זה (שחל בו), אחד ראשו ואחד כל שער שבו, אסור". וכתב המשנ"ב בס"ק פ"ב "בשבת שחל וכו' – עיין בא"ר דלדידן יש להחמיר בתספורת מי"ז בתמוז וכיבוס מר"ח ובח"א כתב דלצורך קטנים אין להחמיר אף לפי מנהגינו אלא בשבת זו", כלומר שלכל אחד בזמנו כדאית ליה אבל האיסור הוא בכל שיער.
וכן כתב הבא"ח ש"ר פרשת דברים סעיף יב "תספורת אסור מדינא בשבוע שחל בו ט"ב א' ראשו וא' כל שער שבו, ויש נוהגין להחמיר מי"ז בתמוז".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "מנהג האר"י לא להסתפר מי"ז בתמוז, וכן נהגו האשכנזים. והעושה כן תבוא עליו ברכה. ולדעת השו"ע האיסור הוא רק משבוע שחל בו תשעה באב. ובישיבות שלומדים יחד ספרדים ואשכנזים טוב שגם הספרדים לא יתגלחו שלא להראות הבדל בין התלמידים", וא"כ לפי הספרדים יהיה מותר עד שבוע שחל בו לעשות שוועה ולאשכנזים יהיה אסור כל תשעת הימים.
וכתב השו"ע בסעי' י"ג "ובזקן, כל שמעכב את האכילה מותר". וכ"כ כתב שם הבא"ח וכתב המשנ"ב ס"ק פ' "ובזקן – והיינו השפה". וכתב הכה"ח בס"ק ק"ע "ואף על גב דביורה דעה סימן ש"ץ סעיף א' פסק גבי אבל תוך שבעה אסור, מסתיין דנדמה שבוע שחל תשעה באב בתוכה לדין אבל תוך שלשים ולא לדין אבל תוך שבעה. שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות י"ג יעו"ש, מטה יהודה, מאמר מרדכי אות י"ב. ועיין עטרת זקנים".
ואם יש איסור על אשה להסתפר בימים אלו
כתב המשנ"ב בס"ק ע"ט "תספורת וכו' – ואחד האיש ואחד האשה שוין לאיסור ואפשר שיש להתיר באשה [לגלח] ריבוי שער דצדעין [פמ"ג]". [וטעם ההיתר דומיא דאבלות שכתב בחכמת אדם כלל קס"ה סעי' כ"ח "אשה מותרת בנטילת שער אחר שבעה ויש אוסרין אף לאשה וכן עיקר ומכל מקום במקום שדרכה של אשה לגלח שערות אלו כגון ריבוי שערות דצדעה וצדעות מותר ליטול אחר שבעה (שם סעיף ה' ובש"ך ס"ק ב')"].
וכתב בס' הליכות ביתה סי' כ"ה הערה ע' בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל שהיכא שיש חשש גינוי יכולה למרוט את השיער שברגלים.
ולעניין גבות כתב בס' בין פסח לשבועות פ"ט סעי' י"א בשם הגרש"ז אויערבאך והגר"ש ואזנר שמותר דלא חשיבא כתספורת.
העולה
לספרדים מותר וכן לאשכנזים מותר לעשות שעווה לגבות בתשעת הימים.