שאלה
האם מותר לגזום דשא ועשביה בתשעת הימים בגלל שמיד אחרי תשעה באב המקם צריך להיות מוכן לריצוף ?
תשובה
א. יש להתיר כל בנין שהוא לצורך דירה כגון הכנה לריצוף.
ב. אם העבודה נעשית על ידי קבלנות כגון שהתחילו קודם ר"ח מותר אף בתוספת בנין שאינה לצורך הכרחי של מגורים.
ג. במקום הפסד יש להתיר אף שלא על ידי קבלנות.
מקורות
הנה במשנה תענית (יב, ע"ב) הובא: עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין ונטיעה ובאירוסין ונישואין. ובגמ' (שם, יד, ע"ב) הובא: תנא בבנין בנין של שמחה, נטיעה נטיעה של שמחה. אי זהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו, אי זו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבוורנקי של מלכים, ע"כ.
בנין של שמחה
בר"ן (תענית ה, ע"ב ד"ה שלחו) כתב, שכל מה שאסרו בגמ' הוא דווקא בנין שאין לו צורך לדירתו אלא להרוחה בעלמא. וביאור דבריו הוא שחכמים אסרו בימים אלו הוא בבנין שהוא לצורך מגורים הוכר כצורך הכרחי אבל בנין שהוא רק בגדר 'הרווחה' לא הותר.
ובשו"ע (סי' תקנא סעי' ב) כתב ז"ל, מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות, עכ"ל.
ובמשנה ברורה (ס"ק יב) הביא את דברי המג"א (שם ס"ק ז) בשם הר"ן שכל בנין שהוא להרווחה ולא לשם דירה אסור. וכן הובא בכף החיים (שם ס"ק כד) ז"ל, וה"ה לכל בנין שאין צריך דאינו נעשה אלא לנוי ולהרוחה בעלמא אסור, ע"כ. והנה נראה שכיום רבים מהעבודות הנעשות בבתים נעשים לצורך דירה ולא לשם הרווחה בעלמא, ויש לראות מקרים רבים כצורך הכרחי לשם דירה שהותר, וכן דעת מרן הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי – למועדים וימים פרק כה סעי' כו) זה לשונו: משנכנס אב ממעטין בשמחה אין בונין בנין של שמחה או לצורך מותרות אומנם משפחה שגרה בצפיפות מותר להם לבנות על מנת להרחיב את ביתם, ע"כ. ובפרט אם שכר את הגוי בקבלנות קודם מותר כתב המשנ"ב (שם) שמותר אף בתשעה באב עצמו שהגוי אדעתא דנפשיה עביד, ע"כ ונראה מדבריו שבזה מותר אף בבנין שאינו של שמחה והטעם שאינו נראה שעובד דווקא בזמן זה אלא הוא בהבלעה עם הימים שקודם לכן שלכן הותר, וכפי שהובא בזה בשו"ע (או"ח סי' רמד סעי' א') להתיר עבודה בשבת ע"י גוי בקבלנות כלומר שמסכם עימו מראש בשכר קצוב ולא לפי ימים.
אוושא מילתא
בשיורי כנסת הגדולה (סי' תקנד הגה"ט אות ז) כתב שאסור לאדם לבנות את ביתו בט' באב על ידי גוי, משום אוושא מילתא, עכ"ד.
וכן כתב בספר רוח חיים (פלאג'י, סי' תרצו, סק"א) לאסור לבנות בט' באב אף על ידי גוי. והניף ידו שנית בשו"ת לב חיים (ח"ב סי' פט דף נג ע"א). ובשו"ת חקרי לב (שיורי או"ח סי' כ) הביא את דבריו של השיורי כנה"ג לעיל, שיש לאסור בזה, גם מפני שאוושא מילתא וגם משום שהעיר פרוצה בענין הבנינים ויטעו החושבים להתיר אף בשבת. ודחה דבריו שאף אם נאמר בזה אוושא מילתא מעיקר הדין מותר, ועוד שאנו אין לנו לגזור גזירות מדעתנו אטו שבת, אולם במסקנתו נוטה לאסור כפי דברי השיורי כנה"ג, עכ"ד.
אולם רבו האחרונים המתירים לבנות ביתו אף על ידי גוי בט' באב כך מובא בפרי מגדים בשו"ת מגידות (סי' צד) שם כתב לדחות את דבריו של שיורי כנה"ג שהבאנו לעיל, שהרי מאי נפקא מינה בין מלאכת צנעא לפהרסיא, ובפרט בדבר האבד כגון בניית הגג מפני הגשמים, יש להתיר וכן בשאר צורך, עכ"ד.
במקום הפסד
בכה"ח (סי' תקנא ס"ק כד) כתב בשם מהר"י ברונא סי' י והשיורי כנה"ג בהגה"ט אות ב, שאם התחיל קודם ר"ח לבנות ואם לא יגמרנו יתקלקל שרי על ידי עכו"ם שהרי אפילו בז' ימי אבלות שרי דבר האבד על ידי אחרים כל שכן על ידי עכו"ם דשרי, והיכא שירדו גשמים מותר להטות גגו אפילו בשבעו שחל בו ט' באב להיות בתוכו ואפילו להתחיל דאין כאן שמחה אך להטיח גגו הוא צריך, עכ"ד. וכן דעת הפמ"ג בשו"ת מגידות (שם). וכן מצאנו לענין סיוד וכיור על ידי גוי בתשעת הימים שכתב במשנה ברורה (שם) ז"ל, ומכל מקום אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר תשעה באב, תבוא עליו ברכה, ע"כ. וכל שכן לענין בנין ממש שהוי צורך יותר מסיוד או כיור שיש להתיר במקום הפסד. בבן איש חי (שנה א' דברים אות ג) כתב וז"ל, הבנין אין להתחיל מראש חודש אבל אם התחיל קודם אין מפסיקין, ואם הוא דבר הכרחי שיש לחוש להפסד וכל שכן לסכנה, מותר להתחיל מראש חודש וכו', ע"כ. וכן דעת מרן הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי- למועדים וימים פכ"ה סעי' כז והלאה) ז"ל, בכל מקרה אם התחיל בבנייה קודם ר"ח אין צריך להפסיק, ע"כ. אין לסייד או לצבוע את הבית החל מראש חודש אב. אך אם יש הכרח בדבר כגון שצריך להכנס לדירה מיד אחרי תשעה באב יכול לסייד גם אחרי ראש חודש, ע"כ. וכן דעת הבא"ח (שם) וכן דעת מרן הגר"מ אליהו (מאמ"ר שם סעי' כט) ז"ל, מי שחתם הסכם עם קבלן גוי לבנות לסייד ולצבוע את ביתו וזו מהמלאכות האסורות אחרי ראש חודש אב כמפורט לעיל, יבקש מהגוי לדחות את העבודה עד אחר ט' באב, אם יכול לפצותו בדבר מועט כדי שימתין עד אחר תשעה באב נכון הדבר ואם לאו מותר, ע"כ. וכן הובא בדבריו בהמשך (שם סעי' ל) שמותר במקום הפסד או דבר האבד, ע"כ. וכן כתבו גדולי הפוסקים להתיר במקום הפסד אף סיוד שאסר השו"ע במקום הפסד, כגון במקום שנתקלקל הסיוד מחמת רטיבות וכדומה, כתב הגר"ש וואזנר (קובץ מבית לוי חי"ג עמ' כג) שמותר לסייד אף בשבוע שחל בו תשעה באב, שאינו נחשב בנין של הרוחה. ועיין בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סימן פב) שכתב לעניין הדבקת טפט על קיר שאף שלא ברירא מילתא לאסור בזה בשבוע שחל בו תשעה באב, מכל מקום אם החלו קודם ר"ח יש להחמיר בזה, עכ"ד. וכן הובא בשו"ע (שם) שאם היה כותלו נוטה ליפול הותר לבנות אף אחר ר"ח ובמשנה ברורה (ס"ק יג) כתב, ואפילו אם הוא בענין שאין בו משום סכנה כגון שעומד הכותל בחצר ואפשר לסגור החצר ולא יכנס אדם לשם אלא שיש לחוש להפסד ממון כגון שע"י נפילתו ישבר החומה ויתקלקל יותר אפ"ה מותר לבנות אף שהוא בנין של שמחה שהרי אינו עושה בשביל שמחה כ"א בשביל הפסד, ע"כ.
ציור וכיור – בבית ובביהכנ"ס
כתב המשנ"ב (שם) בשם המג"א (שם) ושאר אחרונים שסיוד וכיור מותר רק במקום הפסד כגון אם קצץ בבית כנסת מותר ע"י גוי דהוי מצוה דרבים ע"כ. ומבואר מדבריו שכל שיש חשש הפסד כגון שאינו יכול לפייסו בדבר מועט אם יעכב את עבודת הגוי עד אחר תשעה באב מותר אף בציור וכיור וכל שכן בבנין שהוא יותר קל. וכן כתב הבן איש חי (שם) שאף בנין בית כנסת ממש הותר בתשעת הימים ואף לענין ציור וסיוד הותר בבית כנסת, עכ"ד. וכן כתב הב"ח (ריש סי' תקנא) להתיר בניית בית כנסת ע"י גוי, (וגם לפני ר"ח אב כל מה שהותר הוא בתנאי שישייר בו אמה על אמה כפי שכתב בזה הבה"ל שם ד"ה או בנין שלדעת הטור באו"ח סי' תקס בלא שיור אסור לעולם אף קודם ראש חודש אב, ולרמב"ם אסור אף ע"י שיור, עכ"ד).
מצוות ישוב הארץ
מצאנו שהתירו אמירה לגוי במקום מצוה כגון ישוב הארץ כמו שהובא בשו"ע (או"ח סי' שו סעי' יא) ז"ל, מותר לקנות בית בארץ ישראל מן האינו יהודי בשבת וחותם מועלה בערכאות, וכתב הרמ"א: שלהם בכתב שלהם דאינו אסור רק מדרבנן ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרו, ע"כ. וכתב הכה"ח (או"ח רמד ס"ק י) בשם הרב מים שאל (דף א ע"א) ופתח הדביר (אות ג) שבארץ ישראל מותר להניח לפועלים לעשות מלאכה אפילו בשבת בכל גוונא ואפילו בפהרסיא דחיישינן שמא יחזרו בהם וישאר חרב ומשום מצות ישוב ארץ ישראל מוסכם מכל הפוסקים להתיר שעיקר איסור מלאכה אינו אלא משום אמירה לגוי והותר משום ישוב ארץ ישראל וכן עשו מעשה רב בעיר הקודש ירושלים ת"ו, עכ"ד. וכן דעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל (שש"כ פכ"ט הע' יח) שמותר כיום לילך לראות דירה של גוי בארץ ישראל אם חושב לקנותה ואין בזה משום איסור 'מצוא חפציך' כמובא בשו"ע סי' שו סעי' א. ונראה לומר בזה שכשם שהתירו אמירה לגוי בענין מצוות ישוב הארץ ואף בשבת כל שכן שיש להתיר בנייה אף בתשעת הימים שיש בזה צורך מצוות ישוב הארץ, וכן דעת מרן הגר"מ אליהו (מאמ"ר שם סעי' ל) ז"ל, קבלנים בארץ ישראל הבונים לציבור מותרים לבנות שיש בזה משום מצות ישוב ארץ ישראל וכן הפסד פרנסת עובדים רבים והוא הדין לדבר האבד, ע"כ. וכאן המקום לציין את דברי החתם סופר (שו"ת חת"ס יו"ד סי' קלח) בחשיבות מצוות ישוב הארץ זה לשונו: אבל בעוונותינו הרבים באורך הגלות כי לא נשא הארץ לשבת אותנו וישמחו אלי גיל כי ימצאו מקום פנוי לבנות עליו בית ומצוה רבה נמי עביד להמציא מקום דירה לשה פזורה עד ישקיף ה' … לדעתי איכא מצוה וכדי להגן והנה ירמיה אמר בנו בתים ושבו… עכ"ל, עיי"ש באורך.
העולה לדינא
א. יש להתיר כל בנין שהוא לצורך דירה כגון הכנה לריצוף. ב. אם העבודה נעשית על ידי קבלנות כגון שהתחילו קודם ר"ח מותר אף בתוספת בנין שאינה לצורך הכרחי של מגורים. ג. במקום הפסד יש להתיר אף שלא על ידי קבלנות.