שאלה
האם מותר להזמין חומרי בניין ולקבלם בתשעת הימים?
תשובה
אם יש צורך בבניה מותר להזמין ואם לאו אלא זה בנין של רווחה אם יהיה הפסד מותר להזמין ואם לא אסור.
מקורות
לגבי אם מותר לבנות מראש חודש אב כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ב' "מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות ( ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית)". וכתב המשנה ברורה ס"ק יב "וה"ה כל בנין שאינו צריך לו לדירתו ורק שעושה כן להרווחה בעלמא אסור".
וכ"כ הכה"ח בס"ק כ"ד וז"ל "והוא הדין לכל בנין שאינו צריך דאינו נעשה אלא לנוי ולהרוחה בעלמא אסור. בית יוסף בשם הר"ן, ב"ח, מגן אברהם ס"ק ז', אליה רבה אות ג', מטה יהודה, חיי אדם כלל קל"ג אות יו"ד, משנה ברורה אות י"ב. ועיין שם במטה יהודה שכתב שכן הוא לדעת הרמב"ם ופסק השלחן ערוך. ודלא כמחצית השקל. ונראה לי שאם התחיל קודם ראש חודש לבנות ואם לא יגמרנו יתקלקל שרי על ידי עכו"ם שהרי אפילו בשבעה ימי אבלות שרי דבר האבד על ידי אחרים כל שכן על ידי עכו"ם דשרי, והיכא שירדו גשמים מותר להטיח גגו אפילו בשבוע שחל תשעה באב להיות בתוכו ואפילו להתחיל דאין כאן שמחה אך להטיח גגו הוא צריך. מהר"י ברונא בתשובה סימן יו"ד, שיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות ב'". כלומר דגם במקום האבד כגון שעומדים לרדת גשמים מותר דשוב לא הוי להרווחה
וכתב מרן הרב מאמר מרדכי הלכות חגים פכ"ה סעי' כ"ו כ"ח ע"פ זה כאשר המשפחה גרה בצפיפות מותר להם להרחיב את ביתם כיון ששהוא נצרך ואינו עשוה כן להרווחה בעלמא וא"כ ה"ה שיהיה מותר לשפץ ולסייד את הבית אם הבית נצרך לכך, אמנם אם אין צורך מיוחד לכך ועושה כן להרווחה בעלמא זה אסור דהוי כדין בנין של משחה שאסור.
ואם התחיל בבניה יכול להמשיך (ולגבי תשעה באב ראה במשנ"ב ובשו"ע סי' תקנ"ד סעי' כ"ב).
ב
והנה לגבי עצם הזמנת הדברים יש לדונם כדין משא ומתן שכתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ב' "מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות",
כתב המשנ"ב ס"ק יא "יש מן הפוסקים דסבירא ליה דהיינו שלא ישא במשא ומתן של שמחה כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה אבל סתם משא ומתן אין צריך למעט כלל ויש דסבירא ליה דכל משא ומתן צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי דבר האבד ושרי בכ"ע אם הוא מוצא אז בזול יותר] ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו".
וכתב בשער הציון ס"ק יא "והנה יש מקומות שנהגו שלא לישא וליתן כלל בעת הזאת בשום משא ומתן, וזו היא חומרא שלא מן הדין כלל, בין לדעה ראשונה בין לשניה, ואפשר שעשו כן משום סייג וגדר, ולפיכך הרוצה לעסוק שם במשא ומתן צריך התרה, אבל במקום שנהגו למעט בכל משא ומתן, לזה לא מהני התרה, כיון דיש פוסקים דסבירא להו הכי כבר קיבלו אבותיהם כדעת ההיא [מגן אברהם ושאר אחרונים]" כלומר דבדבר שיש מחלוקת הפוסקים כגון במשא ומתן שאינו של שמחה שיש הסוברים שיש למעט בימים אלו ויש החולקים דדוקא בשל שמחה יש למעט אם יש מקום או אדם שאבותיו נהגו למעט בכל מסחר הוא חייב לנהוג כן ולא יועיל לו התרה, אבל בדבר שאין מן הפוסקים דס"ל ונהגו כן משום סייג כלומר שלא לעשות שום מלאכה בכזה דבר יועיל התרה.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי חגים פכ"ה סעי' ל"ב "קנייה ומכירה – משנכנס אב, ממעטין במשא ומתן, יש מחמירין בכל משא ומתן ויש שאוסרים לקנות רק בגדים של שמחה. כגון לצורך חתן וכלה וכד' – וכן נוהגים. סתם משא ומתן שאינו מוכרח – ראוי שלא יעשנו. וכשיש חשש להפסד כספי אם ידחו את הקנייה עד אחרי תשעה באב – מותר לקנות גם לצורך חתן וכלה בימים אלו", כלומר דמעיקר הדין רק במשא ומתן של שמחה החמירו אבל יש לחוש לשיטות שכל משא ומתן נאסר ולכן במה שלא נצרך יש למעט.
העולה
אם יש צורך בבניה מותר להזמין ואם לאו אלא זה בנין של רווחה אם יהיה הפסד מותר להזמין ואם לא אסור.