שאלה
האם אומרים גם תיקון לאה במהלך היום (בין המיצרים) והאם גם אם זה לפני תפילת מנחה?
תשובה
אומרים תיקון רחל בלבד ואומרים את זה לפני מנחה שזמנה מוקדם והוא מיד אחרי חצות.
מקורות
כתב השו"ע סי' א' סעי' ג' "ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".
וכתב הכה"ח בסי' תקנ"א ס"ק רכ"א "מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חרבן הבית, וטעם היות זה אחר חצות היום הוא כי אז הוא התעוררות הדינים בסוד כי ינטו צללי ערב אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה נעשית תועלת בנפש האדם, וענין חצות הלילה אין צורך להזכירו כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה ועליו נאמר שמחו את ירושלים וכו'. שער הכוונות דף פ"ט ע"ג, פרי עץ חיים שער כ"ג פרק א', מגן אברהם ס"ק מ"ה, אליה רבה סימן תקמ"ט אות ד'. וכן נהגו בקהלות קדושות בכמה מקומות".
והוסיף בס"ק רכ"ב "שהחיד"א בספרו יוסף אומץ סימן כ"א שנהגו לומר בין המצרים אחר חצי היום תיקון רחל שאומרים אחר חצות לילה, שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה והספד על חרבן הבית, וכדי שיהיה דבר השוה לכל נפש מסודר. וכן כתב בספרו מורה באצבע אות ר"ל וז"ל טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום חול מבין המצרים אחר חצות, וכן נהגו בארץ ישראל תוב"ב על פי כתבי רבינו האר"י ז"ל והוא מנהג ותיקין עכ"ל. וסדר תיקון רחל כבר כתבנו לעיל סימן א' קחנו משם:
זמנה
כתב הכה"ח בסי' תקנ"א ס"ק רכ"א " ויראה אחר חצי היום נטיית השמש לא זמניות. משבצות זהב סימן תקמ"ט. וכן כתב באשל אברהם סימן זה אות מ"ה דאחר חצי היום היינו מיד אחר נטיית השמש בחצי היום". והפנה שם לעיין בסי' א' אות ז'. וז"ל שם "וז"ל ספר נהר שלום דף פ"ו ע"ב, ומיד אחר שש שעות מי"ב שעות של הלילה, שהוא אחר י"ב שעות מחצות היום כשהחמה בראש כל אדם, שאז הוא חצות היום ודאי בכל מקום בגן עדן ובכל האקלימים כנודע, כי בגן עדן היום והלילה שוים בקיץ ובחורף, ומשהתחילו לנטות צללי ערב עד תשלום י"ב שעות אז הוא ודאי חצות הלילה ממש, כי בחורף הלילה לווה שעות מתחילת היום ומסופו כמו שתי שלישי התוספת בקירוב מתחילת היום ושליש התוספת בקירוב מסוף היום, וכמו כן בקיץ היום לווה מהלילה שעות שליש התוספת בקירוב מתחילת הלילה ושני שלישים בקירוב מסוף הלילה, וכנזכר בזוהר ויקהל דף קצ"ה ע"ב כי אינון שעתי דמתוספן בחורף בלילה דיממא אינון ולא אתחשיבו מלילה בר תריסר דאינון דילה, וכמו כן אינון שעתי דמתוספן בקיץ ביממא דלילה אינון ולא אתחשיבו מיממא בר תריסר דאינון דיליה, וכן היה זמן קרבן התמיד של בין הערבים מכי ינטו צללי ערב בין בחורף בין בקיץ, הרי לנו מעשה גדול דזמן קרבן התמיד כנזכר ואף על פי שבקיץ משינטו צללי ערב עד שקיעת החמה יש יותר משש שעות, אותו זמן העודף על השש שעות הוא מתחילת הלילה הבאה, וכן בחורף להיפך באופן שאחר שש שעות מי"ב שעות של הלילה כנזכר אז הוא חצות הלילה ממש, ותיכף ומיד יתגבר כארי לקום משנתו…. באופן שצריך זריזות וזהירות מאד לשמור נפשו שברגע חצות ימצא ניעור, בפרט אם שורש נשמתו הוא מזווג יעקב ולאה הנעשה אחר חצות לילה עכ"ל. והביאו שלמי צבור דף י"ז. וכן כתב ברכי יוסף אות ה' בשם שב יעקב אורח חיים סימן א' די"ב שעות אחר חצות היום הוא חצות לילה בשמים ובגן עדן הארץ. וכן כתב עיקרי הד"ט סימן א' אות ב'. וכן כתב בית עובד אות ב', רבינו זלמן אות ח', שערי תשובה אות ו', וכתב וכן נראה עיקר. וכן כתב בכף החיים למה"ר חיים פאלאג'י סימן ג' אות ל"ג דסברא זו היא מוסכמת מש"ס ופוסקים ומקובלים כמו שכתב בספרו לב חיים חלק א' סימן ו' ורוח חיים סימן א' אות ך' יעו"ש. וכן כתב הרה"ג בן איש חי פרשת וישלח אות ד'". כלומר דס"ל דאר חצות הוא מיד ולא ימתין עד שינטו צללי ערב.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "כיון שבשבעה עשר בתמוז התחילו צרות החורבן, לכן נוהגין קצת אבלות מיום זה עד אחר תשעה באב. ובימים אלו במיוחד ראוי לכל ירא שמים לעשות "תיקון חצות" לאחר חצות היום. וזמנה עד השקיעה".
העולה
אומרים תיקון רחל בלבד ואומרים את זה לפני מנחה שזמנה מוקדם והוא מיד אחרי חצות.