שאלה
אח ששמע על מות אחיו שנפטר לפני כמה חודשים. איך ינהג לגבי אבילות?
תשובה
א. יושב שבעה שעה אחת כלומר חולץ נעלי עור.
ב. קורע
ג. ולענין תספורת ושאר הדברים שנוהגים עד השלושים על שאר מתים אינו נוהג, ועל אביו או אמו לא מסתפר עד שיגערו בו חבריו וכן לגבי שאר דיני השנה.
מקורות
כתב השו"ע בסי' ת"ב סעי' א' "מי שבאה לו שמועה שמת לו קרוב וכו' ואם שמע מיום ל' ואילך, א"צ לנהוג אלא שעה אחת, לא שנא שמע ביום לא שנא שמע בלילה, שאם שמע בלילה ונהג מקצת אבלות בלילה שעה אחת, עולה לו; ואפילו שמע על אביו ואמו. והני מילי לענין גזירת שבעה, אבל לענין גזירת שלשים, נוהג על אביו ואמו בתספורת עד שיגערו בו חביריו, ובגיהוץ עד שיגיע הרגל ויגערו בו, וכן בשאלת שלום וליכנס לבית המשתה; ומונה מיום מיתה ולא מיום שמועה".
וכתב השו"ע בסעי' ב' "השומע שמועה רחוקה, אין צריך לנהוג כל דין אבלות, אלא דיו בחליצת מנעל, ואין צריך לא עטיפה ולא כפיית המטה, ומותר במלאכה, רחיצה וסיכה ותשמיש המטה ובתלמוד תורה, ואם אין לו מנעלים ברגליו צריך שיכפה מטתו או יעטוף ראשו, שצריך שיעשה מעשה שניכר בו שעושה משום אבלות; ואם היה עוסק בתורה או במלאכה, או שהיה רוחץ וסך, ובאה לו שמועה, מפסיק שעה אחת משום אבלות, וחוזר למה שבידו, אבל אם היה לבוש תפילין, אינו צריך לחלצן, ומ"מ אינו יוצא ידי אבלות בהפסק זה, וצריך שיעשה מעשה שניכר שעושה משום אבלות, כגון חליצת מנעל או כפיית המטה ועטיפה; ומיהו בחדא סגי".
וכתב השו"ע סעי' ד' "אין קורעין על שמועה רחוקה; ועל אביו ואמו, קורע לעולם".
העולה
א. יושב שבעה שעה אחת כלומר חולץ נעלי עור.
ב. קורע
ג. ולענין תספורת ושאר הדברים שנוהגים עד השלושים על שאר מתים אינו נוהג, ועל אביו או אמו לא מסתפר עד שיגערו בו חבריו וכן לגבי שאר דיני השנה.