שאלה
הטועם ממרק בשרי לבדוק אם הוא חם. האם נהפל הטועם לבשרי ואסור באכילת חלב?
תשובה
אם לעס לתינוק צריך להמתין ואין לפרוץ גדר
אם לעס שומן לתינוק גם צריך להמתין.
אם טעם בלשונו ולא לעס לא צריך להמתין
מקורות
אומרת הגמרא (חולין דף ק"ה ע"א): "אכל בשר אסור לאכול גבינה. אמר מר עוקבא: אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא, לא הוה אכל גבינה למחר עד השתא. ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא אכילנא". דנו הפוסקים האם דבריו של מר עוקבא הם חסידות או הלכה. וכתב הרי"ף (דף ל"ז ע"ב בדפי הרי"ף) שמדברי מר עוקבא משמע שאע"פ שהוא שהה שעור מסעודה לסעודה קרי אנפשיה חלא בר חמרא, דהיינו דבריו הם הלכה ולא חומרא. ועיין בר"ן (שם) שהביא את דעת בעל הלכות (עמ' ע"ו) ור"ת (בתוס' דף ק"ד ע"ב ד"ה עוף וגבינה) והר"ז הלוי (שם ד"ה והיכא) שדברי מר עוקבא הם מידת חסידות. ואולם פסק הרמב"ם (בפ"ט מהלכות מאכלות אסורות הכ"ח), וכן פסק הרא"ש (פ"ח סי' ה'), שדברי מר עוקבא הם להלכה.
והשאלה היא מהו הזמן שיש בין סעודה לסעודה. התוס' שם (בד"ה לסעודתא) כתבו שאם סילק השולחן ובירך – הוי מסעודה לסעודה. אולם הרמב"ם שם כתב: "מי שאכל בשר בתחילה בין בשר בהמה בין בשר עוף לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן כדי שיעור סעודה אחרת והוא כמו שש שעות… ". והרא"ש (שם) כתב שרגיל אדם לסעוד סעודת בקר וסעודה שניה סועד בערב, וכתב ע"ז בדברי חמודות (אות כ"ה) שהוא שש שעות.
כתב השו"ע בסי' פ"ט סעי' א' "אכל בשר, אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות. ואפילו אם שהה כשיעור, אם יש בשר בין השינים, צריך להסירו. והלועס לתינוק, צריך להמתין".
וכתב הרמ"א "ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות, רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון, מותר על ידי קנוח והדחה והמנהג הפשוט במדינות אלו, להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת, ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר, דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין. אבל בלא ברכת המזון, לא מהני המתנת שעה. ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון, או אחר כך. ואם מצא בשר בין שיניו, אחר השעה, צריך לנקרו ולהסירו. ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה, אבל אין נזהרין בזה. ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות".
וכתב הט"ז בס"ק ב' "ז"ל מהרא"י בזה רבים עושים פשרה מדעתן להמתין שעה אחת אחר הסעודת בשר וסילקו ובירכו ואוכלין גבינה אף על גב דלא אשכחן רמז לשיעור זה מ"מ מי ימחה בידם הואיל והתו' וראבי"ה מתירין (פי' זהו דעת הי"א דא"צ להמתין ו' שעות שהביאו רמ"א בסמוך) אבל הצנועים מושכים ידיהם מסעודת שחרית לערבית גם נוהגים העולם דאין חילוק בזה בין עוף לבהמה ורש"ל פ' כ"ה סי' ט' תמה על זה למה נהגו להקל בזה נגד הרי"ף ורמב"ם שהצריכו לכל הפחות ו' שעות וכ' ש"ד שנוהגים כרמב"ם ולא כתו' דמתירים וכו' ואם אי אפשר למחות ביד בני אדם שאינן בני תורה אבל בבני תורה ראוי למחות ולגעור בהם שלא יקילו פחות משש שעות ע"כ והוא האריך ובלבוש כ' דהך המתנת שעה שזכר רמ"א הוא מדברי סמ"ג והוא ט"ס שלא כתב שום פוסק כן רק מהרא"י ואו"ה כתבו שהעולם נוהגים כן אבל לא דדינא הכי ודבר פשוט הוא דמי שנוהג בקולא זו להמתין שעה אחת שצריך ג"כ לקינוח והדחה כמו שהוזכר בדברי י"א של רמ"א שמזה נמשכה הקולא הזאת".
וראה בש"ך ס"ק ה' ובס"ק ח' כתב על דברי הרמ"א "וכן נכון לעשות – וכ"כ מהרש"ל דכן ראוי לעשות לכל מי שיש בו ריח תורה ע"ש"
וכתב בכרתי ס"ק ו' "שעה אחת. פרי חדש (ס"ק ו') כתב דיש להם סמך מדברי זהר (סוף פרשת משפטים דף קכ"ה ע"ב), ועיין פלתי (ס"ק ג') שכתבתי דמזהר לא משמע כלל, רק שעה וששה שעות תליא במחלוקת באו"ח סימן קפ"ד (מג"א ס"ק ט'). ופרי חדש (שם) דעתו בימי חורף ימים קצרים סגי בארבע שעות מחצות היום עד ערב, ועיין פלתי (שם) דכתבתי דליתא, ואם באים לדקדק ירבה יותר מששה שעות, לכן העיקר שש שעות, ואין להוסיף ולגרוע". וראה בפלתי ס"ק ג'. וכן כתב היד אפרים וכן כתב בגליון מהרש"א ס"ק ג'.
וכתב בשיורי ברכה ס"ק ג' "ולענין דינא לא מיבעיא לדידן דפשטה הוראה כהרמב"ם ומרן להמתין שיעור מסעודה לסעודה, והכל ממתינים ו' שעות, דודאי יש להחמיר, ושיעור זה בקיץ ובחורף יהיה, כדעת כמה אחרונים שפסקו דלא כהרב פר"ח. אפלא אפילו בערי אשכנז דההמון נהגו להמתין שעה אחת, והמדקדקים הם ממתינים ששה שעות, נראה דאין להקל כמ"ש הרב (שמן) סלת למנחה וכהוראת הרב פר"ח, דכיון דהמדקדקים קבילו עליהו להמתין ששה שעות, ראוי להשוות מדותיהם בכל זמן, להמתין ששה שעות כדעת האחרונים וכאמור" ובס"ק ד' "שעות אלו אינם זמניות אלא הם שעות הנהוגות כל שעה חלק מכ"ד, והשש שעות הם רביע יום ולילה, כ"כ הרב כנה"ג והרב פרח שושן ושאר האחרונים. וכן המנהג פשוט".
כתב הפת"ש בס"ק א' "אלא דמ"מ כתב הפמ"ג דיש להחמיר להמתין שש שעות משום לא פלוג ולא לפרוץ גדר" ובס"ק ג' "שש שעות. עבה"ט של מהרי"ט ז"ל אם הם שעות זמניות. ועיין כו"פ ופמ"ג ובחכמת אדם שהסכימו לדעת הכנה"ג דאינם זמניות ע"ש וכן המנהג". וכתב ערוך השולחן בסעי' ז' "וכן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל להמתין שש שעות וחלילה לשנות ובזה נאמר פורץ גדר וגו'", וכן כתב בכה"ח ס"ק ה' וראה בביאור הגר"א.
וכתב מרן הרב בשו"ת מאמר מרדכי כרך ב יורה דעה סימן ג "כתב הפר"ח (שם אות ו') שבחורף יש להקל בארבע שעות, אולם אין פוסקים כך. עיין לכנה"ג (הג' הטור אות ו') מובא בזבחי צדק (אות ב') ובדרכי תשובה (אות ו'), שכתבו שהשש שעות אינן זמניות אלא רבע יום בין בקיץ ובין בחורף, וכן פסק ערך השולחן (שם אות א') והחכמת אדם (שם אות י"ב). ועיין לגאון (שם ס"ק ב') שהמקור לשש שעות הוא שאכילת ת"ח בבקר הוא בשעה הששית והסעודה השניה בלילה. ועיין לחמודי דניאל (הלכות תערובות ח"ב סי' ט"ו) שאין להקל, אלא יש להמתין שש שעות שלמות דווקא. ועיין לב"י (או"ח סי' קע"ג) שמדבריו משמע שגם בדעת הרמב"ם שמסעודה לסעודה הכוונה מסעודה של בקר עד גמר סעודת הערב היינו שש שעות, ולא כמו שרצו לדקדק בדברי הרמב"ם שכתב "כמו שש שעות" ולהקל פחות משש שעות – זה אינו. ועיין לבא"ח (ש"ב פרשת שלח – לך אות ח') שגם בחורף יש להמתין שש שעות. לפיכך, יש להמתין ו' שעות בין בקיץ ובין בחורף ובפרט לבני תורה". וכן כתב בסי' ד'.
ב
כתב הפמ"ג במשב"ז ס"ק א' "ודע דאם לועס לתינוק תבשיל שיש בו שומן לכאורה לכל הפירושים אין צריך להמתין דמושך ליכא כיון דלא אכל ובין שיניים ליכא מכל מקום יש להחמיר להמתין שש שעות משום לא פלוג וישראל קדושים ואין לפרוץ גדר. והני שש שעות הם חלק מכ"ד מעת לעת לא זמניות וכן כתב הכנסת הגדולה בהגהות הטור אות ו' דודאי אין לומר בימות החורף מתעכל מהר והוא פשוט". וכ"כ שיורי ברכה יורה דעה ס"ק י"ב "לועס לתנוק תבשיל שיש בו שומן אף דנראה דבין לפירש"י בין לפירוש הרמב"ם שרי, דאינו מושך, כיון דלא אכל, ובין שיניים ליכא, מ"מ יש להחמיר להמתין שש שעות, דלא פלוג, וישראל קדושים ואין לפרוץ גדר. הרב פרי מגדים בחלק משבצות זהב ס"ק ח' בסופו" וכ"כ הכה"ח בס"ק ג'.
ג
וכתב הכה"ח בס"ק ד' ודוקא הלועס אבל טעם בלשונו ופלט מיד אין צריך להמתין לכו"ע גם אם לקח חתיכת בשר לתוך פיו ותכף החזירו שלם אין לצריך להמתין וכ"ש אם טעם שומן ופלט דאין צריך להמתין".
העולה
אם לעס לתינוק צריך להמתין ואין לפרוץ גדר
אם לעס שומן לתינוק גם צריך להמתין.
אם טעם בלשונו ולא לעס לא צריך להמתין