שאלה
האם מותר לעשות תמונות או ציורים על גבי המצבה?
תשובה
אין לעשות תמונות של אנשים על המצבה ואף בתמונה שאינה בולטת כיון שאי אפשר להתפלל שם וכ"ש אם היא בולטת.
מקורות
הראשון שדיבר בזה הוא החתם סופר בתשובותיו חלק ו' (ליקוטים), סי' ד: " יקרתו הגיעני בו הודיעני כי נתקבלו דברי על לבו הטהור, ואלף תודות על זה, שוב הודיעני אודת דבר שלא כהוגן שהעמידו צורת אדם בולטת על מצבת קבר ישראל, ופר"מ ואחיו הרב נ"י צווחו כי כרוכיה אף על גב דברבים ליכא חשדא מ"מ מכוער הדבר כמ"ש הש"ך יו"ד סי' קמ"א ס"ק כ"ז בשם רבינו ירוחם וכל יקר ראתה עינו בכה"ג ותש"ו רדב"ז ח"א סי' ק"ז.
ודעת פר"מ שמצבת קבורת מתים דומה לבה"כ הואיל ורגילים להתפלל שם בעד החיים כנהוג, יפה כיון והדין עמו, ועכ"פ יש לאסור להתפלל על קבר זה דנראה כשמתהוה /כמשתחוה/ לו, וכמ"ש ר' אליקים שבמרדכי והג"א פ' כל הצלמים על הצורות שמציירים בחלונות בה"כ שנראה כמשתחוה מכ"ש כשמשתחוה על אבן זה ששם הצורה ההיא, א"כ לכל הפחות ראוי לפרסם ולאסור להתפלל על קברי' הללו ויהיה זה גנאי ובזיון להקבורה שם ובלאה"נ הרי מחמרינן בשבת ויו"ט מה שהיה מותר מדינא מ"מ לצורך המת מחמרינן דגנאי היא לו שנתחלל שבת ע"י עיי' מג"א סי' שי"א ס"ק י"ג מכ"ש הכא כיעור וגנאי להמת הוא. ולכבוד וזכות לנשמת המת יחשב אם ישמעו ויאזינו להסר משם הכיעור ההוא". כלומר שאוסר לעשות כן משני טעמים א. משום שאין לעשות צורת אדם משום שמכוער הדבר, ב. שיהיה בעיה להתפלל על הקבר, וכלשונו בסיום דבריו "ואי לא ישמעו גם לזה אשר לא אקוה ידוע ליהוי שאסור להתפלל על קברים הללו כל זמן שהצורה קיימת שם והגם שהדברים האלו פשוטים לא מנעתי לעשות רצונו ורצון אחיו".
ובשו"ת מהר"ם שיק יורה דעה סימן קע הוסיף "בוודאי יפה פסק מעלתו ני' והדין דין אמת וכן פסק ג"כ המהרי"ט ביורה דיעה ח"ב סי' ק"ה וכן נראה לי ג"כ מסברא דהרי האיסור ילפינין מקרא דסוף פ' יתרו דלא תעשון אתי ודרשו חכז"ל לא תעשון אותי משום דהאדם נברא בצלם אלקים ויש בו חלק אלוה והיינו בהראש שהוא חלק העליון של האדם כמ"ש בס' החינוך מצוה מ"ט א"כ אדרבה עיקר האיסור הוא משום הראש ונהי דעיקר האיסור הוא העשי' הרבה דיעות יש בר"ן ע"ז דף מ"ג דגם השהיי' אסור ולכ"ע אסור משום חשדא ותמהני על מ"ש מרן הגאון בתשובה הנ"ל דאנן קי"ל דברבים ליכא חשדא לחד דיעה ביו"ד סי' קמ"א ותימה דמרן הגאון זצ"ל כ' בעצמו בתשובת חת"ס חאו"ח סי' ס' דזה דווקא דבר שהוא לרבים משא"כ נידון דהכא דהוא של יחיד וצ"ע ובפרט במקום שמתפללין כמ"ש מעלתו ני' בשם מרן זצ"ל:
ובלא"ה ג"כ אסור להעמיד המצבה הנ"ל על קבר המת דהרי אנו מצווין עפ"י התורה לחוש על כבוד המת כמו דאיתא בברכות פ' מי שמתו ובש"ע בכמה דוכתי ואם מעמידין על קברו דבר שאסור ואין רשאין להתפלל שם הוי ביזוי להמת וא"כ החיוב למחות וכ"ש שהרי בית הקברות הוא כמו חצר השותפין ובחצר השותפין אין רשאין להעמיד דבר שהשותף חברו מקפיד עליו וא"כ בוודאי יש בביה"ק ההוא אנשים שהיו חייהם בדרכי התורה ובוודאי לא ניחא להקברים אשר הם קרובים ושכנים לקבר ההוא שהרי למדו חכז"ל מקרא דאין לקבור צדיק אצל רשע וכו' והה"ד אצל קבר שאסור להתפלל שם ובוודאי לא יעשה כן בישראל ואסור לעשות כן עפ"י דיני התורה ובוודאי אנו מחוייבין למחות למי שרוצה לעשות נגד דת של תורה ולבזות המת ושאר המתים".
כתב בשו"ת רב פעלים חלק ד – יורה דעה סימן י על שאלה זו "תשובה מרן ז"ל ביו"ד סי' קמ"א סעי' ד' פסק צורת אדם אסור לעשות ואפי' לנוי אם היא בולטת אבל בשוקעת כאותם שאורגים בבגד ושמציירין בכותל בסמנין מותר לעשותם ויש בזה ב' גרסאות הא' אפי' לנוי. והב' לעכו"ם. וכתב הרב הש"ך ב' הגרסאות אמת דכיון דקפיד קרא אעשיה אין חלוק בין עושה לנוי ובין עושה לעכו"ם דאסור ע"ש. וכתב מרן ז"ל שם בסעי' ז' יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דווקא בצורה שלימה בכל איבריה אבל צורת ראש או גוף בלא ראש אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה ע"ש וכתב ע"ז הרב כסא אליהו שם באות ג' דלא התיר אלא גוף בלא ראש או ראש בלא גוף אבל חסר אבר לא התיר אבל הרב ב"ד ז"ל בסי' ע"ד דף ל"ד ע"א הבין בכוונת הדברים הנז' שגם בחסר אבר מתיר ע"ש ובאמת הדברים מוכרחים כמ"ש הרב כסא אליהו ז"ל דאל"כ הוו"ל לאשמעינן בקצרה וגם לרבותא דאם חסר אבר מותר.
וכתב הר' השו"ג ז"ל מ"ש מרן ז"ל דין זה דסעי' ז' הנז' בלשון מחלוקת דהא כתב בשם יש מי שאומר דמשמע דאיכא דפליגי והלא בב"י לא הביא חולק בזה היינו מפני דקושיות /הקושיות/ שיש להקשות על דין זה שהוא מדברי הרא"ש ז"ל דהא מהרימ"ט ז"ל כתב על דין זה כמה קושיות ע"ש. מיהו מצאתי להר' קרבן אליצור ז"ל בשי' למס' ע"ז דף מ"ג ע"ב שהביא דברי הרא"ש ודברי מהרימ"ט ז"ל ביו"ד סי' ל"ה שהרבה להקשות עליו ושם תריץ יתיב לכל קושיות מהרימ"ט ז"ל ע"ש.
ומצאתי להגאון יעב"ץ ז"ל בשאלת יעב"ץ ח"א סי' ק"ע שכתב איברא דהרא"ש כתב שראש בלא גוף אין איסור לא בעושה ולא במוצא אבל כבר עמדתי ע"ז מימים רבים ונתעוררתי בו כי מלבד שחולקין עליו גדולי ישראל ה"ה הסמ"ג והרמב"ן והרשב"א והר"ן ומהר"ם רבו של הרא"ש וא"כ פשיטא דמבעי לן למיזל לחומרא בדאורייתא אף כי בשמץ ע"ז. על כרחי הוצרכתי לפרש כוונתו של הרא"ש הוא על ראש שלם אטום בלא צורת פנים ניכרת דכה"ג ודאי לא סגי בלא גוף. אבל ראש וגוף בהדדי בחתוך אברים בדמות אדם שלם אף על פי שאין הצורה ניכרת בתבנית הפרצוף אלא בגולם אף על פי כן נראה כגוף אדם בקומה זקופה ונבדל משאר בריות בצלם וכו' ע"ש והנה הרואה יראה דאין ליישב דברי הרא"ש ז"ל דאיירי /בראש/ בראם אטום בלא צורת פנים ניכרת אלא מתיר בודאי בראש שלם ממש ורק הוא בלא גוף. אך באמת רבים חולקים בזה לאסור והדין הוא דראוי לאסור משום איסור תורה.
אמנם בודאי בצורה שלימה ראש וגוף יש למחות ביד העושים אפי' לנוי אבל בראש שלם בלא גוף אין אנחנו יכולים למחות ביד העושים כיון דאיכא מתירים בכה"ג ויש להם על מה שיסמוכו. על כן זאת האשה הנזכרת בשאלה כיון שכבר עשתה יאמרו לה שתקצץ הגוף וישאר הראש עד החזה להניחו על קבר בנה למזכרת כי ודאי לאבד את הצורה לגמרי ולבטלה לא תאבה אבל בכה"ג תאבה ודווקא זאת שכבר עשתה אבל אחרים ודאי לא יעשו מחדש כן לכתחלה דאין לסמוך לכתחלה על המתירים באיסור חמור כזה שהוא שמץ ע"ז אף על פי שיעשו ראש בלא גוף והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר.
ודע כי ביהושע סי' כ"ד כתיב ויקברו אותו בתמנת סרח וכתב רש"י ז"ל ממדרש רז"ל וז"ל ובמקום אחר קורא אותה תמנת חרס על שם שהעמידו תמונת החמה על קברו ר"ל זה הוא שהעמיד החמה וכל העובר עליו אומר חבל ע"ז שעשה דבר גדול כזה ומת ע"כ. וקשה איך העמידו תמונת חמה על קברו והלא צורת חמה ולבנה אסור בין בולטות בין שוקעות וראיתי להר' מהר"ח פלאג'י ז"ל ברוח חיים סי' קמ"א שנתעורר בזה וכתב צ"ע ע"ש על כן מוכרח לומר שהם לא עשו צורת חמה שלימה כצורות הנעשים לשם חמה ממש כמ"ש מור"ם ז"ל בהג"ה סעי' ג' אלא חסרו מן הצורה דבר אחד א"כ ש"מ בחסר דבר א' שרי וכ"ש בראש בלא גוף דשרי. ושוב אמרתי דאין מכאן הוכחה לזה די"ל מה שעשו על קברו של יהושע חשיב של רבים דמפורש בגמ' בשם /בשל/ רבים ליכא חשדא וכן פסק מור"ם ז"ל בסעי' ד' בשם הרא"ש ז"ל ואפשר דעבדי תרתי חסרו מן הצורה המיוחדת לחמה דבר אחד וגם נוי /הוי/ של רבים דהא רבים עבדי לה ולהכי שרי.
וענין דין לעשות צורת אדם שלם בסימנין וענין דין להשהותם עי' בס' פרי העץ על מס' ע"ז הנדפס בסוף ס' תורת נזיר בדף ק"א ע"ד וק"ב ע"א מ"ש בזה ולא נשאלתי עתה בענין דין זה כדי שנבאר בו ואי"ה נכתוב בו במ"א והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר".
ב
אמנם לכאורה הטעם של צורת אדם היינו דווקא בובלטת אבל אם יעשה צילום שאינו שוקע או בולט יש להתיר:
כתב השו"ע (יו"ד סי' קמ"א סעי' ד'), וז"ל: "אסור לצייר צורות שבמדור שכינה, כגון ד' פנים בהדי הדדי, וכן צורות שרפים ואופנים ומלאכי השרת. וכן צורת אדם לבדו, כל אלו אסור לעשות אפילו הם לנוי. במה דברים אמורים, בבולטת, אבל בשוקעת כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין – מותר לעשותם". ועוד כתב שם (סעי' ז'): "יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה, אבל צורת ראש או גוף בלא ראש – אין בה שום איסור, לא במוצאו ולא בעושה (וכן נוהגין)".
וכתב הט"ז שם (ס"ק ט"ו): "בפרישה כתוב בשם רש"ל דבסמ"ג נוטה לאיסור אפי' בפרצוף אדם לבד". ובש"ך שם (ס"ק ל"ב): "והמחמיר אפי' לא בצורה שלימה, תבוא עליו ברכה".
וכתב בשיורי ברכה שם (ס"ק ב'): "מנורת חנוכה של כסף שיש בה צורת חצי גוף אדם בולטת ושאר צורות – צריך לפוחתן, והגם שהיתה של רב גדול, אין לחוס על כבודו, ואדרבא זהו כבודו שלא יזכר שמו על תקלה. שאלת יעב"ץ ח"ב סימן קי"ד. ועמ"ש הרב בית דוד י"ד סימן ע"ה, ושם כתב דנהגו לקיים המנורות שמצוייר ראש אדם לבד עפ"י מרן, אף כי מהרימ"ט (חיו"ד סי' לה) אוסר, משום שכבר נהגו התר מזמן קדמון. ע"ש. ועמ"ש בשו"ת בית יהודה דף קט"ו ע"ג".
וכתב הפת"ש שם (ס"ק י'): "עי' בשאילת יעב"ץ ח"א סימן ק"ע על מעשה שהיה באמשטרדם בעת שנתקבל הרב מהר"ר אלעזר ז"ל לאב"ד שם עמד איש אחד והוציא מוניטין שלו בעולם דהיינו שהדפיס מטבע כסף בדמות צורתו והיה תבנית ראש עד החזה עם פרצוף פנים שלם בולט. והאריך לבאר שזה איסור גמור מוחלט ויש בזה איסור כפול: הא', לא תעשה של תורה לא תעשון אתי, וגם משום חשדא דאסור אפילו באחרים עשו לו, וטעמא דרבים לא שייך הכא, דמטבע מיבדר בעלמא ומצנעי ליה. ואף דהרא"ש כתב שראש בלא גוף – אין איסור לא בעושה ולא במוצא, כוונתו על ראש שלם אטום בלי צורת פנים ניכרת, כה"ג ודאי לא סגי בלא גוף, אבל ראש וגוף בהדדי בדמות אדם שלם, אף על פי שאין הצורה ניכרת בתבנית הפרצוף אלא כגולם, אעפ"כ נראה הגוף אדם בקומה זקופה, ואסור. אכן פרצוף פנים דאדם גרידא, פשיטא דאסור, ואף דיש סוברים דמטבעות מבוזים הם, קשה לסמוך ע"ז להקל, דהרי עינינו רואות דמכובדים הם (ועמש"ל סק"ג בשם תשובת כנסת יחזקאל), ועוד שדעת הרשב"א דאין חילוק בין מכובדין למבוזין בצורת אדם, והסכימו לדבריו, ע"ש שהאריך בזה".
וכתב הבא"ח (ש"ש פרשת מסעי סעי' ט'-י'), וז"ל: "צורת אדם דאסור בבולטת, היינו אפילו שהוא אינו שלם אלא מצד הפנים ואין בו צד האחור, דאפילו דאין עשוי כל הגוף שלם פנים ואחור – נמי אסור, אבל אם צד הפנים עצמו אינו שלם, שאין בו אלא רק צורת הראש בלבד ואין בו ידים ורגלים – מותר אפילו בבולט, וכן אם הוא חצי גוף כאדם השוכב על צידו, שאין בו אלא עין אחת ואוזן אחת וחצי חוטם ויד אחת ורגל אחת – מותר אפילו בולט. ויש חולקין ואוסרין בכל גוונא בבולט, וכיון שהוא איסור תורה – יש להחמיר כסברת האוסרין". וראה עוד בהרב הראשי פי"ד שא' ח-יא. בדברי מרדכי (שמות, יתרו, עמ' קס"ה).
יוצא שצורת אדם בולטת אסור ואפי' חצי צורה של אדם, וצורה שאינה בולטת מותר, אמנם מכל מקום אין לעשות כיון שמונע טובה מאותו אדם שנקבר שם שאי אפשר להתפלל שם.
העולה
אין לעשות תמונות של אנשים על המצבה ואף בתמונה שאינה בולטת כיון שאי אפשר להתפלל שם וכ"ש אם היא בולטת.