כיסוי ראש בפני האח

שאלה

האם מותר לאח לראות את השיער של אחותו הנשואה?

תשובה

אסור לאח לראות שיער של אחותו נשואה.

מקורות

כתב הפני יהושע קידושין דף פא עמוד ב "פיסקא מתייחד אדם עם אמו אמר ר"י אמר רב אסי מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ועם בתו. ופרש"י בד"ה ודר עם אמו או עם בתו דלא תקיף יצריה דאהני בהו אנשי כנסת הגדולה דכחלינהו ונקרינהו לעיניה כו' עכ"ל. ואף על גב דפרש"י כן אאמו ואבתו על כרחך דאאחותו נמי קאי דאל"כ אין טעם כלל להתיר ייחוד באחותו טפי מבאחרות ובלא"ה ודאי אהני אנשי כנסת הגדולה נמי לקורבת אחותו אלא דאפ"ה אין לסמוך על זה לדור עמה בקביעות משא"כ באמו ובתו דאפילו מקמי אנשי כנה"ג אין להחמיר בהם אף לעיקר ייחוד דהא מהאי קרא דרמז לייחוד גופא ילפינן דאדם מתייחד עם אמו, וכבר כתבתי דלפי"ז ה"ה באב עם בתו וכמ"ש בשם הירושלמי מש"ה מותר אף לדור עמהם, כן נראה לי".
ובמקנה שם בקידושין [פ"א ע"ב ברש"י ד"ה ודר עם אמו] הסביר, דטעם היתר הקירוב באמו ובתו אף דלא חילקה תורה בלאו דלא תקרבו לגלות ערוה בין אמו ובתו לשאר עריות, משום דאנשי כנסה"ג נקרינהו לעיניה, ולא אהני אלא ליצרא דקרובתיה אבל ליצרא דאשת איש לא אהני מידי, ובזה אין חילוק בין אם היא קרובה או לא, ויישב בזה שיטת רש"י הנ"ל בהך דלא סבר לה מר דמקדשא שהאיסור בה משום אשת איש, ושזה טעם הפוסקים דבנתקדשה בתו איכא איסור חו"נ עיין שם.
וכתב בשו"ת דברי יציב חלק אבן העזר סימן לו "ויש פוסקים שכתבו דהמחמיר שלא להתיחד עם בתו תבא עליו ברכה, עיין ברא"ש שם בקידושין סי' כ"ד ובקיצור פסקי הרא"ש. ובלבוש אהע"ז סי' כ"ה ס"א הביא הך דגדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם הזהרו בי מפני בתי וכו' כלומר אל תניחוני להתיחד עם בתי וכו' עיין שם. ורבינו יונה כתב בספר היראה [אות רל"ד] אל תתיחד עם שום אשה אפילו בתך או אחותך וכו' עיין שם, והאריכו בזה. והגם שלא נהגו כן כלל ולא חזינן לרבנן קשישאי שיזהרו בזה, והטעם אפשר דהוי כעין גזירה שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה, וגם מפני דוחק הדירות וד"ל, ואפשר דמטעם הנ"ל הוי כיוהרא שינהגו כן. אך בקול זמר מבתו הגדולה שהגיעה לכלל נדות, שלהמקנה ליכא הך דאהני אנשי כנסה"ג, יש מקום למדת חסידות ליזהר שלא לשמוע, דלפי הנ"ל י"ל דקול זמר חמור יותר כשיש חשש הרהור ונהנה ודו"ק".
והנה הביאור הלכה סימן עה ד"ה טפח כתב "טפח מגולה וכו' – עיין בספר שולחן שלמה שכתב דשיעור זה שייך אפי' בקטנה מבת ג' ואילך שהיא ראויה לביאה ואם היא בתו הוא מי"א שנה ואילך וכדלעיל בסימן ע"ג עי"ש". וכתב בשו"ת אור לציון חלק ב פרק ו שא' י"ב "יש אומרים שמבת שלש שנים יש לה דין טפח באשה ערוה, ויש אומרים שאין לה דין טפח באשה ערוה עד זמן שתראה כגדולה שיש בה חשש הרהור, ובדרך כלל הוא מגיל שש או שבע שנים, והמיקל יש לו על מי לסמוך. ואין הבדל בזה בין בתו לבת אחרת". וראה בהערה שכתב שאפשר שלעניין ק"ש גם פחות מי"א יחשב כערווה.
והנה כעין השאלה ממש נשאל בשו"ת משנה הלכות חלק י סימן כה וכתב "ולפענ"ד הנה מבואר בש"ע א"ח סי' ע"ה שער של אשה שדרכה לכסותו אסור לקרות כנגדו הג"ה ואפילו אשתו ע"כ. ומבואר דשער באשה אפילו היא אשתו נמי ערוה היא והרמב"ם פ"ג מהק"ש הט"ז כתב וכל גוף האשה ערוה לפיכך לא יסתכל בגוף האשה וכו' ובהגמ"י שם וז"ל ופי' בה"ג הני מילי אשתו אבל אשה אחרת אפילו דבר קטן מטפח וכן בשוק באשה ושער באשה כל הני אסור לקרות ק"ש כנגדן. ועיין מ"ב סי' ע"ה אות י' דכל מקום שנהגו בנות ישראל בזה המקום ליזהר שלא לצאת אפילו מעט מן המעט חוץ לקישוריה הרי הוא בכלל ערוה ובשו"ת כק"ז מרן הח"ס סי' ל"ו א"ח פסק כזוהר פ' נשא להחמיר שלא יתראה שום שער מאשה דגרמא מסכנותא לביתא וגרמא לבנהא דלא ישתבחון בדרא וסטרא אחרא לשרות בביתא וכ"ש אם הולכות בשוקא כך ע"כ בעיא איתתא דאפילו קורות ביתה לא יחמון שערה חדא מרישתא והאריך בזה שם ובמ"ב אות י"ד.
ולכן פשוט דאין נפ"מ בין אחותו או אשה אחרת דמאחר דשער אשה שדרכה להיות מכוסה יש לה דין ערוה א"כ כשמגלות אותן הו"ל מסתכל בערוה ולכן נמי אין נפ"מ אם הוא אביה ג"כ דמ"ש בתו מאשה אחרת כיון דשער באשה הו"ל ערוה אין נפ"מ בזה.
וגדולה מזו ראיתי לרבינו המאירי שלהי קידושין בהא דתנן אם לא הביא סימני נערות ושאינה בושה לעמוד ערומה שמותרת בחיבוק ונישוק וישנה עמו בקירוב בשר מ"מ אם נתקדשה אסור שכבר נתלבשה מן היצר מצד מה שהרגישה בקדושיה, וכן אסור לחבקה ולנשקה ע"ש והוא דבר פלא עכ"פ מה שנודע לדידן נראה פשוט דלענין שער באשה ערוה שאם אסורה להראותן לקורות ביתה וכ"ש שבעלה אסור וכולי עלמא ודאי אסור לראות שערות ראש נשים נשואות ואין נפ"מ בין אחותה או בתו או שאר נשים לענין זה".
העולה
אסור לאח לראות שיער של אחותו נשואה.