שאלה
האם אבל בתוך שנתו יכול לעשות ברית, וסעודת ברית בביתו לתינוק של חבר ?
תשובה
אבל בתוך י"ב חודש טוב שיימנע לקיים סעודת ברית מילה לחברו בביתו ורק באופן שמשתתף במעמד הברית בלבד ללא הסעודה מותר, ואף לישב בסעודה ללא אכילה יש לאסור לבני ספרד (והאשכנזים התירו כשיושב במקום נפרד), ואם משמיעים שם מוזיקה יכווין שלא להנות מכך. ורק לאבל בעל ברית התירו להשתתף בסעודת המילה.
אמנם במקום שחוששים שיתבטל הסעודה יש להקל בצירוף דעת הר"ש שאינה כסעודת מצוה שאסורה רמ"א שבביתו מותר ערוך השולחן זרע אמת ח"ג סי' ק"ע, דהיכא שתתבטל יש לסמוך על המקלים.
מקורות
ראשית יש להקדים שהטור (יו"ד סי' שצא) כתב שאבל אסור בשמחה כל שלשים יום, והביא את דברי הראב"ד שתוך שלשים אסור בכל סעודת מצוה שבעולם.
והנה בעצם דין השתתפות של אבל בסעודת ברית מילה אם היא בגדר שמחה האסורה לאבל, בבית יוסף (יו"ד סו"ס שצא) מובא בזה מחלוקת ראשונים, התוספות (מו"ק כב, ע"ב ד"ה ולשמחת) הסתפקו בגדר סעודה של מצוה המותרת לאבל והביאו שהר"א כתב בשם רבינו שמשון שאבל מותר להכנס לסעודת ברית מילה שלא נחשבת בגדר של שמחה משום צערא דינוקא, וראייתו כדאמרינן בגמ' (פ"ק דכתובות ח, ע"א) משום שלא מברכים בה שהשמחה במעונו וטרידי וליכא שמחה. אך מובא שם שהר"א עצמו אסר לאבל לאכול אפילו עם המשמשין וטעמו שגרע משמחת מרעות, והתיר לאבל רק להכנס לברית המילה בלא להשתתף באכילה ושתיה, עכ"ד. אולם דעת הסמ"ק (סי' צז עמ' סה) להתיר לאבל להשתתף בסעודת ברית מילה שכן המנהג, מכל מקום דעת בעל הסמ"ק (אבי הספר) לאסור מפי רבותיו וכן דעת הרב ר' טוביה לאסור בין בסעודת חתן בין בסעודת ברית מילה שהיא בגדר שמחה דכתיב "שש אנכי על אמרתך" (תהילים קיט קסב) ואסר שם (לענין נישואין) אף לאכול עם המשמשין אם אינו אוכל בבית אחר במקום שאין מברכין שהשמחה במעונו, עכ"ד. וכן כתב הדרכי משה (סי' שצא אות ב) בשם המרדכי (סי' תתצא) והכל בו (סו"ס קיד) שכתב שלא לאכול בחתונה וברית מילה אף עם המשמשין ורק באותו בית כמו שכתב הסמ"ק הנ"ל, אך ציין שהב"י כתב להקל בזה בשם התוס' (מו"ק שם) והגהות מיימון (הלכות אבלות סו"ס יט) וכן פסק מהרא"י בתרומת הדשן (סי' רסח) בשם ריב"א שהתיר לאבל לאכול בסעודת ברית מילה אפילו תוך ל' ואפילו תוך ז' ובלבד שלא יצא מפתח ביתו וכן בפדיון הבן, עכ"ד. ובפסקי הרא"ש (כתובות אות קטז) כתב שמותר להשתתף אף בסעודת ברית מילה אף שהוא אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו. וכן כתב הריטב"א (מו"ק שם) הו"ד בחיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כ"א). (ועיי"ש שהקשה סתירה בדברי הריטב"א מכתובות ח, ע"א שם כתב שאסור לאבל להיכנס לסעודת המילה).
אולם מאידך דעת הרבה פוסקים להחמיר בזה הרמ"א (שצא, סעי' ב בהגה) כתב וז"ל, אבל תוך שלשים אסור לכל סעודת מצוה שבעולם אבל סעודת מצוה סעודת מצוה דלית בה שמחה מותר ליכנס בה כגון פדיון הבן או סעודת ברית מילה מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה ובלבד שלא יצא מפתח ביתו. ויש אוסרין בסעודת ברית מילה והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם תוך י"ב חודש אם הוא חוץ לביתו ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודת שאין בהם שמחה אבל בסעודת נישואין יש להחמיר, עכ"ל. מבואר מדברי הרמ"א שיש לאסור לאבל לאכול באותו בית ששם נעשתה ברית המילה ורק אם אוכל בביתו מותר. כדעת הרמ"א כן כתבו כמה אחרונים ובהם הלבוש והדרישה, וכן כתבו הגר"א פלאג'י (הו"ד בספר חקקי לב חיו"ד סי' נו) וכן בחקרי לב יו"ד (ח"ד סי' קנ, ירושלים תשנ"ח).
למעשה הפוסקים התירו לאבל תוך ל' יום או תוך י"ב חודש על אביו ואמו להשתתף במעמד ברית המילה עצמה ללא הסעודה, כמו שכתב בזה השו"ע לענין חופה (יו"ד סי' שצא סעי' ג) שיש אוסרין לאבל להשתתף בסעודת החופה והתירו לו רק לשמוע ברכות החופה, עכ"ד. ולענין ברית מילה כן כתבו בגליון מהרש"א בשו"ע (סי' שצא) וכ"כ בדעת תורה למהרש"ם (שם ס"ב) וכן כתב בספר גשר החיים (ח"א פכ"א סעי' ח' אות ה) לאסור לאבל להשתתף בסעודת הברית ורק במעמד הברית מותר. וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (אשרי האיש חיו"ד ח"ב פי"ט סעי' כז). וכן כתב בספר נהר מצרים (הל' אבלות אות קנב) שהמנהג לאסור לאבל להכנס לסעודת המילה. וכן כתב בזה בשו"ת תפילה למשה (יו"ד סי' מא), ועיין בספר תורת הברית (פי"ט אות כד בהערה) שכתב בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שאם המוזמנים הם סתם קרובים וידידים אסור להם להשתתף בסעודת המילה תוך י"ב חודש לאבלותם אך לאבי האב או אבי האם מותר להשתתף בסעודת המילה, עכ"ד. אולם דעת מרן הגר"מ אליהו זצ"ל כדעת האוסרים (לעיל) לאבל להשתתף בסעודת המילה, עיין בצרור החיים (פי"ג דין שנת האבל אות קצא והלאה) שכתב, שאין לאבל להשתתף בסעודת ברית מילה אך במעמד הברית עצמה מותר לו להשתתף. אך עיין שם (אות קצד) שאב שיש ברית לבנו יכול להשתתף כרגיל בסעודת המילה, ואף להזמין קרוביו וחבריו. וכן בסב אבל להשתתף בברית לנכדו מובא דעת מרן הרב זצ"ל שם (אות קצה) שיכול להשתתף בברית עצמה ולא בסעודה. (ונראה כוונתו בתנאי שאינו מבעלי ברית שודאי אם הוא אחד מבעלי ברית מותר להשתתף אף בסעודה, כמו שיתבאר לקמיה) לענין ישיבה בסעודה ללא אכילה כתב מרן הרב זצ"ל שם בזה"ל: כעקרון לא, אמנם למנהג האשכנזים יש שעושים שולחן במקום אחר לאבלים ואוכלים שם ונחשב שאוכלים בסעודה לעצמם, ע"כ. וכן לענין אבל שמשמיעים בביתו כלי נגינה כתב מרן הרב זצ"ל (שם) שיכווין שלא להנות מכך עיי"ש.
ויש לדון בזה במקום שיש לחשוש שתתבטל הסעודה לגמרי האם בזה יודו הפוסקים המחמירים בזה להקל, בערוך השולחן (סימן שצא ס"י) הביא את מחלוקת הפוסקים בהשתתפות אבל בסעודה וכתב וז"ל, ונראה לעניות דעתי במקום ההכרח יש לסמוך על דעות המקילות, דהלכה כדברי המיקל באבל. ובשמחת בניו ונכדיו – וודאי מותר. עכ"ל. אולם להלכה נראה משום שהרבה פוסקים החמירו בזה כמו שציינו לעיל דעת הרמ"א ופוסקים רבים שכתבו להחמיר אף למנהג הספרדים כמו שכתב הנהר מצרים הנ"ל ורבים מהפוסקים הנ"ל, אף שהלכה כדברי המיקל באבל מכל מקום נראה להחמיר בזה שרבו האוסרים, ובפרט לדעת הרב זצ"ל בצרור החיים שהחמיר אפי' בסב להשתתף בסעודת הברית וודאי שאי השתתפות הסב בסעודה הינה הכרחית ובכל זאת אסר בצרור החיים הנ"ל, דלא כהערוך השולחן.
ולענין מזונות אם נחשב סעודה עיין בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן קלב) שנחשב כסעודה וממילא ייאסר אף במזונות.
אבל בעל ברית
כל האמור לעיל הוא בסתם אבל שאינו בעל ברית אבל באבל שהוא בעל ברית הבית יוסף הביא את תשובת מהרי"ל (סי' קכג) שבעל ברית ומוהל מותרים להכנס לסעודה שיום טוב שלהם הוא, וכן כתב בפרנס (סי' רמ) שהמרה"מ תוך שלשים של אביו היה בעל ברית ורחץ והביא עוד שם שמותר ללבוש בגדי שבת עד אחר בית הכנסת, וכן כתב התשב"ץ (סי' תתכה) מסקנת מהרי"ל להתיר לבעל ברית ומוהל לאכול בסעודת ברית מילה וכתב שהאוכל שם לשם שמים הרי זה זריז ונשכר, עכ"ד. (ועיין בהגהת מהרי"ל שם שחלק וכתב שאסור ורק עם המשמשים נהגו העולם להקל) אולם המרדכי במו"ק (סי' תתעב) כתב בשם כמה גדולים שמותר לאבל בעל ברית להשתתף רק במעמד הברית ולא בסעודה, הלכה למעשה צידד הבית יוסף להקל כדעת המהרי"ל שבתראה הוא. אולם הדרכי משה (שם אות ג) חולק ומחמיר באבל בעל ברית תוך ל' וכתב שהיתרו של מהרי"ל קאי רק לאחר ל'. וטעמו כמו שכתב הטור בשם הראב"ד שתוך ל' לאו דווקא אבל על אביו ואימו נקטינן להחמיר אלא אף אבל על שאר קרובים. (עיין בחידושי הגהות שביאר כך). וכך פסק הרמ"א להתיר באבל בעל ברית לאחר שלשים אע"פ שאין המילה בביתו. ולמעשה נחלקו בזה אחרונים דעת הב"ח שכל חומרת הרמ"א בדעת מהרי"ל הוא דוקא בתוך ל' על אב ואם אולם אבל על שאר קרובים מותר אף בתוך ל'. וכן כתב הפת"ש (סק"ג) בשם הנו"ב (חיו"ד סי' ק) להתיר באבל על שאר קרובים בתוך ל'. עיי"ש. אולם הש"ך (סק"ג) וכן הט"ז (סק"ג) ס"ל שדברי הרמ"א בדעת מהרי"ל אתי לאסור אף באבל על שאר קרובים בתוך ל' דלא כב"ח. אך להלכה כתבו בגשר החיים (כא, ח) ובדרכי תשובה (סי' שצא) להתיר לאבל בעל ברית להשתתף אף בסעודת המילה.
העולה
אבל בתוך י"ב חודש טוב שיימנע לקיים סעודת ברית מילה לחברו בביתו ורק באופן שמשתתף במעמד הברית בלבד ללא הסעודה מותר, ואף לישב בסעודה ללא אכילה יש לאסור לבני ספרד (והאשכנזים התירו כשיושב במקום נפרד), ואם משמיעים שם מוזיקה יכווין שלא להנות מכך. ורק לאבל בעל ברית התירו להשתתף בסעודת המילה.
אמנם במקום שחוששים שיתבטל הסעודה יש להקל בצירוף דעת הר"ש שאינה כסעודת מצוה שאסורה רמ"א שבביתו מותר ערוך השולחן זרע אמת ח"ג סי' ק"ע, דהיכא שתתבטל יש לסמוך על המקלים.