שאלה
האם לוי יכול לעלות לתורה כעולה ראשון במקום כהן כשאין שם כהן?
תשובה
היכן שאין כהן לספרדים אין לעלות לוי לעליית ראשון- אל"כ במקום הצורך
ולאשכנזים ראוי להימנע אבל אפשר.
לתימנים מעלים לוי במקום כהן.
מקורות
כתב בשו"ת מאמר מרדכי (ח"ג סי' ז'), וז"ל: "המשנה במס' גיטין (נ"ט ע"א) אמרה: "אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום: כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל". ושם (ע"ב) אמרו בגמרא: "אמר אביי: נקטינן אין שם כהן – נתפרדה חבילה". ורש"י (ד"ה "נתפרדה חבילה") הביא שני פירושים. פירוש אחד: "נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל". ופירוש שני: "שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה – יקדים". והתוס' (ד"ה נתפרדה) כתבו כהפירוש השני".
הרמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יב הי"ט סתם וכתב "אין שם כהן עולה ישראל, ולא יעלה אחריו לוי כלל", משמע שלא יעלה לוי במקום כהן.
וכתב הב"י "מצאתי כתוב אסור לקרות לוי במקום שאין כהן אלא מתחלה במקום כהן כי יש שני פירושים על אין שם כהן נתפרדה חבילה ולכל הפירושים יכול לקרות במקום ראשון ע"כ ואף על פי שפירש רש"י איבד הלוי את כבודו היינו לומר שאיבד כבודו משום לויה אבל אם קוראים אותו תחלה מפני גדולתו בהא לא איירי ומכל מקום לא יקראוהו שני אף על פי שמפני גדולתו ראוי לקרותו שני מאחר שהוא מקום קבוע ללוי…ורבינו ירוחם (נ"א ח"ג כ:) אחר שהביא שני פירושי רש"י כתב שיש מי שפירש שאין לוי קורא אחר ישראל שקרא ראשון שמא יבואו להעלות לכהונה לישראל על זה ויש מי שפירש שיכול לוי לקרות אחר ישראל שקרא ראשון כי לא אמרו נתפרדה חבילה אלא שיכול ישראל לקרות במקום לוי ודוקא כשאין הלוי גדול ממנו אבל אם הלוי גדול ממנו לא כי יאמרו אם לא שהיה כהן לא היה קורא לפני לוי גדול ממנו ולדברי כולם שלישי או רביעי יכול לקרות לוי וכן נהגו עכ"ל והכל בו (הל' קרה"ת יא.) כתב אין שם כהן ישראל קורא וכתב הרמב"ם שלא יעלה אחריו לוי כלל ויש אומרים שיעלה אבל לא במקום כהן ולא במקום לוי ויקרא אותו החזן בשמו ומזכיר ואף על פי שהוא לוי עכ"ל", כלומר שלמד שדין זה תלוי בשני פירושים ברש"י שלפירוש הראשון לא מעלים לוי כלל ולפירוש השני אם ירצו יכולים לעלות.
וכתב השו"ע (סי' קל"ה סעי' ו'), ז"ל: "אם אין כהן בבהכ"נ – קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי, הגה: אבל ראשון – יוכל לעלות (ב"י מהרי"ל בשם ר' ירוחם נ"ב בח"ג). וכשקורין אותו – אומרים: במקום כהן, שלא יטעו לומר שזהו כהן (טור)". לכאורה מרן סתם כדעה שנתפרדה החבילה והרמ"א פוסק כדעה השניה.
וכתב החיד"א (לדוד אמת סי' ה', אות ט"ז): "אם אין כהן בבית הכנסת, ישראל יעלה במקום כהן ולא יעלה לוי כלל" (והביא גם דעת היש אומרים שיכול לעלות). וכן פסק הרב כה"ח (סי' קל"ה אות מ'), וז"ל "ואם אין כהן בבית הכנסת קורא ישראל במקום כהן וכו'. הגה. אבל ראשון יוכל לעלות. הכי איתא בגיטין נ"ט ע"ב, אמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה חבילה, ופירש רש"י ז"ל בשם ה"ר יצחק ורב עמרם דנפסק הקשר ואיבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל אבל בשם רבי יצחק הלוי כתב שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים עכ"ל, וכתב הרא"ש דריצב"א היה תופס זה הפירוש השני עיקר וכתב דדוקא אם הישראל חשוב ממנו אבל אם שוין לוי קודם ואפילו לקרות במקום כהן יעו"ש, והביאו הטור וכתב וכן עיקר, וכתב בית יוסף בשם מצאתי כתוב דלכל הפירושים יכול לקרות לוי במקום ראשון יעו"ש, וכן כתב דרכי משה אות ו' בשם מהרי"ל דלוי יכול לקרות לראשון אף לפירוש הראשון דרש"י יעו"ש, וכך הם דבריו כאן בהגהת שלחן ערוך שכתב אבל ראשון יוכל לעלות. אבל דעת מרן ז"ל נראה מדלא העתיק בשלחן ערוך מה שכתב בבית יוסף בשם מצאתי כתוב אלא רק לשון הרמב"ם משמע דסבירא ליה כפירוש ראשון דרש"י וגם אינו עולה לוי כלל אפילו ראשון, וכן כתב הט"ז ס"ק ו' דלשון השלחן ערוך הוא לשון הרמב"ם ור"ל שכלל לא יקרא הלוי והגהת רמ"א היה לו לכתוב ויש אומרים ראשון יוכל וכו', וכן כתב הפרי חדש אות ו' בדעת השלחן ערוך אף על גב דלדידיה לא סבירא ליה הכי יעו"ש, וכן כתב הב"ח דלענין הלכה בפלוגתא דרבוותא נראה לפע"ד שלא יקרא לוי כלל דבזה יוצא ידי כל הפירושים דהא לפירוש אחר נמי אם ירצה אין קורא ללוי כלל מה שאין כן אם יקרא לוי ראשון או שני או שלישי דעובר על דברי חכמים לפירוש ראשון דלא יקרא ללוי כלל, וכתב דהכי נקטינן ודלא כמו שכתב בהגהת שלחן ערוך דראשון יוכל לעלות, וגם כתב דלא כמו שכתב בית יוסף בשם מצאתי כתוב דגם לפירוש ראשון יוכל לעלות תחלה דליתא יעו"ש, והביאו שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ה', וכן כתב מהר"י עייאש בספר בית יהודה סימן ב' דסברא זו שכתב בית יוסף בשם מצאתי כתוב אינה מוסכמת דלפירוש ראשון לא יעלה לוי כלל אפילו בראשון ודעת השלחן ערוך הוא כדעת הרמב"ם ז"ל דלא יעלה הלוי כלל לא ראשון ולא שלישי ומה שכתב מור"ם בהגהת שלחן ערוך אין ר"ל דכן הוא דעת השלחן ערוך אלא סברא דנפשיה קאמר והוה ליה למימר ויש אומרים אלא שכן דרכו ברוב המקומות לכתוב סתם כמה דברים אשר הם שנויים במחלוקת יעו"ש, וכן כתב המור וקציעה וז"ל ואינו קורא כלל וכן הוא לפי דעת המקובלים שאין להתחיל במדת הדין כמו שכתב ר' שם טוב בסוף ספר האמונות עכ"ד. מיהו דעת הט"ז שם דאם הלוי גדול יותר או לכל הפחות בשוין אז הלוי קודם לעלות ראשון אבל אם הישראל גדול הוא עולה ראשון ואז לא יעלה הלוי כלל יעו"ש, וכן נראה דעת המגן אברהם ס"ק יו"ד, פרי חדש שם, אליה רבה אות ט', מאמר מרדכי אות ח'. ועל כן כיון דדין זה לא נפיק מפלוגתא ובפרט דיש פוסקים דסבירא להו דדעת הרמב"ם ומרן ז"ל דאינו עולה לוי כלל לא בראשונה ולא בשנייה ולא בשלישית, וכן כתב האגור דבאשכנז נוהגים שלא לקרות לוי כלל והביאו הדרכי משה אות ו', הכי נקטינן דשב ואל תעשה עדיף וכמו שכתב הב"ח ואין לקרות הלוי כלל באותה קריאה אלא דוקא למפטיר או לאחר שביעי. ואף על גב דבסעיף יו"ד כתב דנהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל וכו', התם שאני משום דכבר קרא הלוי במקום הראוי לו וליכא זלזול אחר כך אבל כשלא קרא במקומו ואתה מעלהו אחר כך במקום אחר איכא זילותא, אי נמי יש לומר הטעם מפני כי התם התירו משום חתונה וכמו שכתב הבית יהודה שם. רק במקום שכבר נהגו כסברת מור"ם ז"ל ודעמיה אין למחות בידם כי יש להם על מה לסמוך, והיינו אם כבר נהגו בכל האתרא ההוא אבל בבית הכנסת אחת אין קרוי מנהג דאמרינן דנהגו כך מחמת שלא היו בקיאין בדין, ולסברא זו מותר לקרותו ללוי שלישי או רביעי כמ"ש בבית יוסף ובדרכי משה שם ובאחרונים, אלא דהלבוש כתב דלא נהגו לקרותו אלא רק ראשון בלבד יעו"ש, וכן כתב שערי אפרים שער א' אות י"ג. וכן אם הלוי חתן והמנהג לעלות החתן לספר תורה ואין שם כהן שקורא הלוי ראשון מפני שאי אפשר אם לא יעלה עיין דרכי משה שם, וכן כתב הדרישה סוף אות ב'". וכן פסק בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ג אור"ח סי' ד').
וראה בשתילי זיתים (שם ס"ק י"ג) שכתב, שמנהג בני תימן להעלות לוי ראשון, והסביר את שיטת מרן ז"ל באופן אחר. וראה במשנ"ב (שם ס"ק כ"ד) שפסק כרמ"א.
ולמעשה כתב מרן הרב מאמר מרדכי שבת ח"ב פל"א סעי' כ' "במקום שאין כהן: למנהג הספרדים – מעלים ישראל במקומו ואין מעלים לוי במקומו. וכשעולה ישראל במקום כהן מכריזים: "במקום כהן". ויש קהילות מן הספרדים שנהגו להעלות לוי במקום כהן. ובמקום שאין מנהג ידוע – יעלו ישראל במקום כהן ולא לוי במקום כהן. למנהג האשכנזים – מעלים לוי במקום כהן, ומכריזין: "אין כהן, לוי עולה במקום כהן".
העולה
היכא שאין כהן לספרדים אין לעלות לוי לעליית ראשון- אל"כ במקום הצורך
ולאשכנזים ראוי להימנע אבל אפשר.
לתימנים מעלים לוי במקום כהן.