טעה ובמקום ללהתחיל חזרה אמר קדיש

שאלה

שליח ציבור שטעה ובמקום להתחיל החזרה התחיל הקדיש מה עליו לעשות להמשיך הקדיש או להפסיק ולהתחיל החזרה ?

תשובה

הורה מורינו הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א
כיון שהתחיל באמירת הקדיש שוב לא יפסיק ומכל מקום אחרי כן יאמר את החזרה תחנון ושוב קדיש, אמנם למנהג האשכנזים אם לא הגיע לאמן יהא שמיה רבה יפסיק ואם הגיע יסיים וכנ"ל.

מקורות

כתב השו"ע סי' רפ"ב סעי' ו' "אם טעה ש"צ וסיים הפרשה עם הששי ואמר קדיש, א"צ לקרות עוד אחר אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הששי, דקי"ל מפטיר עולה למנין שבעה".
וכתב עליו הברכ"י ס"ק י"א "ואומר קדיש וחוזר וקורא וכו'. משלים שגמר קריאתו ואמר קדיש ובאמצע אמירתו הקדיש נזכר שלא בירך ברכה אחרונה על קריאתו, נראה דיגמור לומר הקדיש ואח"כ יברך. ועיין בספר יד אהרן סי' ו' הגה"ט ובתשובת נחלת יעקב סי' מ"ח הביאה בספר אמת ליעקב דף ל"ז ע"א. ודוק". וכתב ב'אישי ישראל' פכ"ז הערה קיז בשם הרב חיים קנייבסקי שליט"א, שאפשר שאפי' אמר מילה אחת מהקדיש יגמור.
בשערי אפרים שער ז' סעי' ל"ג כתב "אם אחר שהשלים אחרון הקריאה התחיל לומר קדיש ונזכר שעדיין לא ברך ברכה אחרונה יגמור הקדיש ויברך ברכה אחרונה ודוקא אם אמר ואמרו אמן אבל אםם נזכר קודם יפסיק ויברך". וראה בפתחי שערים ס"ק כ"ג שכתב "כ"כ הברכ"י ונראה שכל שעדיין לא אמר ואמרו אמן יהא וכו' שפיר דמי להפסיק".
ב
והנה נראה לדמות העניינים אחד לשני דהנה בעניין הקדיש שאחר תחנון מצינו מחלוקת שהנה כתב הלבוש אורח חיים סימן קלב סעי' א' "ואחר כך אומר הש"ץ חצי קדיש על פסוקי התחנה, כדי להפסיק בינם ובין הפסוקים שיאמרו אחר כך".
אולם הבא"ח פרשת ויחי סעי' א' כתב "מה שתיקנו חז"ל קדישים בשחרית, עניינם הוא כך, דהתפלה היא לצורך תיקון ועילוי עולמות אבי"ע, והוא כי מן התחלת התפלה עד ברוך שאמר הוא בעולם העשיה, ומשם עד יוצר אור בעולם היצירה, ומשם עד תפילת י"ח בעולם הבריאה, ותפלת י"ח היא באצילות, ואח"כ יורדים מעילא לתתא, לפי שבימי החול אין בנו כח להעמידם בעילוי הנעשה להם אלא רק לפי שעה ותכף חוזרים למקומן, והנה מן אשרי עד תפלה לדוד בבריאה, ומשם עד אין קדוש כה' ביצירה, ומשם עד עלינו לשבח בעשיה. ולכן תקנו קדיש בין כל עולם ועולם, דע"י הקדיש המתוקן ע"פ הסוד במספר התיבות והאותיות שבו תהיה שלימות עליית העולמות למעלה ממדרגתם", וא"כ התחנון הוא בכלל תפילת עמידה.
ומכל מקום לשני השיטות אם טעה ואמר קדיש לפני תחנון יחזור ויאמר שוב. וכ"כ בשו"ת להורות נתן ח"ו סי' ז', וע"כ כתב שיחזור ויאמר שוב קדיש וכ"כ בהליכות שלמה.
וראה עוד בשו"ת רבבות אפרים ח"א סי' צ"ז שכתב דכיון דתחנון רשות הוא כדאיתא בטור לכן לא יאמר שוב קדיש, וראה באורחות רבנו ח"ג עמ' רכ"ה מביא עובדא אצל החזו"א דטעה הש"ץ והתחיל קדיש והורה דשוב לא יאמרו תחנון, אמנם על דין זה חלקו כל האחרונים דלא דמי לבית אבל ששם בדין לא אמרו.
וא"כ לכאורה יש לדמות ביניהם אמנם יש לחלק שבעוד שבקדיש שאחרי קריאת התורה נתקן עליו וא"כ בדין אמרו, ואין הברכה מעכבת בו, משא"כ הכא שהקדיש לא שייך כאן בין לפי הקבלה ובין לפי הפשט, א"כ בדין שיפסיק, וא"כ אף בהמשיך את הקדיש, אמנם בשו"ת רבבות אפרים ח"ז סי' ע"ט כתב בטעה ואמר קדיש לפני תחנון, שיגמור את הקדיש ושוב לא יאמר קדיש נוסף.
אמנם מצינו שכתב בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן ע "ש"ץ ששכח לומר ויכולו וברכה מעין ז' ונזכר באמצע הקדיש איך יגמור הקדיש ביום טוב שחל בשבת שהש"צ שכח לומר ויכולו וברכת מעין שבע ובאמצע הקדיש אחרי עניית הקהל אמן יהא שמיה רבא נזכר ודאי יש לו לגמור קדיש זה בלא תתקבל וגם רק חצי קדיש שהוא לגמור בדאמרן בעלמא ואמרו אמן כמו שעושין בחול שאומרין חצי קדיש אחרי שמונה עשרה כשאין אומרין תחנון וכשאומרין תחנון אחר תחנון רק חצי קדיש ואחר קריאת התורה רק חצי קדיש דהוא מטעם דלא נגמר סדר התפלה שהוא אחר ובא לציון, והכא נמי הא לא נגמר סדר התפלה עוד מכ"ש דהא אף בקדיש לא הי"ל להפסיק, שלכן שפיר הורה כתר"ה בזה.
אבל אם נזכר קודם בעגלא ובזמן קריב שעדיין לא נתחייבו הקהל לענות אמן יש"ר נראה לע"ד דכיון דליכא הזכרת שם שמים יש לו להפסיק תיכף כשנזכר לא רק לאלו שאין אומרים ויצמח פורקניה שעדיין לא גמרו שום ענין ממש… אלא אפילו לאלו שאומרין ויצמח פורקניה שאיכא איזה גמר ענין גם בויקרב משיחיה, נמי אין זה הגמר ממש דלכן כיון שאין בזה הזכרת שמות לבטלה יש לו להפסיק לומר ויכולו וברכת מעין שבע ולומר קדיש דתתקבל. ואם נזכר אחר שכבר גמר כל הקדיש נראה דאחר שיאמר ויכולו וברכת מעין שבע יאמר עוד הפעם קדיש שלם דתתקבל מאחר דברכת מעין שבע הוא תפלת צבור, ואף שיש לחלק מאחר דהקהל הא לא אמרו אותו וגם לא יצאו בו אולי שאני מ"מ כיון שליכא הזכרת שם יש להצריך לומר קדיש דתתקבל עוד הפעם". וא"כ נראה שכיון שהתחיל והגיע ואמרו אמן, שוב אין לו להפסיק, וא"כ ה"ה לברכ"י שאפי' התחיל שלא יפסיק, אמנם יש לחלק מהטעם שאמרנו לעיל. וכך נראה משו"ת משנה הלכות ח"י סי' ט"ז.
אמנם דעת מרן הרב (הלכות ש"צ עמוד פ"ט) שאם סיים את הקדיש יאמר ברכת מעין שבע ולאחריה לא יאמר שוב קדיש.
העולה וכן הורה מורינו הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א
כיון שהתחיל באמירת הקדיש שוב לא יפסיק ומכל מקום אחרי כן יאמר את החזרה תחנון ושוב קדיש, אמנם למנהג האשכנזים אם לא הגיע לאמן יהא שמיה רבה יפסיק ואם הגיע יסיים וכנ"ל.