וואקלי בברית בספירת העומר

שאלה

מה הדין בסעודת ברית מילה הנערכת בימי ספירת העומר לעניין תזמורת.

תשובה

אין להביא לברית תזמורת או אנשים ששרים ועושים תזמורת וואקלית כדי לשמח

מקורות

כתב השו"ע בסי' תצ"ג סעי' א' "נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא; אבל לארס ולקדש, שפיר דמי, ונשואין נמי, מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו". ובכה"ח ס"ק ו' הוסיף עוד טעמים וז"ל "ובשבלי הלקט וברבינו ירוחם כתבו עוד שני טעמים, אחד לפי שמשפט רשעים בגיהנם לרבי יוחנן בן נורי מפסח ועד עצרת (עדיות סוף פרק ב'), ועוד שהם ימי דין על התבואה שלכך העומר היה בא מן השעורים יעו"ש. חק יעקב אות ג'".
כתב המשנ"ב בס"ק ב' "מפני שבאותו זמן וכו' – ר"ל ואין ראוי להרבות בשמחה [טור]" ובס"ק ג' "שפיר דמי – שמא יקדמנו אחר. ומותר לעשות ג"כ סעודת אירוסין ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין מ"מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכ"ש בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש ליזהר".
וכתב הכה"ח בס"ק ט' "ומותר לעשות באותו פעם סעודת ארוסין. מגן אברהם ס"ק א'. וכן מותר לעשות רקודין. אליה רבה אות ב', אשל אברהם אות א', מחצית השקל. אבל לעשות רקודין ומחולות של רשות נהגו לאסור, ואף מי שעשה שידוכין אסור לעשות ריקודין ומחולות. מגן אברהם שם. ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין מכל מקום מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה דהא אפילו סעודת רשות נוהגין היתר, רק לעשות שמחות יתירות בריקודין ומחולות נהגו איסור. חק יעקב אות ד', חק יוסף אות ג', רבינו זלמן אות א', משנה ברורה אות ג'. וגם בחול המועד דפסח ריקודין ומחולות של רשות יש לאסור. משבצות זהב אות ב'. ומראש חודש סיון עד שבועות יש להסתפק אם יש להקל בריקודין ומחולות של רשות. אליה רבה שם, אשל אברהם שם. ועיין לעיל סימן קל"א סעיף ז' בהגה דמשמע דהם כמו יום טוב".
ב
וכתב ערוך השולחן בסעי' ב' "וכן אצלנו לעשות שידוכים ולכתוב תנאים מותר שמא יקדמנו אחר ומותר לעשות סעודה אך לא בריקודין ומחולות וכ"ש שאסור לזמר בכלי זמר וכן סעודת הרשות מותר כמו סעודות מריעות ובלבד בלא ריקודין ומחולות".
וכתב בשו"ת קרן לדוד סי' קי"ט הבין בדברי המג"א והמשנ"ב דקאי דווקא על סעודת שידוכין שאין בה מצווה ובה אסור לעשות ריקודין ומחולות אבל בנישואין מותר, וע"כ כתב שם שמותר לעשות הכנסת ס"ת בתופים ומחולות, וכן נראה מדברי שו"ת אג"מ או"ח ח"ב סי' צ"ה, שכתב "ובדבר הריקודין ושמיעת הכלי שיר ליכא שום איסור כיון שהן משמחות הנישואין, והרי גם כשעושין חתונה בל"ג בעומר או בער"ח אייר הרי עושין שמחה כל ז' ימי המשתה וגם בריקודין וכלי שיר, ומותרין כל אדם להיות שם ולשמוח בשמחתם, וכן הוא גם בזה כיון שהחתן היה מותר לישא וגם עם כל עניני השמחות גם בריקודין וכלי שיר, מותרין כל אדם להיות שם ולשמוח בשמחתם", וכן הוא באבהע"ז ח"א סי' צ"ז
אמנם באורחות חיים בהג' מהרש"ם סי תצ"ג בשם הדעת קדושים כתב דאף בנישואין שמתקיימים בל"ג בעומר יש להקדים כדי שלא יעשו ריקודים וכלי זמר בליל ל"ד. וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק חלק א סימן קיא "הנה זה אין ספק דהמנהג שלא להתענג מכלי זמר בימי הספירה, וגדול כח המנהג, עד די"ל דנוגע באיסור דאורייתא דהוי כמו נדר, כמ"ש החתם סופר (ביו"ד סי' ק"ז) דהביא מר"ן נדרים (דף ד') דכל שמקבל עליו לעשות מצוה, הוי מן התורה, כדכתיב מפיך זו צדקה, וגם קבלת האבות מחייב את הבנים, וכו', בכתבי הדע"ק (הביאו בהגהות מהרש"ם הנדפס בס' אורחת חיים סי' תצ"ג) לענין נשואין בל"ג בעומר, דכ' דיש להקדים א"ע, ולעשות גם הסעודה ביום ל"ג, ושלא לעשות ריקודים וכלי זמר בליל ל"ד עיין שם, הרי אף בנשואין, והתחיל בהיתר בל"ג בעומר, דעתו להחמיר, וכ"ש בשל רשות. ולדעתי הוי איסור כלי זמר, בכלל מה דאיתא במג"א (סי' תצ"ג סק"א), דכתב דאסור לעשות ריקודין ומחולות, בימי הספירה, ואף דלא הזכיר כלי זמר, מ"מ כלי זמר הוי כל שכן, דהוי שמחה יתירה, מריקודין ומחולות, וכו' ואף דבמקור הדין לא איתא רק ריקודין ומחולות, מכל מקום פשיטא להם, דכלי זמר לא יבצר מהם, וא"כ הה"ד לענין ימי הספירה", וה"ה לברית דלא עדיפי מנישואין.
ג
וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "בר מצווה – מי שהגיע למצוות בימי הספירה עולה לתורה ויכולים לעשות לו גם סעודת בר מצווה ולשיר לכבודו בפה אך לא בכלי נגינה. שירים – יש להזהר עד ל"ג בעומר שלא לשמוע שירים מהרדיו או מטייפ אף שהם שירי קודש". משמע שדעתו שאף וואקלי אסור.
והנה לגבי שירה וואקלית (לא בסעודת מצווה) כתב בשו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לג "הנה לדעתי יש חילוק בזה, והוא אם השירה והזימרה ששומעים מהם המה שירה וזימרה דפומא, זאת אומרת, מה שאנשים השמיעו את תוכם משירת וזימרת פיהם, אזי דינם כשירה וזימרא דפומא דמותר, ואם השירה והזימרה היא מכלי – שירה שניגנו והקליטו אל תוכם אזי דינם אז כזמר – בכלי, ובדומה לזה מצאתי בספר שו"ת אגרות משה חאו"ח סי' קס"ו שהעלה כיו"ב על כלי הרדיא, דאם נשמע שירה דפומא מותר עיין שם.
ושם באגרות משה נוגע גם אודות דינו בימי ספירת העומר והעלה דבימי ספירה יש לאסור בזמרא דמנא אף להמתירין ע"ש, וה"ה איפוא ועוד במכש"כ גם בימי המצרים (שגם ע"ז שואל כבו'), ולדעתי מכיון שבבין המצרים אסור גם בריקודין ומחולות (עיין משנ"ב סי' תקנ"א ס"ק ט"ז). א"כ אסור אפי' אם השירה והזימרה היא ממה שהקליטו משירה וזימרה דפה, וה"ה גם בימי ספה"ע, וכך נוהגין". וכן כתבו בשו"ת שבה"ל ח"ח סי' קכ"ז, שו"ת אז נדברו ח"ח סי' נ"ח.
העולה
אין להביא לברית תזמורת או אנשים ששרים ועושים תזמורת וואקלית כדי לשמח.