שאלה
מצאתי פה בארה"ב ברכבת תחתית כרטיס דיגטלי לנסיעה ברכבת יש לציין כי הכרטיס ללא שם או ID של מישהו פרטי האם עליי להכריז?
תשובה
אם מצא רב קו אנונמי ברכבת במקום שרוב העוברים אינם שומרי תורה ומצוות, לא חייב להכריז ויכול להתשמש בו כיון שנתייאשו הבעלים.
אמנם אם הרוב שומרי תורה ומצוות – צריך להכריז ואם לא ימצא יהיה מונח אצלו עד שיבוא אליהו (כיון שמחלקת אבידות ומציאות לא תעשה בזה דבר, וראה בספר תורת אבידה עמ' קל"ג מה שכתב).
אמנם יש לציין שכל זה ברב קוו שאין בו סימן כלל ועיקר.
מקורות
הנה דין זה יש לדמות למה דאיתא בגמ' בבא מציעא דף כג ע"ב "בעו מיניה מרב ששת: מנין הוי סימן או לא הוי סימן? – אמר להו רב ששת: תניתוה, מצא כלי כסף וכלי נחושת, גסטרון של אבר וכל כלי מתכות – הרי זה לא יחזיר, עד שיתן אות או עד שיכוין משקלותיו. ומדמשקל הוי סימן – מדה ומנין נמי הוי סימן".
וכתב השו"ע בחו"מ סי' רס"ב סעי' ג' "אין המוצא מציאה חייב להכריז, אלא בדבר שיש בו סימן בגופו או שראוי ליתן סימן במקומו או בקשריו או במנינו או במדתו או במשקלו", ובסימן רס"ז סעיף ז' "המדה או המשקל או המנין או מקום האבידה, סימנים מובהקים הם", וכתב הש"ך ס"ק ד' "סי' מובהקים כו'. עיין בסמ"ע ס"ק י' שכתב שסומכי' עליהם אפי' לדעת הרמב"ם והמחבר למי שהביא עדים שהוא אינו רמאי או שהוא צורבא מרבנן וכ"כ ר"י עכ"ל לא מצאתי דבר מזה בר"י וגם לא מצאתי בשום מקום שצורבא מדרבנן א"צ להביא עדים שהוא אינו רמאי ומ"מ הוא מוכרח בעצמו", וכ"כ הסמ"ע בס"ק י'. וא"כ אם הרב קוו יש בו סכום כסף הסכום יכול להוות סימן, (אע"פ שהכא יש לפקפק בכך יותר כיון שהסוכמים ברב קוו בדרך כלל אינם גבוהים מאוד ועלות נסיעה הוא כמעט אחיד (עכ"פ בעיר), וא"כ בקל אפשר שיהיה באותו מקום ובאותו זמן כמה אנשים אם אותו סכום, מ"מ לא מצינו שהשו"ע חילק בזה דה"ה במידה ומנין י"ל הכי).
ב
והנה המוצא ברשות הרבים אם חייב להכריז נסתפקה הגמ' בבא מציעא דף כד ע"א "המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה, ובכל מקום שהרבים מצויין שם – הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתיאשין מהן. איבעיא להו: כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר – ברוב נכרים, אבל ברוב ישראל – לא, או דלמא: אפילו ברוב ישראל נמי אמר?", והסיקה הגמ' בע"ב הביאה הב"י "תא שמע דאמר רב אסי מצא חבית בעיר שרובה גוים מותרת משום מציאה ואסורה בהנאה בא ישראל ונתן בה סימנין מותרת בשתייה למוצאה מאן אזיל בתר רובא ר"ש בן אלעזר שמע מינה ברוב גוים אמר ברוב ישראל לא אמר. לעולם אימא לך ברוב ישראל נמי אמר ורב אסי סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא", וכתב הב"י "וכתב רב אלפס (יג.) כיון דרב אסי סבר כוותיה ברוב גוים ולא ברוב ישראל קיימא לן הכי הילכתא וכן כתב הרא"ש (סי' ז) וכן פירש הרמב"ם בפי"א מהלכות גזילה (ה"ז) ודלא כהראב"ד שפסק (מובא ברא"ש שם) כרבי שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל".
ופסקה השו"ע סי' רנ"ט סעי' ג' "כיצד, המוצא מציאה במקום שישראל מצויים שם, חייב להכריז, שלא נתייאשו הבעלים. ואפי' העיר מחצה עובדי כוכבים ומחצה ישראל, או אפילו רובה עובדי כוכבים, והוא מצאה במקום שרוב העוברים שם ישראל, חייב להחזיר. אבל אם רוב העיר עובדי כוכבים, או אפי' רובה ישראל, ומצאה במקום שרוב העוברים שם עובדי כוכבים, אינו חייב, אפילו אם ידע שמישראל נפלה ויש בה סימן, שודאי נתייאשו הבעלים; וכגון שהוא מדברים שיש לתלות שידע מיד בנפילתו, וכמו שיתבאר", והטעם הדבר שברובא נכרים אינו חייב להכריז שהבעלים מתייאש שאומר מסתמא מצא גוי והוא ייקח את זה.
וראה בספר השבת אבידה כהלכה שכתב שאם הרוב שעוברים באותו מקום אינם שומרים תורה ומצוות וממילא לא יכריזו אז תלוי הדבר שאם השווי של אבידה קטן הם לא יכריזו על זה או ימסרו למשטרה, אבל אם ערכה רב יכריזו או שייתנו למחלקת אבידות או משטרה, וממילא הבעלים לא מתייאש.
וראה שם בעמ' מ"ז שכתב (לגבי סתם אבידה), שלא יפרסם את אבידה שמצא ברכבת או באוטבוס בבית הכנסת כי ספק רב אם ישמע על כך בעליו אלא ייתן למחלקת אבידות ומציאות של הרכבת, עכ"ד אמנם כאן זה לא יעזור כיון שהם לא ישמרו את זה שלדעתם אין לכך סימן ובפרט אם הערך הצבור עליה מעט, ואף בהרבה דעת אלו שאינם שומרים תורה ומצוות שלא להחזיר כיון שאין סימן שדרכו יוכלו להחזיר לבעלים, וממילא יתייאש.
העולה
אם מצא רב קו אנונמי ברכבת במקום שרוב העוברים אינם שומרי תורה ומצוות, לא חייב להכריז ויכול להתשמש בו כיון שנתייאשו הבעלים.
אמנם אם הרוב שומרי תורה ומצוות – צריך להכריז ואם לא ימצא יהיה מונח אצלו עד שיבוא אליהו (כיון שמחלקת אבידות ומציאות לא תעשה בזה דבר, וראה בספר תורת אבידה עמ' קל"ג מה שכתב).
אמנם יש לציין שכל זה ברב קוו שאין בו סימן כלל ועיקר.