שאלה
האם ה"ברכו" השני בערבית של ליל שבת קודש שענו הציבור (שעוד לא התפללו מנחה) במניין פלג המנחה מוקדם, אוסר עליהם להתפלל מנחה ומה הדין לגבי קבלת שבת שלהם?
תשובה
לכתחילה – לא יענה ברכו, אמנם היכא שמכוון לא לקבל שבת בברכו, או שרוצה להתנות שלא לקבל שבת בעניית ברכו או שמתנה מיד אחרי שאמר, עכ"פ בדיעבד אם ענה – יכול להתפלל מנחה.
מקורות
כתב השו"ע בסי' רס"א סעי' ג' "אחר עניית ברכו, אף על פי שעדיין יום הוא, אין מערבין ואין טומנין משום דהוא קבליה לשבת עליה; ולדידן הוי אמירת מזמור שיר ליום השבת כעניית ברכו לדידהו".
וביאר המשנ"ב בס"ק כ"ח "עניית ברכו – משום דהוא התחלת תפלת ערבית של שבת לכך הכל פורשין אז ממלאכה וכדלקמן בסימן רס"ג ס"י דהוא כמי שקבל עליו קדושת שבת בפירוש ואסור אז בכל הסייגים והגדרים שגדרו חז"ל לשבת", וכתב בס"ק ל"א "וכתב המ"א ועתה נוהגין לומר מזמור שיר וגו' ואפ"ה עושין כל המלאכות עד ברכו [והיינו כשהזמן הוא קודם בין השמשות] והטעם משום דמעיקרא הכי קבלו עלייהו ואין מתכוונים בזה לקבלה. וכ"ז בזמן המג"א אבל במקומותינו המנהג כהיום מיד שאומרים מזמור שיר מקבלין הצבור שבת עלייהו ואסור בכל המלאכות אפילו עדיין היום גדול [פמ"ג ודה"ח] וכתב בספר דרך חכמה דה"ה במקומות שנוהגין לומר לכה דודי ומסיימין בואי כלה הוי קבלת שבת ממש ועיין בתו"ש".
עניית ברכו
ראה אורחות חיים (סדר תפילת ערב שבת): "ומי שנכנס לבה"כ אחר תפלת המנחה והוא לא התפלל מנחה – יענה קדיש עם הקהל ותכף יקום להתפלל מנחה ולא יענה 'ברכו', כי אחר 'ברכו' לא יוכל להתפלל י"ח אחר שקבל עליו שבת. וכן מצאתי כתוב בשם גאון שאמר בשם רבותיו". וכן הוא במרדכי (שבת סי' רצ"ז) בשם ר' שמואל מביבריק ובהג"מ (על הרמב"ם שבת פ"ה אות ר') בשם ר' שמואל בן רב והאגודה (ס"פ ב"מ סי' נ'),
כתב השו"ע סי' רס"ג סעי' ט"ו "מי ששהה להתפלל מנחה בע"ש עד שקבלו הקהל שבת, לא יתפלל מנחה באותה בהכ"נ אלא ילך חוץ לאותו בהכ"נ ויתפלל תפלה של חול, והוא שלא קבל שבת עמהם, אבל אם ענה וקבל שבת עמהם אינו יכול להתפלל תפלת חול, אלא יתפלל ערבית שתים".
וכתב המשנ"ב ס"ק ס' "אבל אם ענה – היינו שענה ברכו ועשהו בעצמו קודש בעניית ברכו ואיך יעשנה אח"כ חול ומשו"ה לית ליה תקנתא", ובס"ק ס"א "שתים – היינו מתחלה לשם שבת ואח"כ שניה לתשלומי מנחה ואם הפך אפשר דיצא הואיל ועדיין יום הוא וזמן מנחה כ"כ הפמ"ג בסימן זה ועיין לעיל בפמ"ג במ"ז סימן ק"ח סק"ח".
תנאי
והנה אם התפלל ערבית כתב השו"ע בסעי' י"א "אף על פי שלא התפללו הקהל עדיין, אם קדם היחיד והתפלל של שבת מבע"י, חל עליו קבלת שבת ואסור בעשיית מלאכה ואפי' אם אומר שאינו רוצה לקבל שבת", כלומר שלא יועיל לו תנאי.
וביאר המשנ"ב בס"ק נ' "ואפילו וכו' – ואף דבהדלקה י"א דמהני תנאי וכדלעיל בס"י בתפלה שאני כיון שהזכיר בה קדושת שבת".
וכ"כ הכה"ח בס"ק ע"ה "ואפילו אם אומר שאינו רוצה וכו'. משום דבתפלה אינו מועיל תנאי כמו בהדלקה, ודין זה אתיא אליבא דכולי עלמא. עולת שבת שם, תוספת שבת אות כ"ז", והוסיף שם "ומשמע דוקא בתפלה אינו מועיל תנאי אבל באמירת ברכו מועיל, ומכל מקום לכתחלה יש להחמיר. ועיין אליה רבה אות כ"ה. ומיהו אם עדיין לא התפלל מנחה או אפילו אם התפלל מנחה אלא שנצרך לו לעשות עוד מלאכה ושמע קהל שאומרים ברכו, אם באותו מקום יש בתי הכנסת הרבה שאין אחת נמשכת אחר חברתה כמ"ש אחר זה עונה ברכו ומכוין שאינו מקבל שבת, ואם לא התנה מיד כשענה ברכו או שאמר באי כלה קבל עליו שבת ואסור במלאכה".
וכתב עוד בס"ק צ"ה "אבל אם ענה וקבל שבת וכו'. היינו שענה ברכו ועשהו קודש בעניית ברכו ומשום הכי לית ליה תקנתא. בית יוסף, תוספת שבת אות ל"ה. ומשמע הא אם ענה וכיון שלא לקבל עתה שבת בענייתו יכול להתפלל מנחה. וכן משמע ממה שכתבנו לעיל אות ע"ה דיכול לענות ולהתנות שלא לקבל שבת. ועל כן מי שבא לבית הכנסת קודם שהתפלל מנחה ושמע שאומרים ברכו עונה עמהם ומכוין שאינו מקבל שבת בזו הענייה כדי שיוכל אחר כך להתפלל מנחה", ראה ל'פקודת אלעזר' להרה"ג רבי רפאל אלעזר הלוי בן טובו זצ"ל (סי' רס"א) שדן אם מועיל תנאי".
וע"כ כתב מרן הרב במאמר מרדכי פי"ד סעי' ל"א "מי שגר בסמיכות לביהכ"נ או שבא בע"ש לכותל המערבי ושומע את החזן [במניין המוקדם] אומר: "ברכו את ה' המבורך" והוא עדיין לא התפלל תפילת מנחה של חול, י"א שלא יענה על אמירת "ברכו", משום שאם יענה יקבל עליו את השבת ולא יוכל להתפלל מנחה. וי"א שיכול לענות, משום שכיום מקבלים שבת באמירת "בואי כלה" ולא באמירת "ברכו", ועל כן אם ענה "ברכו" בלא כוונה לקבל שבת – לא קיבל שבת ויכול להתפלל מנחה. ורק בזמנם כשקיבלו שבת ב"ברכו" הייתה בעיה לענות על "ברכו", אבל כיום שמקבלים שבת באמירת "בואי כלה" – יכול לענות. ולמעשה: לכתחילה – לא יענה, אך בדיעבד אם ענה – יכול להתפלל מנחה".
העולה
לכתחילה – לא יענה ברכו, אמנם היכא שמכוון לא לקבל שבת בברכו, או שרוצה להתנות שלא לקבל שבת בעניית ברכו או שמתנה מיד אחרי שאמר, עכ"פ בדיעבד אם ענה – יכול להתפלל מנחה.