שאלה
האם אפשר לברך ברכת האילנות בליל כ"ט ניסן?
תשובה
לספרדים ניתן לברך היום אך ממחר יברך בלי שם ומלכות, וה"ה לל' ניסן אמנם לאשכנזים כל זמן שהעצים מלבלבים (או שלא גמר הפרי לגמרי) ניתן לברך
למעשה ניתן לברך גם בלילה, אם רואה את הלבלוב.
מקורות
כתב השו"ע בסי' רכ"ו סעי' א' "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם; ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד".
וכתב המשנ"ב בס"ק א' "בימי ניסן – אורחא דמלתא נקט שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות וה"ה בחודש אחר כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך [אחרונים]".
וכתב הכה"ח בס"ק א' "משמע מדברי הטור והשלחן ערוך דנקטו בימי ניסן דדוקא בימי ניסן ראוי לברך ברכה זו ולא קודם לכן ולא אחר כך. וכן משמע מלשון הגמרא דקאמר האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי. וכן כתב הלכות קטנות חלק ב' סימן כ"ח מדאמרו היוצא ביומי ניסן משמע דעל פרחי השקדים שממהרין הרבה קודם ניסן אין לברך יעו"ש. ומיהו יש אומרים דיומי ניסן לא דוקא דהוא הדין בחודש אחר, אליה רבה אות א' בשם ספר צדה לדרך, וכן כתבו המחצית השקל ושאר מן האחרונים. אבל הברכי יוסף אות ב' כתב דברכה זו על דרך האמת שייכא דוקא לימי ניסן עכ"ל, וכן כתב בספרו מורה באצבע אות קצ"ח דהמדקדקים מקפידים שיהא בניסן דוקא ויהיו שתי אילנות ויוצאין לשדה לברך עכ"ל, וכן כתב בספר מועד לכל חי סימן א' אות ט', וכן מסיק הפתח הדביר אות ב' ודחה דברי מי שכתב בשם ליקוטי האר"י דיכול לברך גם אחר ניסן יעו"ש. ועל כן כיון דאיכא פלוגתא בזה וכן משמע מלשון הגמרא דדוקא בניסן וגם קיימא לן ספק ברכות להקל אין לברך אלא דוקא בניסן, וכן עמא דבר. מיהו מי שאיחר ולא בירך בניסן נראה דיכול לברך אחר כך בלא שם ומלכות". וכן כתב בשדי חמד (ברכות ב, א) כי אילו לא אמר החיד"א שאסור לברך אחרי ניסן – היינו מתירים אחרי כן, אך אי אפשר לחלוק עליו. וכן בהגדת אור"ח למרן הבא"ח (עמוד ז י) כתב לברך בחודש ניסן דוקא, עבר ניסן, יברך בלי שם ומלכות.
וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פרק ב' סעי' ב' לספרדים אמנם לאשכנזים כתב מרן הרב בסעי' ג' כמשנ"ב. והנה לגבי ראש חודש אייר תליא במחלוקת אמנם יש לדון לגבי ל' אם נחשיבו כחלק מחודש ניסן וא"כ ניתן לברך בו או ששמא שם ראש חודש עליו וראש חודש אייר הוא, ודעת מרן הרב שמספק אין לברך.
ב
וכתב המשנ"ב בס"ק ד' "ואם איחר לברך וכו' – היינו אפילו לא ראה כלל מקודם אפ"ה אבד הברכה כיון שגדלו הפירות כ"מ בב"י אבל בא"ר הכריע לדינא דאם לא ראה מקודם לא אבד הברכה וכן משמע ג"כ בביאור הגר"א דאפילו כבר גדל הפרי לא אבד הברכה ומ"מ אם כבר גדל הפרי ונגמר כל צרכו שראוי לברך עליה שהחיינו משמע מפמ"ג וח"א ששוב אין כדאי לברך ברכה זו".
לילה
והנה יש שרצו לומר שמהא שהמשנה אמרה ביומי ניסן היינו לאפוקי לילה, אמנם בשו"ת יין הטוב סי' מ"ה כתב "ונראה דלכו"ע איתא לברכה זו בלילה דאף למ"ד יומי ניסן דוקא היינו למעוטי ימים שלפניהם ושלאחריהם, אבל לא לאפוקי לילותיהם", ועיי"ש בדברי הגרצ"פ וראה מש"כ בשו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן כ אות ה' "ולמעשה הא גם הגרצ"פ ז"ל מסיק דאין זה ז"ג ונשים נמי איתנייהו בכלל ברכה זו, ואתי עלה מכח ההיא דטורי אבן במגילה ד' כ' ע"ב גבי ביכורים כיעו"ש" היינו אף למ"ד דמברכים רק בחודש ניסן בכל זאת לא נחשב כמצוות עשה שהזמן גרמא דהיינו כיון שאין הפסק בזמן קיומה שניתן לברך אותה בכל החודש, לא חשיב כזמן גרמא והוכיח מהא דכתב שבטורי אבן שבנותר לא חשיב זמן גרמא כיון שאין לזמנה הפסק אע"פ שיש לו זמן קבוע, וממילא יוצא שס"ל שגם בלילה ניתן לברך דאחרת הוי זמן גרמא, ועיי"ש שדחה דבריו כיון שבשונה מנותר זה לא דין בזמן הזה משא"כ בברכת האילנות שתלויה בחודש ניסן דווקא אמנם לכו"ע ניתן לברך בלילה. וכתב בשו"ת רבבות אפרים ח"ו סי' תנ"ח כתב גם כן דאפשר לברך בלילה דהיינו באופן שרואה את הלבלוב דהיינו שיש אור או מחמת לבנה או דבר אחר.
העולה
לספרדים ניתן לברך היום אך ממחר יברך בלי שם ומלכות, וה"ה לל' ניסן אמנם לאשכנזים כל זמן שהעצים מלבלבים (או שלא גמר הפרי לגמרי) ניתן לברך
למעשה ניתן לברך גם בלילה, אם רואה את הלבלוב.