שאלה
האם מותר לנשים לאכול במוצאי תענית אסתר לפני קריאת מגילה?
תשובה
לכתחילה אין לאכול או לשתות לפני קריאת המגילה של לילה וכ"ש של יום.
מי שהוא חלוש אם לא יאכל וכדו' יאכל או ישתה, ואם אוכל או אוכלת אכילה פת מעוטת כשיעור כביצה 56 גרם. וכן הדין לאשה.
מי שהוא חלוש שיכול לבוא לידי חולי או חולה , וכן מעוברת ולא מספיק לו אכילה מועטת יכול לאכול הרבה, ובלבד שיניח שומר.
ואשה שבעלה קורא לה נחשב כשומר.
מקורות
כתב השו"ע סי' תרפ"ט סעי' א' "הכל חייבים בקריאתה, אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים; ומחנכים את הקטנים לקרותה".
כתב השו"ע סי' תרצ"ב סעי' ד' "מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לב"ה וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל, וקשה עליו לישב בתענית כ"כ, יכול לשמוע קריאתה מבע"י מפלג המנחה ולמעלה. הגה: אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפי' התענית קשה עליו (תה"ד סימן ק"ט)".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ב "וצריך להמתין וכו' – ר"ל שיבוא אחד לקרוא לפניו דמקודם אסור לאכול כמו לענין ק"ש לעיל בסי' רל"ה", וכתב בס"ק י"ד "אבל אסור לאכול וכו' – עיין במ"א שמסיק דדוקא אכילה אסור אבל טעימה בעלמא שרי וע"כ טוב יותר להקל לאיש הזה שיטעום קודם קריאת המגילה ולא להקל לקרות מפלג המנחה ולמעלה דהפר"ח קרא תגר על קולא זו ודעתו דקודם צה"כ אינו יוצא כלל אפילו דיעבד וכן משמע דעת הגר"א בביאורו. ואפילו טעימה אין להקל אלא לצורך גדול דהיינו חולה קצת או מי שמתענה והתענית קשה לו ושיעור טעימה היינו כביצה פת או משקין כשיעור ביצה. וכתב הפמ"ג דלפי דעת הפר"ח אפילו בין השמשות אין לקרות ובדיעבד אם קרא בבין השמשות ג"כ מסתפק שם אם לא באונס והכרח גדול יש לצדד להקל. וכתב בח"א דאפילו קרא מקצתה קודם צאת הכוכבים לא יצא וצריך לחזור ולקרות ובלי ברכה. ועיין בשע"ת בשם הברכי יוסף ובביאור הלכה דמ"מ המיקל לחולה וליולדת למהר קריאתן מבעוד יום קצת יש לו על מי לסמוך". וכ"כ בכה"ח ס"ק ל'
ולעניין היום כתב המשנ"ב בס"ק ט"ו "וקריאת המגילה הוא חוב גדול שהרי כל המצות נדחים מפניה כדלעיל בסימן תרפ"ז ועיין לעיל בסימן רל"ה ס"ב ובמ"ב שם כמה פרטים לענין ק"ש וה"ה כאן ודע דכמו בלילה אסור לאכול קודם קריאתה ה"ה ביום אפילו כבר התפלל אסור לאכול קודם קריאתה וכמו לענין שופר ולולב". וביאר הכה"ח בס"ק ל"ז דקריאת היום חמורה שהיא מדברי קבלה.
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ה "אבל אסור לאכול וכו'. ומשמע במהרי"ל דאפילו חולה לא יאכל קודם קריאתה אלא אם כן יש בו סכנה. מגן אברהם ס"ק ז'. והיינו בהגיע זמן קריאתה, ובלילה משתשקע החמה דאז מתחיל זמן בין השמשות שהוא ספק מן הלילה, או משהתפלל ערבית אפילו קודם זמן זה, וביום משהתפלל שחרית דאז חל עליו קריאת המגילה. ועיין לקמן אות ל"ז".
וכתב בס"ק ל"ח "ואם הוא אדם חלוש והשהייה יזיק לבריאותו ויכול לבוא לידי חולי וטעימה מעט אינו מספיק לו, נראה דשרי לאכול, אך יבקש מאחד שיזכירנו לקרוא את המגילה אחר אכילתו. משנה ברורה אות ט"ז".
וביאר שער הציון ס"ק כ"ט "ולשון מגן אברהם שכתב בשם מהרי"ל, דאפילו חולה לא יאכל קודם קריאתה אלא אם כן יש בו סכנה, קשה, דאם הוא חולה, אפילו אין בו סכנה הלא לא היה לו להתענות כלל, כמבואר לעיל סימן תרפ"ו, והיה לו לאכול מבעוד יום, ובדיעבד שהתענה נראה גם כן דאין לו להחמיר ורשאי לאכול קודם קריאת המגילה אם לא יספיק לו טעימה מועטת, וראיה מלעיל סימן פ"ט דמי שהוא חולה רשאי לאכול קודם התפלה [ועיין שם בחיי אדם דמי שיש לו חולשת הלב אפשר גם כן דרשאי לאכול קודם התפלה], ואף דשם גם כן יש עליו מצות תפלה וקריאת שמע, אלמא דלא החמירו גבי חולה, והוא הדין בעניננו. ומכל מקום מהנכון שיבקש מאחד שיזכירנו לקרות אחר אכילתו, וזה מהני אף באדם חלוש שיוכל לבא לידי חולי, וכמו שכתבנו בפנים".
ובשו"ת שלמת חיים סי' ק"ד כתב שבנשים מעוברות יכולות לאכול יותר אם צריכות כיון שבעליהם קורא להם הוי כמו שמינו שומר.
העולה
לכתחילה אין לאכול או לשתות לפני קריאת המגילה של לילה וכ"ש של יום.
מי שהוא חלוש אם לא יאכל וכדו' יאכל או ישתה, ואם אוכל או אוכלת אכילה פת מעוטת כשיעור כביצה 56 גרם. וכן הדין לאשה.
מי שהוא חלוש שיכול לבוא לידי חולי או חולה , וכן מעוברת ולא מספיק לו אכילה מועטת יכול לאכול הרבה, ובלבד שיניח שומר.
ואשה שבעלה קורא לה נחשב כשומר.