שאלה
רציתי לדעת איפה כתוב שלספרדים החצי קדיש שלפני תפילת ערבית, אומרים אע"פ שאמרנו קדיש על ישראל, אחרי דבר תורה שבין מנחה וערבית?
תשובה
לספרדים גם אם למדו בין מנחה לערבית ואומרים אחר הלימוד קדיש על ישראל יש לומר חצי קדיש לפני תפילת ערבית.
מקורות
כתב המשנ"ב בסי' רל"ז ס"ק ב' "כתב ש"ג ריש ברכות נהגו בקצת מקומות לומר שיר המעלות הנה ברכו וכו' קודם מעריב משום דאמרינן רגיל לקרות קורא דצריך לקרות שמע מתוך ד"ת והא דאמרינן מזמור זה יותר מאחרים משום דכתיב ביה העומדים בבית ה' בלילות א"נ משום דכתיב שאו ידיכם קודש וברכו את ה'".
כתב הכה"ח בסי' רל"ה ס"ק ה' "המזמורים שנהגו לומר קודם תפלת ערבית לא היה נוהג האר"י ז"ל לומר שום מזמור כלל, זולתי שלשה פסוקים אלו והם ה' צבאות עמנו וכו' ה' צבאות אשרי אדם וכו' ה' הושיעה וכו', ואחר כך אומר קדיש וברכו ותפלת ערבית, וכן בליל מוצאי שבת לא היה נוהג לומר אלפא ביתא ואותם המזמורים כלל. שער הכוונות שם ופרי עץ חיים שער ט"ו פרק ג'. וכתב שם בפרי עץ חיים שיש לומר קודם תפלת ערבית פסוק והוא רחום וכו' שיש בו י"ג תיבין נגד י"ג מכילן דאריך אנפין לאכפייא כולה דינין ולמתק בהם ד' פרצופים דקליפה המתחילים להתעורר בערבית והם משחית עון אף וחמה יעו"ש. וכן הוא בתיקונים תיקון ל"ז. ומנהג חסידי בית אל יכב"ץ שבעיר קדשנו ירושלים ת"ו לומר תחלה לשם יחוד וכו' ואחר כך שלשה פסוקים הנזכרים ואחר כך קדיש, ואחר כך והוא רחום וכו' ואחר כך ברכו, ומתחילין ערבית. וכן כתבנו לעיל סימן נ"ד אות ט"ז יעו"ש".
וכתב בסי' רל"ז ס"ק ג' "וכתב השיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות א' דמוכח מלשון הטור הנזכר דאין אומרים קדיש קודם והוא רחום וכן נראה מדברי כל המחברים, והמנהג הפשוט עכשיו לומר קדיש קודם והוא רחום ונראה שנהגו כן מפני שאומרים מזמורים קודם ערבית, אבל בליל כפור ובליל מוצאי יום הכפורים נוהגין שלא לומר קדיש קודם והוא רחום והטעם מפני שאין אומרים מזמורים, והמון העם אפילו שאין אומרים מזמורים קודם ערבית אומרים קדיש וטעות הוא בידם עכ"ל. ומיהו כבר כתבנו לעיל סימן רל"ה אות ה' דמנהג האר"י ז"ל שלא לומר שום מזמור קודם תפלת ערבית אלא רק שלשה פסוקים הללו ה' צבאות עמנו וכו' ואחר כך אומר קדיש וברכו ותפלת ערבית יעו"ש. ולפי דברי האר"י ז"ל קדיש דקודם קריאת שמע של ערבית נמי הוא חובה ויש לו טעם בסוד שהוא בבחינת עולם היצירה כידוע, ועל כן אין לבטלו בשום זמן. ובליל שבת מנהג חסידי בית אל יכב"ץ לומר לשם יחוד וכו' ואחר כך אומרים שועתינו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות, ואחר כך אומרים קדיש וברכו ומתחילין ערבית".
וכיון שקדיש זה הוא חלק מסדר תפילת ערבית כמבואר באר"י אז גם אם אמרו קרדיש אחרי דברי תורה יש לאומרו וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי פרק כו סעי' י"ז "גם אם מתפללים תפילת ערבית סמוך לתפילת מנחה – יאמרו "חצי קדיש" קודם התפילה, וכן אם אמרו קדיש לאחר סיום שיעור וכדו' קודם תפילת ערבית – יכולים לומר "חצי קדיש" שקודם תפילת ערבית".
העולה
לספרדים גם אם למדו בין מנחה לערבית ואומרים אחר הלימוד קדיש על ישראל יש לומר חצי קדיש לפני תפילת ערבית.