שאלה:
בהקפות שניות הנערכות במוצאי שמחת תורה, כבר כמה שנים רוקדים ברחובה של עיר לכבוד התורה. אמנם אין דעתי נוחה מזה, וכרב המקום, עלי להדריך את התושבים בדרך הנכון.
חז"ל[1] דרשו על הפסוק: "והצנע לכת עם אלוקיך" שיש לנהוג כך גם במצוות הנעשות בפרהסיא. ונראה גם כאן, ששמחה בתורה צריכה להיעשות בצניעות, בתוך בית הכנסת, ומי שרוצה יתקרב לתורה על ידי כך שיראה שמחה אמיתית וצנועה, ולא 'הצגה' של הקפות קבל עם ועדה.
זאת ועוד, שרוקדים בחורים ובחורות בחוצות העיר, וזהו דבר האסור על פי ההלכה, ואף אני מחיתי בידי העושים כך. והדבר אסור אפילו אם רוקדים במעגלים נפרדים, כיון שאסור לגברים להסתכל בנשים ובחורות שרוקדות, וכן אסור לשמוע את קול שירתן. והסתמכתי על הכתוב בדברי המשנ"ב סימן ע"ה ס"ק ז' וי"ז, וכן על דברי המשנה והגמרא במסכת סוכה דף נ"א. וכידוע "כל כבודה בת מלך פנימה"[2].
הנני מבקש מכבוד תורתו לצרף את דעתו, דעת התורה, בנידון.
בברכת התורה…. רב מקומי ….
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
אין כל איסור בריקודים ברחובות העיר, ויש בזה משום שמחת מצוה[3]. אך ודאי צודק ונכון הוא, שיש לאסור ריקודים מעורבים בין בנים ובנות ואפילו במעגלים נפרדים[4]. ויישר חילך בפועלך לביטול מנהג מגונה זה.
מקורות:
[1] סוכה (מ"ט ע"ב).
[2] תהילים (מ"ה, י"ד).
[3] ב"י (או"ח סי' של"ט) בשם מהרי"ק.
[4]כתב הבה"ל שם (ד"ה "להקל בכל") בהרחבה, וז"ל: "ובשו"ת שער אפרים סימן ל"ו אוסר אפילו בחוה"מ. אלא אף זו שעשו בהאי גיסא חינגא וחוללו במחולות נערים [בני בלי תרבות] עם בתולות ונתערבו בהם גם אנשים ונשי אנשים ושעירים ירקדו שם, אוי לנפשם כי גמלו להם רעה לעבור על דת בפרהסיא והתורה חוגרת שק עליהם רחמנא לשזבן מהאי עונשא ולא יעשה כן וכו'. והנה מעכ"ת שאלני האם יפה עשה שמיחה בהם וכו' לבל יוסיפו לחטוא ביום טוב השני וכו'. תשובה: ודאי יפה עשה למחות בכל כחו באנשים כאלה וכו', וכל רב ומורה בעירו מחוייב למחות ולבטל הרקודין והמחולות ביום טוב, ומכ"ש בחורים [בני בלי תרבות] ובתולות יחד וק"ו ב"ב של ק"ו להאספסף אשר בקרבו ותערובות אנשים ונשים כמ"ש לעיל, וכמבואר באו"ח סימן תקכ"ט שכתב שם שלא יתערבו אנשים ונשים, וידוע דאין חילוק בין נשואות לפנויות לענין זה, ואין לך דרגא להסתת יצה"ר ומעלה לזנות יותר מזה שמתבוננים ומביטים [בני בלי תרבות האלה] בפני הנשים והבתולות בעת הרקוד ואוחזין מעשה אבותיהם בידיהם של הנשים, וקורא אני עליהם: יד ליד לא ינקה מדינה של גיהנם. ולפעמים מחבקים ומנשקים למלאות תאותן ובאים לידי מעשה ער ואונן, ולפעמים ימתיקו עי"ז סוד יחד להתיחד ביום או בלילה והיה במחשך מעשיהם, וח"ו ומלאה הארץ זמה, וידוע דרוב הבתולות בזמה"ז כבר הגיע זמנם לראות ולדעת הרמב"ם וכמה פוסקים ראשונים ואחרונים הנוגע בהם לשם חיבה וקירוב בשר עובר על לאו ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב, ואפילו קורבא בעלמא – אסור, והמחבקה והמנשקה לשם תאוה היה לוקה [בימים הקדמונים] כמ"ש הרמב"ם בפכ"א מהלכות א"ב וסמ"ג מצוה שנ"ג, ואפילו לרמב"ן שם הרי היה עליו מכת מרדות מדרבנן כמ"ש בחו"י סימן קפ"ב ובתשו' מ"צ סימן י"ט ובאה"ע ריש סי' כ"א וסי' כ"ב וכ"ה, ולענין איסור ערות נדה אין חילוק בין נשואה לפנויה כלל וכמ"ש הרמ"א ביו"ד סי' קפ"ג ופשוט הוא, ומרוב פשיטותו לא ניתן לכתבו ורק כדי להוציא מלב ע"ה ובורים שחושבים שאין איסור בפנויה כלל. אמנם האמת דאין חילוק וח"ו לא יעלה על הדעת לחלק. כללו של דבר: אין לך גדר ערוה גדול מזה לבטל המחולות והרקודין של אנשים ונשים יחד בין נשואות ובין פנויות, שאין לך דרגא לזנות ומעלה לעריות והרגל לעבירה יותר מזה. ואנחנו שקבלנו תורתו מחוייבין לעשות גדר וסייג שלא יעשה כן וכו'. ושם בתשובתו נאמר מה שהשיב להגמון אחד ששאלו על ככה, והשיב לו שאצלנו הוא עון פלילי ונגד היהדות והראה לו מה דכתיב בשופטים סימן כ"א: ויאמרו הנה חג וכו' יצאו בנות שילו לחול במחולות, ומדלא כתיב עם בחורים או נערים משמע שהמה הבתולות לבד חוללו יחד ולא עם בחורים. וכן כתיב בירמיה סימן ל"א: אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו ולא כתיב אז תשמח בתולה עם בחורים במחול. וכן כתיב בזכריה י"ב: וספדה וכו' ונשיהם לבד, ומזה נעשה ק"ו בשעת שמחה ורקוד בהסתת היצה"ר לעבירה [בסוכה דף נ"ב], ולא לחנם אמר איוב:'ברית כרתי לעיני ומה אתבונן' וגו', ושיבח אותו ההגמון על תשובתו, ואמר: ראיתי כי דבריך טובים ונכוחים וע"פ דתנו אסור להסתכל אפילו בבגדי צבעונין של אשה, ומכ"ש להביט בפניה הן בתולה הן נשואה. ומהאי טעמא תקנו האב"ד והקהל פה פיורדא ובק"ק מיץ שלא יחוללו הבחורים [בני בלי תרבות] עם הבתולות כלל אפילו על החתונות, אלא הבתולות יחוללו בפני עצמן, והבחורים יחוללו בפני עצמן וע"ש מה שהאריך עוד בזה". וע"ע להלן בח"ג בעז"ה, וראה עוד מש"כ בדרכי טהרה פכ"ז סעי' א'.
