שאלה:
האם הטלית שפורשים מעל הנערים בשמחת תורה אינה נחשבת כאוהל?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
מה שנוהגים לפרוש טלית על הילדים בשמחת תורה ואנשים מחזיקים בה[1] – עראי הוא וניכר שנעשה לכבודה של תורה, לכן אין בו איסור מצד דיני אוהל[2].
מקורות:
[1]וראה מש"כ במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק נ"ה סעי' י"ח):"ויש נוהגים לעשות כן גם עם חתן תורה וחתן בראשית", ע"ש.
[2] ראה חזו"א (או"ח סי' נ"ב ס"ק ב'), פמ"ג (סי' שט"ו משב"ז ס"ק ז'), וע"ע שו"ת ציץ אליעזר (ח"י סי' ד') ושו"ת אבני נזר (סי' רצ"ב), קצוה"ש (סי' ק"כ ס"ק א'). וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ו עמ' קע"ט, סי' ס"ט עמ' רס"א). ובמאמר מרדכי שבת (ח"ד פרק פ"ח סעי' צ'): "נהגו להקל לפרוס טלית מעל ראשי הילדים בשמחת תורה, ומעל ראש החתן בשבת חתן, וכן מעל גבי ספר תורה בשעה שמעבירים אותה ממקום למקום". ושם בהערה: "נהגו להקל בזה בימינו, כיון שטלית זו שאנו רגילים להשתמש בה אינה מיועדת להגן משמש או מגשם, וכל מטרתה לכבוד בלבד, ולכן אין בה משום איסור אהל עראי, וכן מאחר שמגביהים אותה ביד, ומחזיקים את הטלית רק למשך כמה דקות, וא"א להחזיק יותר מכך, אין לך עראי מזה. ועוד, שיש כאן צורך מצוה לחבב את המצוות על הקטנים שנכנסים תחת כנפי השכינה, וכך מבואר להקל במג"א (סי' שט"ו ס"ק ח'). וכך כתב כה"ח (שם ס"ק מ"ד), וז"ל: 'ומהאי טעמא – שרי להעמיד החופה ולסלקה (מפני שאינה עשויה להגן רק לכבוד חתן וכלה. נודע ביהודה מהדורא תנינא סימן ל'), והוא הדין הדף שקבוע בכותל שבבית הכנסת שמניחין עליו ספרים', עכ"ל. וע"ע בחזו"א סי' נ"ב ס"ק ה', וע"עבתהלה לדוד (סי' שט"ו ס"ק ט'), וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ו) מש"כ בזה".