שאלה:
ברשותו, אציע בפני כבודו שאלה אשר התעוררה אצלנו בליל שמחת תורה:בישיבתנו נוהגים, כפי המקובל אצל האשכנזים, שבליל שמחת תורה מוציאים ספר תורה וקוראים בו שלש עליות.כאשר רצינו לכבד את אחד מבוגרי הישיבה בעלייה, הוא פקפק אם לעלות, הואיל והוא מבני עדות המזרח אשר אצלם לא נהגו לקרוא בליל שמחת תורה, אולי יש בברכתו חשש ברכה לבטלה.האם באמת היה עליו לדחות את העלייה, או שהיה לו מותר לעלות לתורה?
בברכה….. ראש ישיבת…….
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
עצם העניין של הקריאה בתורה בליל שמחת תורה ועליית ג' גברי מוטל בספק. עיין ב"ביכורי יעקב" (סי' תרס"ט ס"ק י"ג), וז"ל: "…ובלבוש לא הזכיר כלל שקורין, רק גוללין הג' ס"ת להעמידן על מקומות שיקראו למחר, וכל מקום לפי מנהגו. אבל פשיטא, שגם במקום שנוהגין לקרות קרואים לס"ת משום שמחה, מ"מ לא יברכו תחילה וסוף על התורה". ועיין בכה"ח (סי' תרס"ט ס"ק ל"ח), שהביא מחלוקת בדין זה בשם הח"א[1].
אדם שאינו חייב בדבר או שאינו נוהג כך, אם הוא יכול לעלות לתורה ולברך או להוציא ידי חובה אחרים – זה תלוי בגירסת הרשב"ם (ד"ה "ואגיד ביה") בגמ' פסחים (דף ק"ו ע"א) במעשה של רב אשי שנקלע למחוזא, שכתב שם: "שאל"כ היה אומר להם קידוש גדול של לילה כמנהגם" אפילו שהיה ביום. ואם נגרוס: "שאל"כ היה אומר לו לקדש קידוש של לילה", משמע שאינו יכול לקדש לאחרים אם אינו נוהג כך. ומזה למדו, שש"ץ ספרדי יכול לברך על הלל כמנהג האשכנזים להוציאם י"ח[2].
בכל אופן, הנכון הוא שבדין זה, לקרוא בתורה עם ברכה בלילה, יש בו עיקולי ופשורי, על כן צדק אותו תלמיד מעדות המזרח שפקפק לעלות לתורה בליל שמחת תורה.
מקורות:
[1]ועוד עיין במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק נ"ה סעי' י"ט): "מנהג של אשכנזים בחו"ל שבליל שמחת תורה אחרי ההקפות מחזירים כל ספרי התורה לארון הקודש חוץ ספר אחד וקוראים ג' אנשים בפרשת וזאת הברכה עם ברכות ואח"כ אומרים קדיש ומחזירים הס"ת (עיין ברמ"א סי' תרס"ט ומשנ"ב שם ס"ק ט"ו וקיצור שו"ע סי' קל"ח סעי' ז'. ובספר ארץ ישראל להגרי"מ טוקוצ'ינסקי סי' י"ב סעי' י"ב כתב שהאשכנזים באר"י אינם קוראים מהס"ת בלילה)".
[2]ראה כה"ח (סי' תכ"ב ס"ק ל"ה). וראה עוד מאמר מרדכי לימות החול (פרק כ"ט סעי' י"ג), מאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק א' סעי' י"א, י"ח, כ"ב).
