שאלה:
האם מותר לבחור ספרדי שהוא ש"צ בישיבה אשכנזית לומר ספירת העומר כמנהג האשכנזים, דהיינו, לומר את הימים והשבועות ואח"כ לומר "בעומר"?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
בעניין העומר, בחור ספרדי שהוא שליח ציבור אצל אשכנזים, יכול לברך כמנהג האשכנזים[1], היינו שיאמר: "היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד בעומר", ואח"כ [טוב ש]יספור בלחש כמנהג הספרדים ויאמר: "היום שמונה ימים לעומר שהם שבוע אחד ויום אחד", "הרחמן הוא יחזיר" וכו'[2].
מקורות:
[1]כתב המשנ"ב (סי' ס"ח ס"ק ד'): "ומהרח"ו כתב בשם האר"י שלא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסדרו הראשונים כגון הקלירי שנתקנו ע"ד האמת, וכן לא היה אומר יגדל. ומ"מ העיד בנו של מהרח"ו על אביו שכשהיה ש"ץ בקהל בימים נוראים היה אומר כל הווידוים וכל הפיוטים, וישמע חכם וממנו יקח חכמה ומוסר השכל שלא לשנות המנהגים". וכן כתב בשו"ת שיבת ציון (סימן ה'): "וכל זה במנהגי בית הכנסת ונוסחי התפלות בציבור בחזרת הש"צ ובפיוטים וכדומה בזה ינהגו כמנהג אשכנזים, אבל בתפלה בלחש – כל יחיד ויחיד צריך להתפלל כפי מנהגו שנהג עד עתה, כי בזה אין בו צורך לשנות המנהג אשר נהג והורגל בו". וכן כתב בשו"ת משיב דבר (ח"א סי' י"ז): "ולהך דינא שנשאלנו הדין כך הוא לפענ"ד, דבתפלה בלחש אסור לשנות מהנוסח שנהגו מכבר, ולכו"ע לית כאן משום לא תעשה להרמב"ם, משום שאין כאן מחלוקת, ולהרא"ש משום דאינו אלא מנהג, וכולי עלמא ס"ל שיוצאים בשני הנוסחאות, ולא כמש"כ בספר פאת השלחן (סי' ג) דיחידים המתפללים בביהכ"נ של הספרדים מחוייבים לנהוג כמותם משום לא תתגודדו, רק כמ"ש בהגמי"י (הל' תפלה אות ה') בשם הירושלמי והוא בפ"ג דעירובין: אף על גב ששלחנו לכם סדרי מעמדות אל תשנו ממנהג אבותיכם ומפרשי דקאי בתפלה של מועדות ע"ש, אבל בקדושות שבקול רם וכדומה ודאי אסור לשנות ממנהג שהוא שם מפני המחלוקת, ולהרמב"ם יש בזה משום לא תעשה". וראה במאמר מרדכי שבת (ח"ב פרק ל"ה סעי' ד'): "ספרדי שעלה לתורה בבית כנסת של אשכנזים – ינהג כמנהג האשכנזים, וכן אשכנזי שעלה לתורה בבית כנסת של ספרדים – ינהג כמנהג הספרדים, ועל זה דרשו חז"ל את הפסוק (במדבר ח', ג'): 'ויעש כן אהרון', מלמד שלא שינה".
[2]כתב הב"י (סי' תפ"ט): "והר"ן כתב בסוף פסחים (שם): והפירוש הנכון במצוה למימני שבועי היינו בתשלום כל שבוע ושבוע, אבל ברוב המקומות החמירו על עצמם לומר בכל יום ויום: היום כך וכך לעומר שהם כך שבועות וכך ימים". וכתב השו"ע (סי' תפ"ט סעי' א'): "וסופר הימים והשבועות. כיצד, ביום הראשון אומר: היום יום אחד (בעומר), עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר: היום שבעה ימים שהם שבוע אחד (בעומר), וביום שמיני יאמר: היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד (בעומר), וכן עד שיגיע לארבעה עשר יאמר: היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות (בעומר)". וכתב כה"ח (סי' תפ"ט ס"ק ל"ד): "ואז יאמר: היום שבעה ימים שהם שבוע אחד בעומר – אמנם בארחות חיים וכלבו כתוב: היום שבעה ימים לעומר שהם שבוע אחד, וכן בכולם תיבת לעומר היא קודם תיבת שהם, והכי מוכח מדברי הר"ן שהביא הבית יוסף, וכן הוא ברבינו ירוחם נתיב ה' חלק ד' ובשאר פוסקים. והביא דבריהם המאמר מרדכי אות ג' אלא שכתב ליישב המנהג שכתב בשלחן ערוך, וכתב: ומיהו יש מקומות שנוהגין לומר תיבת לעומר קודם תיבת שהם וכדברי הראשונים,יעו"ש. וכן כתב בסידור הרש"ש ז"ל ובסידור רב יעב"ץ על פי דברי האר"י ז"ל: היום כך וכך לעומר שהם כך שבועות וכך ימים". וכתב המשנ"ב (שם ס"ק ח'): "בעומר – וברוב פוסקים הנוסח: לעומר. מיהו עיקר ד"ז אינו אלא לכתחלה כדי לבאר שהוא מונה מיום שהקריבו את העומר והלאה, ואם לא אמר אלא היום כך וכך -נמי יצא".