שאלה:
ברצוני להקדים, לעלות לתורה ולקרוא את הפרשה של חג השבועות, מעמד הר סיני, בתור קריאת בר-מצווה, למרות שאהיה בן 13 רק לאחר חג השבועות.שאלתי – האם זה אפשרי מבחינת ההלכה?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
אע"פ שלדעת השו"ע – מותר לקטן לקרוא בתורה, מכל מקום לדעת החיד"א והמשנ"ב – אין קטן קורא בתורה, וכן נוהגים. אמנם ניתן לתת לך לקרוא עלייה אחת[1], אך לא בקריאת עשרת הדברות, שעלייה זו נהגו שגדולים קורין אותה[2].
מקורות:
[1]בגמ' מגילה (כ"ד ע"א): "קטן קורא בתורה ומתרגם". ופסק השו"ע (סי' רפ"ב סעי' ג'): "הכל עולים למנין שבעה, אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין, אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור", ועיין בסי' קל"ט סעי' א' (שכתב שעולה הוא הקורא, ודו"ק). וכתב מרן החיד"א (לדוד אמת ה', כ"ו): "קטן לא יהיה שליח ציבור לקרות הפרשה עד שיהיה בן י"ג שהביא שתי שערות, ואם קרא הפרשה – אם הגיע לחינוך עלתה להם הקריאה", עכ"ל. וראה כה"ח (סי' רפ"ב ס"ק כ"ג), וז"ל: "דוקאלמנין שבעה מצטרף, אבל להיות הוא מקרא – אינו יכול עד שיהיה בן י"ג ויביא שתי שערות. הר"ם מלמד בתשובה כ"י סימן מ"ג, כנסת הגדולה בהגהות הטור, עולת שבת שם, מגן אברהם ס"ק ו', תוספת שבת אות ז', רבינו זלמן אות ה'. ועיין משבצות זהב אות ג' שכתב להתיר. אמנם לעניןדינא נראה דיש להחמיר כדעת הרבים", עכ"ל. וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' כ"ו). כתב המשנ"ב (שם ס"ק י"ג), וז"ל: "ומ"מ אין יכול להיות מקרא את העולים, דהיינו שהוא יקרא בקול רם בס"ת והעולים אומרים אחריו בלחש וכל הצבור יהיו יוצאים ידי חובתן בשמיעה ממנו, עד שיביא שתי שערות [ומשהוא בן י"ג שנה בחזקה שהביא שתי שערות לענין זה]. ומ"מ כשאין שם קורא אחר ותתבטל הקריאה לגמרי, מסתפק הפמ"גדאפשר דיש להקל באופן זה אפילו אם לא הביא עדיין שתי שערות. וכן בדה"ח בהלכות קה"ת מיקל ג"כ בשעת הדחק", עכ"ל. ובשער הציון (שם ס"ק ט"ז): "מגן אברהם בשם פוסקים. ועיין בפרי מגדים שהקשה, דהא איתא במשנה דקטן קורא בתורה, והיינו מסתמא דהוא עצמו יכול לקרות הפרשה שלו, ואמאי אסרו להיות מקרא? ולפיכך מפקפק הפרי מגדים בעצם דין הזה. ולעניות דעתי לא קשה מידי, דהתם אצטרופי בעלמא שהקלו להשלים למנין ז' לעלות לתורה, הקלו גם כן שיכול לקרות, מה שאין כן בזה, להיות מקרא הקטן לכל הפרשיות לפני העולים – אסור כמו שאסור שיהיו כל העולים קטנים, וכדלקמיה, ומכל מקום העתקתי את הספק שלו בפנים, כי גם דין זה שהעתיק הרמ"א בשם הר"ן והריב"ש אינו דין ברור", עכ"ל.
וראה במאמר מרדכי שבת (ח"ב פרק ל"א סעי' ע"ד-ע"ה): "לדעת השו"ע – מותר לקטן לקרוא בתורה והוא מוציא אחרים ידי חובה בקריאה זו. אמנם לדעת החיד"א והמשנ"ב – אין קטן קורא בתורה, וכן נוהגים. ולכן, לכתחילה – לא יקרא קטן בתורה להוציא אחרים ידי חובה, אך בשעת הדחק – אפשר להקל".
[וכתב במשנ"ב(סי' רפ"ב ס"ק כ"ג): "וביום א' של שבועות שקורין המרכבה למפטיר וכן בשביעי של פסח שקורין השירה ובשבת שובה, ג"כ נוהגין שאין קורין אותו לכתחלה למפטיר"].
[2]ראה בהערה הקודמת. כתב כה"ח (סי' תכ"ח ס"ק ל"ה), וז"ל: "הכנסת הגדולה, דנהגו שחכם הקהל קורא שירת הים ועשר הדברות ותוכחות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה וכו' ובעשר הדברות שנאמרו מפי הגבורה – אין ראוי שיאמר אותם מאן דהו אלא הגדול שבהם, וכו' והביאו מגן אברהם שם, אליה רבה אות י"ג. וכ"כ בשער הכוונות דף ע"ג ע"ג על האר"י ז"ל שעלה ביום שבועות וקרא עשר הדברות בפיו בקול רם כדרך שנוהגים חכמי הקהילות כמנהג ספרד, וכן בפרשת בחקותי עלה וקרא בפיו ובקול רם הקללות כחכמי קהילות ספרד, יעו"ש". וראה עוד כה"ח (סי' קל"ו ס"ק י"ט). וראה מש"כ במאמר מרדכי שבת (ח"ב פרק ל"ד סעי' י"ג): "יש נוהגים להזמין את הרב או תלמיד חכם או זקן הנמצאים במקום לקריאת 'עשרת הדברות'. ויש נוהגים למכור את העלייה למרבה במחיר, ויש בזה משום כבוד התורה ולומדיה וכן סיוע בהוצאות השוטפות של בית הכנסת, וכל מקום ימשיך לנהוג כמנהגו".