שאלה:
אני תלמיד ישיבה _____, ובישיבתנו נהגו שתלמידי הישיבה שוהים בליל חג השבועות בישיבה. סדר הלימוד בישיבתנו: סדר בגמרא, שמיעת שיעור כללי, ומעט מענינא דיומא. אני וחברי בני עדות המזרח מתלבטים האם להשתתף בלימוד בישיבתינו או להשתתף בקריאת תיקון ליל שבועות בבתי הכנסת כמנהג אבותינו?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
הלימוד בליל שבועות הובא בזוהר הקדוש (פרשת אמור דף צ"ה, ופרשת בראשית דף ח'), וסודר בשער הכוונות (דף פ"ט) ומובא במחזורים[1].
אולם, תלמיד ישיבה הנמצא בישיבה לא יפרוש מהציבור הלומדים את סדר לימודם הרגיל[2], אך לפני כן ילמד את פסוקי התנ"ך המובאים בסדר הלימוד, קטע מהמדרש, וקטע מהזוהר הקדוש, ולאחר מכן ימשיך בלימוד הרגיל עם שאר חבריו.
מקורות:
[1]כתב כה"ח (סי' תצ"ד ס"ק ו'): "ואיתא בזוהר פרשת אמור דף צ"ח ע"א חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי: ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין וכו' יעו"ש. ובהקדמת הזוהר חלק א' דף ח' ע"א כתב דכלהו דמתקנין תקונהא בהאי ליליא וחדאן בה כלהו יהון רשימין וכתיבין בספרא דדכרניאו קודשא בריך הוא מברך לון בשבעין ברכאן ועטרין דעלמא עלאה, יעו"ש. וכן כתב בשער הכוונות דף פ"ט ע"א שצריך האדם שלא ישן בלילה הזאת כלל ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה כנזכר באורך בהקדמת ספר הזוהר פרשת בראשית ופרשת אמור. ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכו', ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה, ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות,יעו"ש. וכן כתב בפרי עץ חיים שער כ"ג פרק א'. וכן כתב מגן אברהם ס"ק א' וכבר נהגו רוב התלמידים לעשות כן. וכן כתב חק יעקב אות א', פרי חדש, אליה רבה אות ג', חק יוסף אות ג', ברכי יוסף אות ח', מאמר מרדכי אות א', דרך החיים אות ב', רבינו זלמן אות ג'. והטעם כתב מגן אברהם שם על פי הפשט לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקדוש ברוך הוא להעיר אותם כדאיתא במדרש (פרקי רבי אליעזר פרק מ"א), לכן אנו צריכין לתקן זה, עכ"ל. ועיין מה שכתבתי על מדרש זה בסה"ק עדות ביעקב דרוש א' לשבת כלה,יעו"ש".
וכתב הבא"ח (ש"ר פרשת במדבר סעי' ד'): "סדר הלימוד בלילה הזו, תחלה תנ"ך ואח"כ המדרש ואח"כ האדרא רבא, כי כן מפורש בזוה"ק למלעי באורייתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובדרשות דקראי וברזי דחכמתא, ותרי"ג מצות ילמדו קודם המדרש, ואם יש להם זמן ילמדו האדרא זוטא ג"כ, וכבר נודע מנהגו של רבינו חיד"א ז"ל ללמוד בלילה זו שתי האדרות מעומד גם בעת זקנתו, אשריו, ואשרי חלקו". וכתב בכה"חשם (ס"ק ז'): "וסדר הלימוד לליל שבועות כתוב שם בהקדמת הזוהר הקדוש דאיהי אתתקנת למלעי באורייתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובמדרשות דקראי וברזי דחכמתא בגין דאלין אינון תיקון דילהו תכשיטה איעו"ש. וכן כתב בשער הכוונות שם וז"ל וזהו סדר הלימוד של המקרא שתעסוק בו בלילה הזה כדי להמשיך הכתר הנזכר, תתחיל מפרשת בראשית ותקרא פרשת בראשית עד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וכו', ואחר כך תדלג ותקרא ג' פסוקים האחרונים של בראשית, ומשם ואילך תקרא ג' פסוקים הראשונים וג' אחרונים מכל פרשה ופרשה משאר פרשיות, ואם נזדמנה פרשה קטנה של ארבעה או של חמשה פסוקים הן בהתחלת איזה פרשה הן בסופה תקראנה כולה, וכשתגיע לפרשת יתרו אז תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן בחדש השלישי לצאת בני ישראל עד סוף פרשת יתרו, וכשתגיע לפרשת משפטים תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן ואל משה אמר עלה אל ה' וכו' עד תשלום הפרשה, ובפרשת פנחס תקרא וביום הבכורים וכו', וכשתגיע לפרשת ואתחנן תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא עשרת הדברות השניות שהם מן ויקרא משה אל כל ישראל עד סיום פרשת שמע ישראל שהוא עד ובשעריך ומשם תדלג ותקרא ג' פסוקים האחרונים, וכשתגיע לפרשת ראה תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן שבעה שבועות תספר לך עד סוף הפרשה, וכשתסיים לקרוא כל הפרשיות על הסדר תקרא כל נביא ונביא וכל כתוב וכתוב מן הכתובים על דרך הנזכר ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים שבכל אחד ואחד מהם עד שתסיים כל העשרים וארבעה ספרים, והפסוקים של מגלת איכה תקראם בלחש מפני שהוא יום טוב, ומגלת רות תקראנה כולה, ובהגיעך אל יחזקאל תקרא הפטרת יום ראשון של שבועות כולה שהיא מן ויהי בשלושים שנה וכו' עד תשלומה ותדלג אל פסוק ותשאני רוח וכו' ומשם תדלג אל ג' פסוקים האחרונים שבו, ובהגיעך אל חבקוק תקרא ג' פסוקים ראשונים שבו ותדלג אל פסוק וה' בהיכל קדשו וכו' תפלה לחבקוק וכו' עד סוף חבקוק כי זאת היא הפטרת יום שני דשבועות, וזהו הסדר המוכרח בענין המקרא ואחר כך בשאר הלילה בסודות התורה ובספר הזוהר כפי השגת שכלך, וכו' וכן כתב בפרי עץ חיים שם, אלא שכתב שם בשם עץ חיים: ואחר כל הסדר נוהגים החברים לקרות אדרא רבא,יעו"ש. והמנהג לקרות אחר סדר הנזכר במדרש יתרו בענין מתן תורה ואחר כך אדרא רבא, והוא על פי מה שכתבנו לעיל בשם הזוהר מתורה לנביאים וכו' ובמדרשות דקראי וברזי דחכמתא דאדרא רבא הוא רזי דחכמתא. ויש נוהגין לומר אחרי סדר המקרא הנזכר תרי"ג מצות ואחר כך המדרש וכו'".
וע"כ ילמד את פסוקי התנ"ך המובאים בסדר הלימוד, קטע מהמדרש, וקטע מהזוהר הקדוש וה"ה בחורי ישיבה שרוצים ללמוד גמרא או מי שאינו יכול להיות ער כל הלילה. וראה במאמר מרדכי (למועדים ולימים פכ"ב סעי' כ').
[2]ראה בדרך ארץ רבה (פ"ז ה"ה), וכתוב בדרך ארץ זוטא (פ"ד ה"ה): "לא יהא אדם ער בין הישנים, ולא ישן בין הערים, ולא בוכה בין השוחקים, ולא שוחק בין הבוכים, ולא יושב בין העומדים, ולא עומד בין היושבים, ולא קורא בין השונים, ולא שונה בין הקורים. כללו של דבר, לא ישנה אדם מדעת הבריות". [ומכל מקום אם הראש ישיבה אינו מקפיד ילמד כסדר הלימוד הנ"ל ואין בזה משום לא תתגודדו, ראה בגמ' סוכה (ל"ז ע"ב): "אמר רבי עקיבא: צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע, שכל העם היו מנענעין את לולביהן, והם לא נענעו אלא ב'אנא ה' הושיעה נא'". והוכיח מכאן בשו"ת יין הטוב (ח"א או"ח סי' ל"ז) דכל מנהג שנהגו העם שאין בו סרך איסור אלא הדור מצוה – אין לחוש משום לא תתגודדו].