שאלה:
אחר השלום והברכה כראוי לכת"ר ולכל הסובבים הודו, עתה באתי לדרוש דבר ה' – זו הלכה.
הנה בזמן האחרון נשאלתי, בעשיר אחד שקנה דירה בארץ, ומידי פעם בפעם, לרבות ימים טובים, הוא נוסע עם אשתו ובניו לארץ. ועתה נפשו לשאול הגיעה, מה דינו לעניין מועדי ה', דאולי כיון דעתיד לחזור לחו"ל א"כ דיינינן ליה כבני חו"ל, או דילמא כיון דיש לו דירה קבועה בארץ, ועקר לשם עם אשתו ובני ביתו – דיינינן ליה כבני ארץ-ישראל.
השבתי לו על שאלתו, וכעת הנני מקיים בתשובה מצות שילוח לכת"ר. ואשמח מאד לקבל חוות דעתו, כי ליבי עדיין נוקפני, היות ואני רואה שהמנהג הוא כדעת מרן באבקת רוכל ורבנו הברכי יוסף סי' תצ"ו אות ז', אך אולי בנדון דידן שאני, והרוצה להקל יש לו על מי לסמוך. זו היא כמובן דעתי, אך בכל זאת יבוא נא דברו ואשתעשע בדברי קדשו.
כעתירת ידידו אב"ד דק"ק ספרדים, אנגליה
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
עיין בשו"ת אבקת רוכל (סי' כ"ו) שהזכרת בדבריך, שכתב שנהגו אנשי חו"ל להתפלל ביו"ט שני בפרהסיא, "דבר זה נעשה מימי קדם ולא פקפק בזה אדם מעולם. וזה קשה, היאך מתפללים תפילת יו"ט בפרהסיא בא"י, והיכי לא חיישינן למאי דתנן: 'ואל ישנה אדם מפני המחלוקת'? והיה מספיק להם שיתפללו תפילת חו"ל בצנעא. אע"כ צריך לומר דס"ל לגדולי עולם, דע"כ לא תני 'אל ישנה אדם מפני המחלוקת' אלא במלאכה".
אולם עיין בשו"ת הלק"ט המובא בכה"ח (סי' תצ"ו ס"ק ט"ל) שכתב, שמהדין אנשי חו"ל אין להם להתפלל בפרהסיא ובעשרה אלא בצנעא: "…ואם תראה שנוהגים בהפך מזה, אינו מנהג קבוע עפ"י חכמים, אלא מפני הכבוד ודוחק השעה, ועניות בני א"י כי רבה היא, גרמה להם לסבול מנהג שלא כדין פעם ושתיים, ונעשה קבוע עד היום". דהיינו בני א"י עניים היו, וכשבאו בני חו"ל עשו מנין ועלו לתורה ונדבו לעניי א"י עד שנעשה מנהגקבוע. ומה שמר"ן לא בטלו, וכתב שנהגו בזה גדולי עולם, סמך מצא לו לחלק בין מלאכה לתפילה, אך העיקר הוא כדברי הלק"ט.
ועיין בשו"ת "זרע אברהם" (או"ח סי' י"ב) שכתב, שישנם שני תנאים לקביעות האדם, או מחשבה שידור בארץ או אם שכר דירה לי"ב חודש, ואז אפילו בסתמא הוי דינו כדין א"י. ושם דן בענין מי שהחליט לגור בארץ, ולפני הרגל הראשון חזר בו, ורצה לחזור לחו"ל אחרי רגל זה, עיי"ש. אבל אם שכר דירה לי"ב חודש, וק"ו אם קנה דירה, לפי דברי הזר"א דינו כבן א"י.
ועיין למנחת שלמה (עמ' קמ"א), ואין הנידון דומה לניד"ד, ששם קבוע הוא ברגלים להיות בארץ.
ולפי שאלתך, שמדי פעם בפעם, לרבות יו"ט, הוא נוסע עם אשתו ובניו לארץ – דינו כבן א"י. ואם לא מסתפינא, הייתי אומר שינהג בחו"ל כחומרא בשני הימים, כי הארץ קלטתהו ודינו כדין בן א"י.
ועיין בספר הזכרון להגר"י נסים ("ראשונים ואחרונים" כרך ג' מעמ' קי"זעד עמ' קצ"ה), ותרווה נפשך דשן.
מסקנא דדינא – אדם שיש לו דירה בא"י, ועולה לבקר בה לימים ימימה, וכן ביו"ט נמצא בדירתו בארץ, דינו כבן א"י לכל דבר.
ושמחתי לראות שכן כת"ר מסיק להלכה, ואף ידי תיכון עמו.
יה"ר שימשיך בפועלו בזיכוי הרבים, לקדש ש"ש להגדיל תורה ולהאדירה, אכי"ר.