שאלה:
ימי ספירת העומר מתקרבים ובאים – האם מותר לצאת לחופשה בימים אלו? אם מותר הדבר – האם יש דברים מיוחדים שצריך להיזהר בהם?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
מותר לצאת לחופשה בזמן ספירת העומר. יש להקפיד על שירה ונגינה האסורים בימי הספירה[1].
מקורות:
[1]כתב השו"ע(סי' תצ"ג סעי' א'): "נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא; אבל לארס ולקדש – שפיר דמי, ונשואין נמי, מי שקפץ וכנס – אין עונשין אותו". וכתב ערוך השולחן (סעי' ב'): "וכן אצלנו לעשות שידוכים ולכתוב תנאים מותר שמא יקדמנו אחר, ומותר לעשות סעודה אך לא בריקודין ומחולות, וכ"ש שאסור לזמר בכלי זמר, וכן סעודת הרשות – מותר כמו סעודות מריעות ובלבד בלא ריקודין ומחולות".
וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ב'): "מפני שבאותו זמן וכו' – ר"ל ואין ראוי להרבות בשמחה [טור]". ועוד כתב שם (ס"ק ג'): "שפיר דמי – שמא יקדמנו אחר. ומותר לעשות ג"כ סעודת אירוסין, ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין – מ"מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה, אבל לעשות ריקודין ומחולות – נהגו איסור, וכ"ש בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש ליזהר". וכתב כה"ח שם (ס"ק ט'): "ומותר לעשות באותו פעם סעודת ארוסין. מגן אברהם ס"ק א'. וכן מותר לעשות רקודין. אליה רבה אות ב', אשל אברהם אות א', מחצית השקל. אבל לעשות רקודין ומחולות של רשות – נהגו לאסור, ואף מי שעשה שידוכין – אסור לעשות ריקודין ומחולות. מגן אברהם שם. ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין, מכל מקום מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה דהא אפילו סעודת רשות נוהגין היתר, רק לעשות שמחות יתירות בריקודין ומחולות – נהגו איסור. חק יעקב אות ד', חק יוסף אות ג', רבינו זלמן אות א', משנה ברורה אות ג'. וגם בחול המועד דפסח ריקודין ומחולות של רשות יש לאסור. משבצות זהב אות ב'. ומראש חודש סיון עד שבועות יש להסתפק אם יש להקל בריקודין ומחולות של רשות. אליה רבה שם, אשל אברהם שם. ועיין לעיל סימן קל"א סעיף ז' בהגה דמשמע דהם כמו יום טוב".
וראה במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק כ' סעי' מ"ז): "יש להזהר עד ל"ג בעומר שלא לשמוע שירים מהרדיו או מטייפ אף שהם שירי קודש". וראה עוד שם (סעי' מ"ה-מ"ו) אף במניעת שמיעת כלי ניגון בסעודת שידוכים ובר מצוה.
