שאלה:
ידידי היקר, בהמשך לשיחתנו, אני מצרף במכתב זה את מאמרי בנוגע לקריאת מגילה בפורים בחיפה, האם צריך לקרוא מגילה בי"ד ובט"ו כערים המוקפות או כפי שנוהגים עתה רוב תושבי חיפה לקרוא את המגילה בי"ד אדר בלבד, מלבד מנין אחד או שניים הקוראים גם בט"ו ללא ברכה.
אשמח אם כבודו יעיין בו, ויאיר את הארותיו.
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
לכבוד הרה"ג ש. י. ה. שליט"א, רב העיר וראב"ד חיפה השלום והברכה!
קבלתי את דברי התורה של כת"ר ופסקו, בענין קריאת המגילה בפורים בחיפה, אם קוראים בי"ד ובט"ו כערים המוקפות או בי"ד כפי שנוהגים עתה, אלא שיש מנין או שנים בודדים הקוראים בט"ו ללא ברכה. וכת"ר שידד מערכות וצירף את פסקו לרב של מושב ספסופה.
כת"ר כתב, דן ופלפל כיד ה' הטובה עליו מראשונים ואחרונים, וכן הביא עובדות מהשטח, היינו מחקרים בענין מיקומה של העיר חיפה ומה היה על כך ומה הגיע אליהם לקיים בתחילה שני ימים.
בעניין ירושלים שלפני מלחמת ששת הימים כשהעיר העתיקה היתה בידי עכו"ם, הביא כת"ר בשם רבני ירושלים נ"ע שפסקו לקרוא בט"ו, ונימוקם עמם כאשר עיני החכמים תחזינה מישרים[1], ואנן בדידן סמכנו על שירושלים היתה אז יותר מחומותיה כיום, מצד הר ציון ומצד מאה שערים וכו' וע"ז סמכו וקראו בט"ו.
נחזור לעניין חיפה, הנראה מדבריכם שמקור לשני ימים מספק הוא, ולא מדין חיפה עצמה, אלא מדין שהיא קרובה או נראית למקום אחר שהיה מוקף.
במסכת מגילה (דף ב' ע"ב) יש מחלוקת בין ת"ק לר' יהושע בן קורחה אם צריכים מוקפת חומה מזמן יהושע בן נון או מוקפת חומה מזמן אחשורוש. לדעת ר' יהושע בן קורחה מוקפת חומה מזמן אחשורוש בעינן, ולדעת ת"ק מימות יהושע בן נון הלומד ג"ש "פרזי" "פרזי".
והגמ' מקשה: "בשלמא לתנא דידן היינו דכתיב: 'מדינה ומדינה ועיר ועיר', 'מדינה ומדינה' לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש, 'עיר ועיר' נמי לחלק בין שושן לשאר עיירות, אלא לר' יהושע בן קורחה בשלמא 'מדינה ומדינה' לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא 'עיר ועיר' למאי אתא?"
והגמ' מתרצת, שלמעשה גם לתנא דידן אין צורך בפסוק "מדינה ומדינה" כי יש להם גזירה שוה של "פרזי" "פרזי", אלא הפסוק "מדינה ומדינה" בא לדרשה כדברי ר' יהושע בן לוי שאמר: כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך.
כלומר, שדין סמוך ונראה הוא לא מסברא כמו שכתבו שאר האחרונים אלא גזירת הכתוב, וחידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו. ולפיכך פסק הברכי יוסף(סימן תרפ"ח אות ט') בשם המשאת משה (שו"ת חלק שניות ג'), שמה שאנו אומרים כרך וכל הסמוך לו – היינו במקום שקוראים בו בט"ו שהוא ודאי ולא ספק, אך במקום שהוא מסופק לא אומרים בו סמוך ונראה, וכן כתב הזכור לאברהם (אות מ') ובית עובד (דיני כרכים המוקפים חומה מימות יהושע אות ה')הביאם בכה"ח (ס"ק י"א)[2], לאפוקי ממה שפסק החזו"א[3] שאומרים סמוך ונראה גם בספקות, לפיכך לפי שיטתו בני ברק שהיא סמוך ונראה ליפו צריכים לקרוא יומיים.
וכתב הרב משאת משה[4], וז"ל: "אם בכרך קרו בי"ד ובט"ו מספק, הכפרים הנראים וסמוכים קרו בי"ד, דלא אמרו דהם ככרך אלא שהכרך קרו בט"ו לבד, אבל אם הכרך עצמו מסופק הנראה וסמוך קרו בי"ד", עכ"ל.
והוסיף ע"ז הברכי יוסף, וז"ל: "והכי מסתברא דכיון דאעיקרא הא דסמוך ונראה חידוש הוא למגילה, משא"כ בבתי ערי חומה כמש"ל תסגי לן ודאן דקרו בט"ו לחוד לדרוש סמוכים כמשפטן, אבל היכא דכרכים גופייהו יספוק עלימו הסמוך ונראה דינן כעיירות דעלמא", עכ"ל.
ומאחר שמשאת משה והברכ"י והזכור לאברהם ובית עובד פסקו כן, וכך נהגנו כל הזמן, אין לנו לחוש לדעת החזו"א, ובפרט לפי מה שאמרנו שזה חידוש בפסוק "מדינה ומדינה".
ולפיכך, מכיון ששקמונה עצמה לא ברור לן שהיא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, וכבר פסק בעל ה"תבואות הארץ" בשו"ת דברי יוסף (ח"ב סי' ב')[5]כי בכל ערי ישראל קוראים שני ימים חוץ מעיר הקודש ירושלים שקוראים בט"ו, הוי אומר שכל הערים הם מדין ספק, ולפיכך הסמוך והנראה להם לא נגרר אחריהם וקוראים בי"ד, אא"כ נאמר שחיפה היא עצמה ספק מוקפת חומה מימות יהושע בן-נון, ואז צריכים לקרוא בה ב' ימים.
מאחר שכת"ר הביא שמקור המנהג שקוראים יומיים הוא מדין סמוך ונראה, נראה לי כמו שכת"ר הסיק שהנח להם לישראל שבחיפה כיום שנוהגים לקרוא רק בי"ד, והמחמירים – תע"ב.
יה"ר שכת"ר יזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ויתברך בכל מילי דמיטב, ויהיה שש ושמח כל הימים בבריאות גופא ונהורא מעליא, אכי"ר.
מקורות:
[1]וראה מש"כ בשו"ת מאמר מרדכי (ח"ג קדושת ארץ ישראל סי' ב'): "לפני כעשרים ושבע שנים, התעוררה השאלה לרבני ירושלים, האם יקראו את המגילה בירושלים בט"ו באדר או בי"ד בו. מכיון שירושלים העתיקה – המוקפת חומה מזמן יהושע בן נון – לא היתה בידינו. נחלקו הדעות, ישנם רבנים שהסתמכו על מה שכתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ז הי"ד): 'ואין מקיימין קברות בירושלים, חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה'. יוצא איפוא, שקברי בית דוד היו בתוך חומת ירושלים, לכן היו שולחים, במיוחד מנין להר ציון לקרוא את המגילה, כדי שאנחנו נהיה נגררים אחריהם. היום, ברוך השם, אין לנו ספקות אלה. מניינים רבים קיימים בירושלים העתיקה ואנחנו נגררים אחריהם. הרב טיקוצ'ינסקי זצ"ל (בספרו עיר הקודש והמקדש ח"ב פכ"ז, ובלוח א"י) שחיבר ספרים רבים על ירושלים טען שהחיבור של ירושלים החדשה לעתיקה הוא עד ביה"ח 'שערי צדק' הישן – ומשם והלאה יש לקרוא בי"ד באדר. ואכן עד היום בשכונת 'עץ חיים' קוראים את המגילה בי"ד".
[2]וכן כתב הבה"ל (סי' תרפ"ח ד"ה "או").
[3]כתב החזון איש (או"ח קנ"ג אות ג'), וז"ל: "במשנ"ב סי' תרפ"ח בבה"ל ד"ה או כתב בשם הברכ"י דהסמוך לכרך ספק קורין בי"ד ולא בט"ו, ותימא דסמוך ילפינן ליה מקרא ואותו ספק שבכרך הוא ספק בסמוך שלו, וי"ל כיון דבן כרך יוצא בי"ד אלא בשביל שלא יעקר זמן כרכים בידים, התקינו חכמים לקרות בט"ו וזה לא שייך כל כך בסמוך" וכו',וראה דינים והנהגות החזו"א שם הכריע שאמור סמוך ונראה לספק.
[4] בשניות, סי' ג'.
[5]וז"ל: "אולם לא נהגו כן בכל א"י, כי אם דוקא בעיר הקודש ירושלם תובב"א, ובשאר מקומות קוראין בי"ד בברכה וגם ביום ט"ו בלא ברכה מספק, והטעם אף שידענו בבירור שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אכן הספק שמא תכונתם הנוכחית אינה במקומה הראשונה ממש, שנבנה קצת רחוק ממקומה הראשון, ובאופן זה ודאי לא אמרינן כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עימו נידון ככרך".