שאלה:
האם מטיילים הישנים תחת כיפת השמים חייבים בהדלקת נרות? אם כן, האם הם רשאים לברך על הדלקה זו?
ב. האם מטיילים רשאים להדליק נרות בתוך משאית או אוטובוס?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מעיקר הדין רק הישן בבית או באוהל מברך על ההדלקה, לפיכך, מטיילים הישנים תחת כיפת השמים – לא יברכו על ההדלקה[1]. למטיילים אלו הייתי מייעץ, שיתפללו מנחה סמוך לשקיעת החמה, ידליקו נרות בברכה, ואחר כך יתפללו שם תפילת ערבית, כך יקבל המקום דין בית כנסת עראי שיש להדליק בו כפי שנהוג בכל בית כנסת[2].
אמנם אם ישנים באוהל מדליקים בברכה ועליהם להקפיד להניח את החנוכיה לפחות ג' טפחים מעל הרצפה[3].
ב. אין למטייל להדליק נרות בברכה במשאית או באוטובוס אפילו אם ישן בהם, כי כיום כלי רכב גריע מאוהל עראי, ואין חיוב להדליק נר בברכה. הרוצים להדליק שם סתם משום פירסום הנס, תבוא עליהם הברכה[4].
מקורות:
[1] כתוב בגמ' שבת (כ"ג ע"א): "ורב ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה – צריך לברך" ופרש"י בד"ה "הרואה – העובר בשוק ורואה באחד החצרות דולק. ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה, שאמר משם רבינו יעקב: דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין, או ליושב בספינה". משמע שהיושב בספינה לא יכול להדליק שם, וראה במקראי קודש (לגרצ"פ פרנק) חנוכה אות י"ח, וראה בחיי אדם כלל קנ"ד סעי' ל"ג הביאו כה"ח (סי' תרע"ו ס"ק כ"ה) והבה"ל (סי' תרע"ז ד"ה "ולהדליק"). וראה במאמר מרדכי למועדים וימים (פרק נ"ח סעי' מ"א): "מהדין חיוב ההדלקה רק בבית קבע אולם אפשר להדליק נרות ברכב נוסע או בספינה, מטוס וכדומה כדי לפרסם הנס בכל מקום, אך אין יוצאים ידי חובה בהדלקה במקומות אלו, וכן לא מברכים כי לכל אלה יש דין ארעי, ובמקומות אלו יזהר משריפה ולכן אפשר להדליק מנורות חשמל".
[2] ראה בספר שו"ת הרב הראשי ח"ב פרק מא בהערה י"ב.
[3] כתב השו"ע (סי' תרע"א סעי' ו'): "מניחו למעלה מג' טפחים, ומצוה להניחו למטה מי' טפחים, ואם הניחו למעלה מעשרה טפחים – יצא", וכתב המשנ"ב שם (ס"ק כ"ו) "למעלה מג"ט – דכל למטה מג' כאלו הניח בקרקע ואין ניכר שבעה"ב הניחו שם, ומ"מ בדיעבד – יצא [פר"ח]" וראה במאמר מרדכי למועדים וימים (פרק נ"ח סעי' מ"ב-מ"ג) שבדיעבד אם הניח למטה משלושה טפחים – יצא.
[4] ראה בספר שו"ת הרב הראשי ח"ב פרק מא בהערה י"ד.