שאלה ה: האם מותר לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה?
תשובה: מעיקר הדין אין לברך על הדלקת נרות במסיבת חנוכה, אך אם נוכחים בה אנשים שאינם מדליקים נרות בביתם – מצוה להדליק שם לפירסום הנס. ואם יתפללו במקום ערבית – הרשות בידם להדליק בברכה, וידליקו לפני התפילה[1].
[1] כתב הב"י (סי' תרע"א): "ומ"ש שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת. נראה שתיקנו כן מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו, וכמו שתיקנו קידוש בבית הכנסת משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא (עי' לעיל סי' רס"ט), וכן כתב הכל בו (סי' מ"ד ד' ע"א). וכתב עוד טעם אחר שהוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם שיש בזה פרסום גדול להשם יתברך וקידוש שמו כשמברכין אותו במקהלות. וזה לשון הריב"ש בתשובה (סי' קי"א): המנהג הזה להדליק בבית הכנסת מנהג ותיקין הוא משום פרסומי ניסא כיון שאין אנו יכולין לקיים המצוה כתיקונה להדליק כל אחד בפתח ביתו מבחוץ מפני שיד האומות תקיפה, ומברכין על זה כמו שמברכין על הלל דראש חדש אף על פי שאינו אלא מנהג (עי' לעיל סי' תכ"ב קכ"ב) ומכל מקום באותה הדלקה של בית הכנסת – אין אדם יוצא בה וצריך לחזור ולהדליק כל אחד בביתו, עכ"ל".
כתב השו"ע (סי' תרע"א סעי' ז'): "ומדליקין ומברכין בבית הכנסת משום פרסומי ניסא. הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בהכ"נ, וצריך לחזור ולהדליק בביתו. ונוהגין להדליק בבהכ"נ בין מנחה למעריב". וכתב הכה"ח (ס"ק ס"ה): "והוא הדין בבית המדרש שמתפללין בו".
וכתב המשנ"ב שם (ס"ק מ"ו): "ואפילו הש"ץ שבירך בביהכ"נ צריך לחזור ולהדליק בביתו, דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו, ומ"מ לא יחזור לומר בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא אשתו ובני ביתו". ובשער הציון שם (ס"ק נ"ב): "בהגהות הגאון ר' ברוך פרנקיל מסתפק, דאפשר דאם אורח מדליק בנרות בית הכנסת שאין צריך לחזור ולהדליק באכסניא". וכתב כה"ח שם (ס"ק ע"ו): "לכאורה יש לומר דאם אורח מדליק בבית הכנסת – אין צריך להדליק באכסניא דגופיה נפטר במה שהדליק בעצמו בבית הכנסת ובביתו מדליקין עליו. חידושי הגהות מהגאון מהר"ר ברוך פרענקיל שבסוף המגינים".