שאלה:
בחור ספרדי השוכר חדר, האם הוא צריך להדליק בחדרו נרות חנוכה בברכה? ואם הוא מתגורר בחדר עם בחור אשכנזי, האם עדיף שהוא ישתתף אתו בפרוטה?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
בחור ספרדי רווק הגר עם הוריו – יוצא ידי חובתו בהדלקתו של אביו[1], אולם אם יש לו חדר מיוחד בבית הוריו עם כניסה נפרדת, ידליק שם בלי ברכה[2]. ואם הוא גר עם בחור אשכנזי בחדר משותף לשניהם – ישתתף עמו בפרוטה בשמן[3].
מקורות:
[1] ראה בשו"ע (סי' תרע"א סעי' ב') הובא בספר שו"ת הרב הראשי ח"ב פרק מא בהערה ו'.
[2] כתב הטור (סי' תרע"ז): "כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בתשובות: בן האוכל אצל אביו או האוכל אצל חבירו ויש לו בית מיוחד לשינה – צריך להדליק, שכיון שיש לו בית מיוחד לשינה והעולם רואין אותו נכנס ויוצא בו איכא חשדא אם אינו מדליק, שאין העולם יודעין שאוכל במקום אחר, ואפילו לדידן שאנו מדליקין בפנים ומסתמא בני חצר יודעין שאוכל במקום אחר, אפ"ה שייך חשד כי השכנים עוברים ושבים לפני פתח הבית ורואים שאינו מדליק, ע"כ". וכתב השו"ע (סי' תרע"ז סעי' א'): "אכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו – צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה; ואם יש לו פתח פתוח לעצמו – צריך להדליק בפתחו, אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה והוא אוכל על שלחן בעל הבית, והוא הדין לבן האוכל אצל אביו", וכתב המשנ"ב שם (ס"ק י') שאפי' שאוכל אצל אביו בקביעות. ולגבי הברכה כתב המשנ"ב שם (ס"ק ח'): "צריך להדליק וכו' – וכיון דבזה ההדלקה אינו אלא משום חשדא י"א דלא יברך אם יודע שמדליקין עליו בביתו, אבל אם אין מדליקין עליו בביתו – צריך לברך דכיון שהוא מדליק בעצמו בודאי אינו משתתף עמהם בפריטי וחל עליו מדינא חובת הדלקה", וראה בשער הציון שם (ס"'ק ט"ז). וכתב כה"ח שם (ס"ק י"ב): "ולפי מה שכתב הר"ן גבי שני פתחים (לעיל סימן תרע"א סעיף ח') שאינו מברך, הוא הדין הכא. כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף, פרי חדש, שלחן גבוה אות ב'. ומיהו המגן אברהם ס"ק ד' כתב על דברי כנסת הגדולה הנז' דיש לחלק. וכן כתב הברכי יוסף אות א' דיש לדחות, יעו"ש. ועל כן יש לכוין על ברכתו של בעל הבית לצאת וגם בעל הבית יכוין להוציאו ואחר כך ידליק בפתחו להנצל מפלוגתא".
וראה בכה"ח (שם ס"ק כ"ה) שכתב: "שם בהגה. ואפילו אם הוא אצל יהודים ורואה הנרות אם רוצה להחמיר וכו'. ואף על גב דלא חיישינן שמא תשכח דהא סמכינן על הנשים אפילו באיסור כרת, מכל מקום אם רוצה להדליק בעצמו בכלל מהדרין הוא. תרומת הדשן סימן ק"א, מגן אברהם ס"ק ט'. מיהו בבית יוסף כתב על דברי התרומת הדשן הנז' דאין לסמוך על זה לברך ברכה שאינה צריכה. וכן כתב רש"ל בתשובה סימן פ"ה דהיכא שאינו רוצה לצאת בהדלקה של אשתו שמדלקת עליו בבית, נראה דלאו כמיניה ואינו יכול לברך. וכן כתב הפרי חדש דאפילו אם אינו רוצה לצאת בהדלקת בני ביתו – לא יברך. וכן כתב המאמר מרדכי אות ה'. אמנם בתשובת מהרי"ל סימן קמ"ה כתב דנהוג בכל דוכתא שכל אורחים ובחורים מדליקין אף על גב דמדליקין על כל אחד ואחד בביתו, ומשום ברכה לבטלה אין כאן דאין רוצה לצאת בשל אשתו וממילא חל חובה עליה, יעו"ש, והביא דבריו המגן אברהם שם. וכן כתב הלבוש סעיף א' דאכסנאי שמדליקין עליו בביתו ורוצה להחמיר משום הידור מצוה ולהדליק בפני עצמו במקום שהוא – הרשות בידו, ובלבד שיכוין במחשבתו קודם ההדלקה שלא ירצה לצאת במה שמדליקין עליו בביתו. וכן כתב העולת שבת אות א', ט"ז ס"ק א'. ולדינא פסק השל"ה כשידוע שמדליקין בביתו – יעמוד אצל בעל הבית כשמברך ויענה אמן, ואם כבר הדליק בעל הבית יברך – בלא שם ומלכות. וכן פסק מטה משה סימן תתקפ"ג. והרב זרע אמת בתשובה סימן צ"ז כתב דלצאת ידי כל הספיקות טוב להשתתף בפריטי כדין אכסנאי וישמע הברכה מבעל הבית, יעו"ש, והביא דבריו המחזיק ברכה אות א', שערי תשובה אות ג'. והאליה רבה אות ד' כתב דאין למחות ביד המנהג. וכן כתבנו באות הקודם. והיינו אם כבר בירך בעל הבית ובא לברך ולהדליק – אין למחות במקום מנהג, אבל לכתחלה ודאי שיש לכוין על ברכות בעל הבית לצאת כל הדיעות". וראה משנ"ב (שם ס"ק ט"ו).
וראה במאמר מרדכי למועדים וימים (פרק נ"ח סעי' ק"ח): "בני ישיבות או חיילים – שאינם נשואים, מעיקר הדין יוצאים ידי חובה על ידי שאביהם מדליק עליהם בבית, והוא הדין לאיש שאשתו מדליקה עליו בביתו. ואם יש להם חדר מיחד שלא בבית ההורים או שגרים בפנימיה – ידליקו שם בלא ברכה או שישתתפו בפרוטה עם אדם אחר (שגר עימהם בפנימיה) וישמעו ממנו הברכות".
[3] כתב הבה"ל (סי' תרע"ז ד"ה "עמו"): "עיין בפמ"ג באשל אברהם אות ג' שכתב: אם שני בעלי בתים דרים בחדר אחד ואין סומכין וכל אחד אוכל משלו, צ"ע אם די בשיתוף, דאפשר דצריך כל אחד מדינא להדליק בשלו ואורח אפשר הקילו, עכ"ל. ובאות ח' הביא דחולקין בזה הלבוש והפר"ח, ועיין שם בפר"ח הביא ראיה לדבריו מדברי המ"מ בפ"ד מהלכות חנוכה דצריך להדליק, אמנם מדברי השיבולי לקט בהלכות חנוכה סימן קפ"ה בשם רבותינו מסתימת דבריו משמע דכיון שהם בבית אחד די בשיתוף", וראה בהערה הקודמת.