שאלה:
מרן פסק בשו"ע או"ח סי' תרצ"ו ס"ד:"כל דברי אבילות נוהגים בחנוכה ופורים". אולם הרמ"א שם כבר העיר עליו שביו"ד סי' ת"א ס"ז מרן לא פסק כן, אלא כתב לענין פורים:"אין אבילות נוהג בו לא בי"ד ולא בט"ו אלא דברים שבצינעא נוהג, ואף על פי שאינו מתאבל בהם עולים לו ממנין השבעה כמו שבת". כיצד יש לנהוג למעשה?[1]
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
עיין בארץ חיים (סתהון) סי' תרצ"ו, שפסק לסמוך על פסק מרן ביו"ד כי שם עיקר הלכות אבילות, על פי ברכ"י והאר"י ז"ל.ועי' שדי חמד (מערכת אבילות בפורים), וכן אנו נוהגים[2]. ועיין שם (אות ס"ב) לענין האם יש נפקא מינה בין יום מיתה ויום קבורה [או שרק יום הקבורה]. וכבר מילתנו אמורה כפסק החיד"א, שאין דיני אבלות בפורים, ודינו כדין שבת, שדברים שבצנעה נוהג,ועולה מן המנין.
מקורות:
[1]ראה בספר שו"ת הרב הראשי ח"ב פרק מא' שאלה כג.
[2]כתב כה"ח (סי' תרצ"ו ס"ק כ"ב): "מיהו ביורה דעה סימן ת"א סעיף ז' כתב בשלחן ערוך שם דאין אבילות נוהג בפורים לא בי"ד ולא בט"ו אלא רק דברים שבצנעה נוהג, יעו"ש. וכן כתב הכסא אליהו אות ב' דהעיקר כמ"ש ביורה דעה סימן ת"א דדוקא דברים שבצנעה נוהג, יעו"ש. וכן כתב הברכי יוסף אות יו"ד דלענין הלכה נקטינן כמו שפסק מרן בבית יוסף יורה דעה ובשלחן ערוך שם שלא להתאבל, דהלכה כדברי המיקל באבל, וכן עלתה הסכמת הרב בית דוד סימן תצ"ז, וכן הורינו הלכה למעשה, עכ"ל. והביא דבריו השערי תשובה אות ו'. וכן כתב השלחן גבוה אות ט"ז. וכן הוא דעת מור"ם ז"ל בהגה. וכן פסק הלבוש, עולת שבת אות ג'. וכן הוא דעת האחרונים".
וכתב הארץ חיים שם: "והברכ"י או"ח סי' זה אות י' כתב דנקטינן כמ"ש מרן ז"ל ביו"ד וכן הורה הלכה למעשה, ע"ש, וכן הכרעת האר"י וכמ"ש מהר"י צמח בנגיד ומצוה דף ס"ז, וכן מנהגינו"וראה עוד בצרור החיים סי' רל"ז.