שאלה
אות אל"ף שרגלה ביו"ד ההפוכה נסתמה כזה האם כשרה?
תשובה
כיון שלא נדבק כולו כשר, ויכול לייפתו אם ירצה.
מקורות
כתב הב"י סי' ל"ב "ואם נגע רגל האל"ף בגג האל"ף או פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה וכדומה לזה כתב האגור (סי' מח, ופה אות א) כולן פסולים ואין תקנה במחיקה או בהפרדה שנקרא חק תוכות ופשוט הוא ומיהו בגרידה מה שנעשה בפיסול סגי כמו שכתבתי בסמוך גבי רגל הה"א והקו"ף שנוגעים למעלה מיהו אם כבר כתב לפניו אין תקנה לחזור ולתקנה משום דהוי ליה כתובין שלא כסדרן", וחזר והביאו בסי' ל"ו.
כתב השו"ע סי' ל"ב סעי' י"ח "אם נגע רגל האל"ף בגג האל"ף, או פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה, פסול ואין תקנה בגרירה להפרידה דהוי כחק תוכות, אלא יגרור כל מה שנעשה בפיסול, ויחזור ויכתבנו".
וכתב הבה"ל בד"ה "נגע רגל האל"ף וכו' – דע דאין חילוק בין אם נגע בעת הכתיבה או לאח"כ דומיא דנפלה טיפת דיו בסי"ז רק דאם נגע בעת הכתיבה צריך למחוק הרגל כולו ואם נגע אחר שהשלים האות כראוי אין צריך למחוק כל הרגל רק שיבטלנו מצורת אות דומיא דמה שכתב הלבוש והביאו המ"א סוף ס"ק כ"ה עי"ש".
וכתב עוד המשנ"ב בס"ק פ"ט לגבי איך לתקנו "היינו שיגרור הרגל כולו ולא סגי שיפריד הרגל מעל האל"ף עד שיבטלנו מצורת אות לבד כיון שנכתב כל הרגל בפסול. וכן בנדבק יו"ד שעל האל"ף בגג שתחתיו צריך לגרור כל היו"ד ולכותבו מחדש ויש שמחמירין בנדבק היו"ד העליון בעת הכתיבה לגרור כל האל"ף עבור זה כי ממילא נכתב אח"כ שאר האות בפסול עי"ז אך בדיעבד צ"ע אם יש להחמיר בזה וכמו שכתבתי בבה"ל".
והרחיב בבה"ל ד"ה "יגרור כל מה שנעשה בפסול וכו' – עי' במ"א שכתב היינו כל מה שכתב באותו אות אחר שעשה הנגיעה. ועיין בפמ"ג שביאר דבריו לענין יו"ד העליון דאם נגע יו"ד העליון באל"ף והשלים האות אחר כך דצריך לגרור כל האל"ף ולא מהני בזה גרירת היו"ד וכו' ולולי דברי הפמ"ג היה נלענ"ד דהמ"א קאי על רגל התחתון של האל"ף ובא לבאר כונת השו"ע במה שכתב כל דהיינו שיגרור כל הרגל כיון שנכתב זה בכתיבה אחת אחר עשיית הנגיעה ולא סגי שיגרור מקצתו עד שיבטלנו להאל"ף מצורת אות וה"ה בנדבק יו"ד העליון אבל עכ"פ די בגרירת כל היו"ד ואין צריך לגרור מה שנכתב אח"כ כיון שנכתב בשני כתיבות ולא חשש המ"א לבאר זה דכבר ביאר זה המחבר בתחילת הסעיף וכו' גם בספר לדוד אמת להבעל ברכי יוסף אין מחלק בנדבק יו"ד העליון לתחתון אמנם אח"כ ראיתי עוד באיזה אחרונים שאחר הפמ"ג שנראה מדעתם ג"כ כהפמ"ג דדעת המ"א לחלק בין נדבק יו"ד העליון לתחתון ע"כ בודאי לכתחילה צריך להחמיר ולגרור כל מה שנעשה בפסול אחר שעשה הנגיעה דהיינו אפילו רגל התחתון של האל"ף וכה"ג בשאר האותיות דקחשיב פה בהג"ה ובדיעבד יש לעיין אם יש להחמיר בזה אחרי דמסתימת ל' הב"י והד"מ בסי' ל"ו והלבוש לא משמע כן וכנ"ל. ואח"כ מצאתי בחידושי רע"א שרמז לעיין בתשובת מהר"י הלוי אחיו של הט"ז ועיינתי שם ומצאתי שגם הוא פשיטא ליה דבנגיעת יודי"ן שעל האלפי"ן א"צ לגרור רגל התחתון שתחת הקו ועי"ש מה שכתב לענין יו"ד העליון וכו' נחזור לענינינו דלכתחלה נכון לחוש להחמיר לגרור אפילו רגל התחתון ובדיעבד אם לא גרר רגל התחתון נראה דאין להחמיר", לומר שלכתחילה חוששים לפמ"ג, ואם היו"ד העליונה נוגעת נגרור את כל האות, היות ויש עוד פוסקים שכן הבינו במג"א אבל בדיעבד נקל.
וכתב הקול יעקב בס"ק ק"ד "דהיינו אם נדבקה היו"ד העליונה של האל"ף בקו האמצעי וגמר את האל"ף, צריך לגרור הקו האמצעי עם היו"ד התחתונה, משום ששניהם נכתבו בפיסול. אבל אם היו"ד התחתונה נוגעת בעצמה אל הגג, אין צריך לגרור הגג, אלא יו"ד התחתונה בלבד שנעשית בפיסול. מגן אברהם (ס"ק ל'). ופירשוהו אשל אברהם (<לפרי מגדים> באות הנזכר) ויד אפרים (אות ל"ה). וכן כתב רבינו זלמן (אות כ"ו), קסת הסופר (סימן ח' אות ג'), אמרי שפר (כלל ז' אות ד'). והגם דהאשל אברהם כתב (שם) דדעת הלבוש [סעיף יח] אין צריך לגרור כל מה שנעשה בפיסול כי אם היו"ד לבדה, אין לזוז מדברי הפוסקים הנ"ל. וגם דברי הלבוש יש לפרשם בענין אחר, עיין קסת הסופר (סימן ח' אות ג' בלשכת הסופר). ועיין לעיל אות פ"ח הראשונה. והא דאמרינן שצריך לגרור הקו, היינו אם כתב את היו"ד תחלה ואחר כך את הקו האמצעי, אבל אם כתב תחלה את הקו האמצעי ואחר כך את היו"ד ונדבקה, יגרור את היו"ד ולא את הקו, כי הקו נכתב בהכשר והיו"ד בפיסול. ואם לא תקן עד לאחר שכתב גם את היו"ד התחתונה, אזי צריך לגרור גם אותה. יד אפרים (שם), קסת הסופר (שם), אמרי שפר (שם)", כלומר שפסק שאפי' בדיעבד יש לחוש לביאור הפמ"ג במג"א.
וכתב במשנת סופרים סי' ל"ו אות א' "אם נגעו יוד"י האל"ף העליון או התחתון בגג האל"ף יותר ממקום דיבוקו דהיינו שאין ניכר הראש אלא קו משוך בשוה וכן יוד"י השי"ן והעי"ן והפ"א והצד"י או ראש השמאלי שבעיי"ן וצד"י שצריך להיות כעין זיי"ן [מס' כתיבה תמה ופשוט] אם נגעו בגוף האות יותר ממקום דיבוקם פסול רק אם לא כתב עדיין יותר בתו"מ מותר להעבות ולהרחיב הראשים כדי שיהיה ניכר הראש [פמ"ג בסי' ל"ב במ"ז סק"כ] ואופן התקנה ע"י גרירה עיין בשו"ע סימן ל"ב סוף סי"ח". וראה עוד בקול יעקב.
ב
כתב הכהנה"ג סי' ל"ב הגב"י סעי' כ"א "ומיהו, מה שנעשה בפיסול סגי בגרירה וכו'. נ"ב: וכן כתב רלנ"ח בסימן א' משמו ושם הרב אביו ז"ל. אבל בשם מהר"א צרפתי ז"ל כתב שצריך לגרור כל האות, והיינו דוקא כשנדבקה כולה שנפסדה צורתה וצריך תיקון. אבל אם התג הדבוק בא' נתפשט מעט ואינו דק כראוי ליופי הכתיבה, אם נשאר הפרש אין בכך כלום ואין צריך שום תיקון".
והביאו המשנ"ב בס"ק פ"ז וז"ל "היינו היו"ד העליון והיינו דוקא שנדבקה כולה שנפסדה צורתה אבל אם נתפשט מעט ואינו דק כראוי ליופי הכתיבה אם נשאר הפרש אין בכך כלום ואין צריך שום תיקון".
העולה
כיון שלא נדבק כולו כשר, ויכול לייפתו אם ירצה.